סעיף א - 1045

שפשוף הידים בשירי מי הנטילה (גליון)

הרב אברהם אלאשוילי

לוד, אה"ק

בגליון הקודם כתב הרב לוי"צ רסקין אודות מנהגנו בנטילת ידים ש"מניח משפיכה הג' מעט מים בכף יד השמאלית, ובזה משפשף שתי ידיו".

וביאר שטעם השארת המים ושפשוף הידים בהם הוא מטעם שכתב הפרי מגדים (סי' קסב משב"ז סק"ד), שיתכן שמי הנטילה לא הגיעו לכל שטח היד, וכשמשפשף יבואו המים לכל מקום, יעויי"ש באורך.

ומדבריו נראה שבשעת כתיבת דבריו לא עיין בסדר נט"י לסעודה לאדה"ז, שכן מפורש כותב שם רבנו ש"אם בשפיכה אחת לא הגיעו המים בכל שטח היד – אין תקנה לשפוך על אותו מקום לבדו שלא הגיעו המים, שאין נטילה לחצאין, אלא צריך לחזור ולשפוך על כל היד כבתחלה". כלומר לא מועילה נטילה על אותו מקום שלא הגיעו המים, וממילא בודאי שלא תועיל גם השפשוף באותו מקום.

והנה טעם השפשוף לאחר הנטילה מבואר בסידור רבנו שם ס"ד, שלאחר שנטל ידיו כראוי: "מצות חכמים לשפשפן יפה זו בזו לטהרה יתירה".

וב"שם הגדולים" (לנכד הצ"צ) ציין מקור לדין זה בלבוש (סי' קסב ס"ז), שכתב: "צריך לשפשף ידיו זו בזו, כדי לקנח יפה כל המים קודם ניגובם במטפחת, שבזה נטהרו יפה". ומשמע מדבריו שהשפשוף הוא התחלת הקינוח והניגוב.

אך לכאורה לא משמע כן מדברי אדה"ז בסידורו שלא קישר שפשוף זה לקינוח ולניגוב, ובפרט לפי מנהגנו שמשאירים מעט מים ביד השמאלית בשביל השפשוף, מובן שאין זה מדין קינוח אלא ענין אחר יש בו.

ויש לומר הביאור בזה, במצות נטילת ידים לסעודה יש שני חלקים: העברת הטומאה מהידים וטהרת הידים. והנה הנטילה הראשונה והשניה (ולמנהגנו גם השלישית) מטרתה להעביר הטומאה, הנטילה הראשונה להעביר הטומאה מהיד, והנטילה השניה העברת המים הטמאים שעל היד (ולמנהגנו: הנטילה השלישית היא "לטהר מים השניים שנגעו בראשונים", כלשון הגהות אשר"י חולין ח, מג). ולאחר העברת הטומאה מהידים (מכל וכל) תקנו חכמים ענין נוסף, והוא שיש לשפשף את הידים זו בזו "לטהרה יתרה", כלומר להוסיף טהרה בידים, שכן עד עתה המים רק העבירו הטומאה מהידים, וכעת ע"י שפשוף הידים זו בזו במים טהורים שעל גבי הידים מוסיפים טהרה בידים.

ומוסיף אדה"ז, שהשפשוף צריך להיות "יפה", כלומר לא די בשפשוף קל של העברת הידים זו בזו, אלא יש לשפשף את המים הטהורים שעל גבי הידים באופן שיקיף את כל כף היד והאצבעות, כמו בשעת הנטילה. 

ועפ"ז יש לבאר טעם מנהגנו להשאיר מעט מים בכף היד השמאלית בשביל השפשוף, שבזה מודגש עוד יותר שהשפשוף הוא ענין בפני עצמו (לטהרה יתרה), ולכן משתמשים לשם כך במים נוספים, ולא מסתפקים בלחות המים שעל גבי הידים של מי הנטילה, כי זהו ענין נוסף על הנטילה, שכן הנטילה היא להעביר הטומאה והשפשוף הוא לטהרה יתרה.