סעיף ה - 1056

תיקון טעות במהדו"ח שו"ע אדה"ז בסי' ע' ס"ה

הרב מאיר צירקינד

מיאמי, פלורידה

בדפוס החדשה של שו"ע אדה"ז בסי' ע' ס"ה איתא: "היה עוסק באכילה . . שיש לחוש שמא ימשך בהם . . צריך להפסיק ולקרות אע"פ שיש שהות לקרות לאחר שיגמור עסקים אלו . . ואינה דומה לתפלה שאם התחיל א"צ להפסיק . . במה דברים אמורים כשהתחיל באיסור דהיינו שהתחיל לאכול תוך חצי שעה לעלות השחר או שנכנס למרחץ . . לאחר שעלה עמוד השחר שקודם עלות השחר מותר ליכנס למרחץ או להסתפר אפילו בסמוך לעלות השחר ממש כמו שיתבאר בסי' פ"ט (אבל לאחר שעלה עמוד השחר אסור להתעסק בצרכיו עד שיתפלל כמו שיתבאר שם ואפשר דהוא הדין לקריאת שמע שהיא קבלת מלכות שמים ולא דמי לאכילה דה"ט שיתפלל על דמו[)] אבל אם התחיל בהיתר א"צ להפסיק אפילו לקרות קריאת שמע אם יש שהות לקרות לאחר שיגמור".

ויש לתמוה שהכניסו סוף הסוגריים לאחר "ולא דמי לאכילה דה"ט שיתפלל על דמו" דנראה דאין לו שחר! דכתב: "אבל לאחר שעלה עמוד השחר אסור להתעסק בצרכיו עד שיתפלל כמו שיתבאר שם ואפשר דהוא הדין לקריאת שמע שהיא קבלת מלכות שמים" דפירושו: דאחר שעלה עמוד השחר אסור להתעסק בצרכיו עד שיקרא ק"ש ואח"כ כתב: "ולא דמי לאכילה" דיהיה פירושו: דאע"פ דאסור להתעסק בצרכיו אעפ"כ מותר באכילה, ולמה מותר לאכול? ומתרץ, "דה"ט שיתפלל על דמו"! הגע בעצמך, מה ענין תפילה על דמו לק"ש? ואפי' אם תאמר דיש ענין, איך זה מתרץ היתר אכילה יותר מבעוסק בצרכיו?

ולי נראה, דסוף הסוגריים צריכים להיות לאחר "ואפשר דהוא הדין לקריאת שמע שהיא קבלת מלכות שמים" (קודם ל"ולא דמי לאכילה"), והכי קתני: "שקודם עלות השחר מותר ליכנס למרחץ או להסתפר אפילו בסמוך לעלות השחר ממש כמו שיתבאר בסי' פ"ט".

ובהסוגריים א) מחלק בין קודם עלות השחר (דמותר ליכנס למרחץ וכדומה) וביו לאחר עלות השחר (דאסור ליכנס למרחץ וכדומה). ב) ומוסיף, דאפשר דהוא הדין לקריאת שמע נמי (דאסור ליכנס למרחץ וכדומה לאחר עלות השחר) משום שהיא קבלת מלכות שמים.

ואחר הסוגריים חוזר לדינו של היתר כניסה למרחץ קודם עלות השחר וכתב "ולא דמי לאכילה" דפירושו: מותר ליכנס למרחץ וכו' בסמוך לעלות השחר ממש ולא דמי לאכילה דאסור סמוך לעלות השחר ממש. ולמה אסרו באכילה ולא אסרו בעוסק בצרכיו? ומתרץ, "דה"ט שיתפלל על דמו" דזה הטעם שייך לאיסור אכילה וכמ"ש בסי' פט ס"ה "לא תאכלו על הדם כלומר לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם".