הלשון שירושלים הוא במזרחה של צרפת - 1048 [גליון]

הרב לוי יצחק ראסקין

דומ"צ דקהילת ליובאוויטש – לונדון, אנגלי'

בגליון הקודם כתבתי לבאר לשון אדה"ז בסידורו בהלכות תפילין, שמנהג הנפוץ להתפלל לכיוון מזרח נמשכה מימי קדם כשהגולה היתה בצרפת וסמוכות לה. ושם ביארתי שאין כוונת רבינו למזרח שהוא 90 מעלות מן הצפון של קוטב הצפוני, או של הצפון המאגנעטי, כי אם שמזרח הוא מקום הופעת השמש בעת זריחתה בימי תקופת ניסן ותשרי, שאז הוא עובר מעל קו המשוה. והראיתי – ע"י תרשים – שקו הנמתח באלכסון מן מרכז ארץ צרפת עד קו המשוה במרחק של 90 מעלות מזרחה, הרי קו זה עובר בסמוך לירושלים.

בהמשך לזה העירני חכם אחד שאכן חישוב הנ"ל מתאים כשמותחים קו על שטח שוה. אבל מכיון ששטח הארץ הוא כדורי, לכן קו הנ"ל – הנמתח ממרכז צרפת עד קו המשוה במרחק 90 מעלות אורך מזרחה – עובר צפונה הרבה מארץ ישראל. הנ"ל אף שלח לי תרשים להוכיח הנ"ל.

לתועלת הקורא שאינו מתמחה בנושא, אתן כאן משל: עיר ליאון, צרפת, היא קרובה ל-46 מעלות רוחב. אף עיר מונטריאל, קנדה, קרובה היא ל-46 מעלות רוחב. כשנוסע אוירון מליאון למונטריאל, הרי במחשבה ראשונה יהא הדרך הקצר ביותר שיסע ישר מעל האוקינוס האטלנטי על קו רוחב 46. אך ידוע שלמעשה אין נוסעים כן, כי אם שהאוירון פונה צפונה לכיוון אייסלנד וחוזר לרדת דרומה מעל מדינת ניופאנדלנד עד שהוא מגיע צלחה למונטריאל. הסיבה לנטיות הללו היא הכדוריות של הארץ, שבגלל זה הרי נסיעה על קו רוחב 46 תהא ארוכה הרבה מן הנסיעה דרך צפונה, ששם הבליטה של הכדור היא פחותה הרבה.

ויש להבהיר כי במשל הנ"ל יווכח הקורא שיש דרך ישרה והיא ארוכה, ויש דרך עקלתון והיא קצרה. הנתיב הנ"ל - של האוירון - הוא הקצר המעוקל, כי הוא עולה לצפון-מערב ושוב יורד לדרום-מערב. ולהמחיש הדבר אתן דוגמא קיצונית יותר: עיר אנקוריג' במדינת אלאסקא, יושבת במעלת רוחב 60 וכ-187 מעלות מערבה לירושלים. הדרך הקצר ביותר ביניהם הוא לעלות 30 לקוטב הצפוני ושוב לרדת ממנו דרומה 58 עד ירושלים – בסך הכל פחות מ-90 מעלות. ואילו הדרך הישרה הארוכה היא לנסוע סביב כדור הארץ לכיוון מזרח או מערב וקצת דרומה, והיא הדרך הישרה הארוכה. (לביאור היסודות שבזה – ראה קובץ ישורון ג ע' תקצה ואילך).

איני מתיימר להיות מומחה בחכמת החשבון, ובפרט בשטח הנוגע לנדו"ד. אך חוששני שהקו שמתח החכם הנ"ל היינו הקו הקצר ביותר אף כי הוא מעוקל. ואילו ינקוט קו ישר אף כי ארוך יותר, יתכן שמכוון הדבר שהקו אלכסוני ישר מצרפת עד קו המשוה במרחק 90 מזרחה אכן יעבור סמוך לירושלים.

על מה שאדה"ז קובע שירושלים היא במזרחה של צרפת, העירני חכם אחד מתוד"ה רבי יהודה גיטין (ח, א): "שאל רבינו פטר לר"ת . . שאנו במערבה של ארץ ישראל..". וראה גם רא"ש ברכות פ"ד סו"ס יט, ובדברי חמודות שם אות סח.

עוד רציתי להוסיף על מה שכתבתי בגליון הנ"ל לבאר מה שמצינו בדברי חז"ל שבבל הוא בצפון, דהיינו אחרי שמזרח הוא באלכסון אל קו המשוה, א"כ גם הצפון היינו אלכסון, רובע עגול (90 מעלות) מן אמצע המזרח. אך אולי יקשה המקשה, הא מצינו שחכמי בבל קראו לארץ ישראל 'מערבא', ולדברינו היה צ"ל 'דרומא'. וניחא לי, דאם אמנם 'צפון' היינו רובע עגול מאמצע המזרח - קדם, וגם דרום היינו רובע עגול מן אמצע המזרח, בבחינת "צפון ימין .. בראתם", אך מערב בחישוב זה לא יתחשב ב-180 מן המזרח, כי כמו שזריחת השמש נראה באירופא באלכסון למטה מהמזרח של 90 מקוטב הצפוני, הרי אף שקיעת השמש במערב נראה באלכסון למטה מן המערב של 90 מעלות מקוטב הצפוני. ואולי קו האלכסון מן בבל עד ארץ ישראל הוא קרוב לקו האלכסון מבבל עד מקום שקיעת השמש במערב בתקופות ניסן ותשרי. ועוד לא הספקתי לבדוק זאת. ותן לחכם ויחכם עוד.