וגם תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך - 1063
וגם תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך
הרב ישכר דוד קלויזנר
נחלת הר חב"ד, אה"ק
בסידור רבנו הזקן כתב ב'סדר הנחת תפילין': "ויכוין בהנחתם שצונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו, וצונו[1] להניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש נגד[2] המוח, כדי שנשעבד הנשמה שהיא במוח וגם תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך, שעל ידי הנחת תפילין יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו".
ויש להבין, מדוע כותב רבנו "וגם תאוות ומחשבות לבנו", היה די שיכתוב "ותאוות ומחשבות לבנו" - בלי "וגם"? ד"גם" משמע (גם) שהעיקר הוא מה שנאמר לפניו: "על הראש כנגד המוח כדי שנשעבד הנשמה שהיא במוח", ו"גם" - נלוה אליו - "תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך", "גם" - כמו טפל.
עוד יש לדקדק, שמתחיל לומר: "וצונו להניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח" - קודם של יד ואח"כ של ראש [כסדר הנחתם], ואח"כ ממשיך מיד והופך אותם: "כדי שנשעבד הנשמה שהיא במוח וגם תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך" - קודם של ראש ואח"כ של יד?
והנראה לומר בזה ע"פ מ"ש ב'בית רבי' ח"א (עמ' מד): "והשיב [רבנו הזקן נ"ע], הנה כתיב 'וידעת היום והשבות אל לבבך', שב'וידעת' כתיב 'היום', וב'והשבות אל לבבך' לא כתיב 'היום'. והיינו כי בדעת צריכים להיות מוכן (בלא"א פארטיק) עכשיו לידע איך שצ"ל אהוי"ר, ואיך שיהיה כל מיני התבוננות. וזהו כל מלאכתנו עתה להשפיע דעת בהעם, ולא יהיה חסר רק 'והשבות אל לבבך', שזה יהיה על ידי משיח צדקנו בב"א, שהוא יפיח הניצוץ (אהוי"ר) בלב, וע"כ לא כתיב בזה 'היום'", ע"ש.
ומעתה יובן מדוע מתחיל ב"על הראש כנגד המוח כדי שנשעבד הנשמה שהיא במוח", כי זה עתה - 'היום' - העיקר, "כי בדעת צריכים להיות מוכן עכשיו לידע איך שצ"ל אהוי"ר, ואיך שיהיה כל מיני התבוננות" - משא"כ גבי "שנשעבד תאוות ומחשבות לבנו" - דהיינו הענין של 'והשבות אל לבבך', ששם לא כתיב 'היום', כי "זה יהיה על ידי משיח צדקנו בב"א, שהוא יפיח הניצוץ (אהוי"ר) בלב", לכן נאמר גם כאן "וגם" (טפל), כי לא זה העיקר 'היום', וא"ש. ועי' 'תורה אור' לך לך (יג, ג): "והאתעדל"ע הוא הגלוי בחי' ומל ה' את לבבך כו' . . שיהיה לאחר קבוץ גליות".
וגם מ"ש: "ולא יהיה חסר רק 'והשבות אל לבבך', שזה יהיה על ידי משיח צדקנו בב"א, שהוא יפיח הניצוץ (אהוי"ר) בלב" - זה גם מתאים עם מ"ש בסידור כאן בסוף: "שעל ידי הנחת תפילין יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו", "ימעיט" דייקא, כי לבטל כל הנאותיו לא שייך 'היום', אלא "שזה יהיה על ידי משיח צדקנו בב"א, שהוא יפיח הניצוץ (אהוי"ר) בלב" - "לאחר קבוץ גליות".
וכדאיתא בקו"א ב'תניא' (קסא, א-ב): ד"ה "וצדקה כנחל איתן (בעמוס ססי' ה'). פי' כמו שנחל איתן הוא המשכה הנמשכת מבחי' איתן שהיא בחי' נקודה בהיכלא ותרין ריעין וכו', ואותיות איתן משמשות לעתיד, פי' אנא עתיד לאתגליא כמ"ש הנה ישכיל עבדי וגו', והיינו שיתגלה אז אור א"ס ב"ה ויחודו ית' תוך פנימיות נקודת הלב ע"י המשכת נחל איתן הוא הארת חכמה עילאה שיאיר בפנימיות הלב ליבטל ביחודו ית' בתכלית מעומקא דלבא אחרי הסרת הערלה מתאוות הגשמיות וכו'. והנה עתה בגלות החל הזה יש ג"כ עצה יעוצה להאיר קצת אור ה' מבחי' איתן לתוך נקודה פנימיות הלב כעין לעתיד" - והיינו דרק לעת"ל "חכמה עילאה יאיר בפנימיות הלב ליבטל ביחודו ית' בתכלית מעומקא דלבא אחרי הסרת הערלה מתאוות הגשמיות", משא"כ "עתה בגלות החל הזה יש ג"כ עצה יעוצה להאיר קצת אור ה' מבחי' איתן לתוך נקודה פנימיות הלב כעין לעתיד".