סעיף ז - 752
"זוהר פ' דברים שהובא בפ' בלק"
יהושע מונדשיין
ירושלים עיה"ק
איתא בשו"ע אדמו"ר סי' קצב ס"ז בזה"ל: בזוהר הזהירו לומר בפיו קודם בהמ"ז תן לנו הכוס ונברך וכו'.
ובמ"מ שם אות כז צויין: זהר (פ' בלק קפ"ו ע"ב דפוס ווילנא. והזוהר הלז הוא מפ' דברים שהובא בפ' בלק, כן הסכימו הקדמונים. ובזה א"ש שהמ"א בריש סי' קצ"ב הביא הזוהר הזה מריש פ' דברים, ובאמת ליכא בזוהר פ' דברים. ולפי הנ"ל ניחא). עכ"ל המ"מ כפי הנדפס בשו"ע מהדורת קה"ת שעל-פי דפוס וילנא.
ונעתק קטע מזה בס' "כללי הפוסקים וההוראה משו"ע אדמוה"ז ומתשובותיו" (מכון "אהלי שם", תשנ"א) עמ' רכז אות קפ (בהשמטת שתי התיבות "דפוס ווילנא").
ברם, כל הקטע הזה אינו מרבינו הזקן וגם לא ממישהו אחר שכתב את המ"מ המקוריים לשו"ע, והוא תוספת שניתוספה רק במהדורת וילנא (תרס"ה), וכדרכם לעשות כרצונם כבתוך שלהם בכל הספרים (ושו"ע אדמו"ר בכלל). והרמיזה לזוהר דפוס וילנא מוכיחה שהגהה זו נדפסה רק אחר הדפסת הזהר בווילנא בשנת תרמ"ג.
ואילו בדפוס הראשון ובכל הדפוסים שאחריו (עד דפוס וילנא הנ"ל) נסמן במ"מ שם: זהר ואתחנן.
ובאמת אין שחר לדברי ההגהה הנ"ל דמדפיסי וילנא; אם כדבריהם כן הוא, ש"באמת ליכא בזוהר פ' דברים", היאך "הביא [המג"א] הזוהר הזה מריש פ' דברים"?!
אלא שלעיני המג"א הי' הזוה"ק מדפוס קרימונא (הוא ה"זוהר הגדול", ראה בדברינו בגל' תשיד עמ' 41), ושם בפ' דברים אכן נדפסו דברי ה"ינוקא" (שבדפוסים אחרים נדפסו בפ' בלק), ובריש הפרשה אמנם נמצא הענין דנן.
הדפוסים האחרים נמשכו אחר דפוס מנטובא (הוא ה"זוהר הקטן"), שבאותו דפוס אומר המגיה (אחרי סיום ס' במדבר, דף רנט ע"ב): מצאתי כאן בהעתק אחד מחוברת פרשת דברים כלה מהינוקא. ויען כי בכל שאר ההעתקות ישנות וקדמוניות מצאתי ראיתי הינוקא הנזכר בפרשת בלק כי שם ביתו, נמשכתי אחר הרוב והדפסתי אותו במקומו המתייחס אליו בפרשת בלק בדף קפ"ו עמוד א' וכו'.
הסברנו את דברי המג"א, אבל נוסח המ"מ דשו"ע אדמו"ר נותר תמוה: מה פשר הציון לזהר פ' ואתחנן?
ונראה שהמציין הראשון (אדמו"ר הזקן, אחיו מהרי"ל או "בר סמכא" אחר כלשונו של רבינו זי"ע בנדו"ז) ציין לזהר ריש פ' דברים (ככתוב במג"א שהוא מקור הסעיף כולו), אלא שאחד המעתיקים או המלבה"ד נקשה בקושיית המדפיסים הנ"ל ש"באמת ליכא בזהר פ' דברים", ומה גם שלפ' דברים אין זהר כלל וכלל (ברוב הדפוסים המצויים), לכן "תיקן" ל"זוהר ואתחנן", שהוא ריש ספר דברים.