הלכה ב - 1078 [גליון]
שגמלני טוב – 'כמו שכתוב בסידור' (גליון)
הרב ישכר דוד קלויזנר
נחלת הר חב"ד, אה"ק
בגליון א'עו (ע' 89) כתב הרב מאיר צירקינד להשיג ע"מ שכתבתי בגליון א'עג (ע' 91) במ"ש רבנו הזקן ב'סדר ברכת הנהנין' פי"ג ה"ב: "ארבעה צריכים להודות ולברך ברכת הגומל (כנוסח שכתוב בסידור)": "שיש שכתבו דכוונתו ["כמו שנאמר בכל הסידורים" ו]לשלול הנוסח שבגמרא שלא אומרים "לחייבים טובות", והנ"ל ס"ל שהכוונה היא לסידור של רבנו, ולחידוש, לשלול ה"כל טוב" שנאמר ברוב הפוסקים, ולומר רק "שגמלני טוב".
"ולי נראה שאם אדה"ז בא לשלול כלום מנוסח הברכה (והוא נוגע למעשה בפועל) היה מפרש ולא סותם".
ואכן בהערתי שם כבר עמדתי על זה: "דאינו מובן כלל, והלא ברכת הגומל של רבנו פחות "מפורסמת" משאר הברכות שכן כותבן, כי רבנו שינה מ'כל טוב' ל'טוב' – כמעט נגד כל הפוסקים. וגם לפי הסברם של הרב יקותיאל גרין, הרב אברהם אלאשוילי והרב יהושע מונדשיין [בספר 'הסידור' ע' עח] ועוד, דכוונת רבנו כאן לשלול הנוסח שבגמרא שלא אומרים "לחייבים טובות", אלא כמו שנאמר בכל הסידורים, לפי הרי"ף הרא"ה הרמב"ם והרא"ש, שכן לומר "לחייבים טובות", בודאי שדוקא כאן היה צריך לכתוב רבנו את נוסח הברכה בק"ו ממה שכתב נוסחי שאר הברכות?"
וע"ש מה שכתבתי לבאר: "דכיון שרבנו הזקן אינו שולל לגמרי את ה"כל טוב" שנאמר בכל הפוסקים, ובתנאים מיוחדים אף הוא סובר ש"יכול לומר שגמלני כל טוב", יש לבאר מדוע לא כתב במפורש - הן ב'לוח' והן ב'סדר ברכת הנהנין' - את נוסח ברכת הגומל של "שגמלני טוב", כיון שלפי האמת לא תמיד כך הוא המטבע של ברכה זו, כי לגבי חבירו גם "יכול לומר שגמלני כל טוב", לפיכך כתב רק "כנוסח שכתוב בסידור", (שבזה כוונתו לרמז) ששם אמנם נאמר "שגמלני טוב", אבל בזה הוא השאיר פתח גם למקרים ש"יכול לומר שגמלני כל טוב". ולפי"ז בעצם אין סתירה כלל בין ה'סידור' להגה"ה שב'לוח', כיון דמיירי באפשריות שונות, דאינו דומה "חיוב" ל"רשות" כנ"ל. ולפי"ז גם מובן מדוע כתב זאת בתור הוספה בהגה"ה ובחצ"ר, להורות ש'רשאי' בתנאי מסוים לברך "שגמלני כל טוב".
ומה שמשיג עוד: "ועוד זאת, לפי דבריהם מה שולל אדה"ז בסדר תיקון חצות בד"ה ואחר הדברים במ"ש "ויעשו כסדר תיקון חצות הנדפס בסידורים"? ומה שולל בשו"ע שלו במהדורא תנינא סי' א ס"ב "לקום בחצות הלילה ולקונן מעט במזמור על נהרות בבל וכיוצא בו (כמו שנדפס בסידורים)"?" - נראה דלק"מ, ואדרבה משם דוקא סייעתא לדברי שהכוונה היא לסידור של רבנו, ולחידוש, לשלול ה"כל טוב" שנאמר ברוב הפוסקים, ולומר רק "שגמלני טוב".
דהנה אית 'סידור' ואית 'סידור'. ויש להבין:
1) מדוע ב'לוח' וב'סדר ברכת הנהנין', ובשו"ע רבנו בהל' פסח (סי' תמח סי"ב) שכתב: "אך כל איש אשר יראת ה' נגע בלבו לצאת ידי כל הדעות במכירת חמץ שתהיה מכירה גמורה לדברי הכל, יכתוב השטר מכירה כנוסח הכתוב בסידור" - נאמר 'סידור' - לשון יחיד, וב'סדר תיקון חצות' [בסידור הראשון של שקלאוו תקס"ג - מג, ב] ובשו"ע מהדורא תניינא נאמר 'סידורים' - לשון רבים?
2) מדוע ב'לוח' וב'סדר ברכת הנהנין' ובהל' פסח נאמר: 'שכתוב' - 'הכתוב', וב'סדר תיקון חצות' ובשו"ע מהדורא תנינא נאמר: 'הנדפס' - 'שנדפס'?
3) מדוע ב'לוח' וב'סדר ברכת הנהנין' ובהל' פסח נאמר: 'כנוסח', וב'סדר תיקון חצות' ובשו"ע מהדורא תנינא לא נאמר כלל 'כנוסח'?
אלא שמכל זה מוכח, שאיפה שב'סידורים' לשון רבים, הכוונה היא לכל הסידורים הנדפסים, - ואכן בשו"ע מהדורא תנינא שם בהערה יז מוסיף: "וגם בסידור רבינו". - ולפ"ז מובן מדוע דייקא כאן נאמר 'שנדפס', ולא 'שכתוב', וגם לא נאמר כלל 'כנוסח', כי כאן אין עניינו להצביע על איזה 'נוסח' מסויים ולשלול נוסח אחר, אלא שהכוונה בפשטות היא "כמו שנדפס ב[כל ה]סידורים", ולכן גם אינו בא כאן כלל לשלול שום דבר.
משא"כ ב'סידור' לשון יחיד, הכוונה היא לנוסח של סידור מסויים. ולפ"ז מובן מה שנאמר כאן דייקא 'שכתוב', ולא 'שנדפס', כי יתכן מאד שה'נוסח' הזה אפילו טרם נדפס כלל, אלא שנמצא עדיין בכתבי יד. ולפ"ז גם מובן מדוע נאמר 'כנוסח', כי כאן עניינו להצביע על איזה 'נוסח' מסויים, ולשלול נוסחאות אחרות שמופיעים בסידורים אחרים, וא"ש.
ולפ"ז מובן היטב דמה שנאמר ב'לוח' וב'סדר ברכת הנהנין' ובהל' פסח "כנוסח הכתוב בסידור" הכוונה היא אך ורק לנוסח שבסידור רבנו הזקן דייקא, ולשלול שאר נוסחאות שבסידורים אחרים, [ודלא כמ"ש הרב יקותיאל גרין והרב אברהם אלאשוילי ועוד שהכוונה "כמו שנאמר בכל הסידורים"], שאל"כ הול"ל כמ"ש ב'סדר תיקון חצות' ובשו"ע מהדורא תנינא: "כמו שנדפס בסידורים", וא"ש מאד.
ב'כפר חב"ד' גליון 844 (ע' 30 ואילך) כתב הרב שלום דובער לוין: "לפני הדפסת הסידור בשנת תקס"ג נדפסה מהדורא קמא של הלכות ברכת הנהנין - בשם "לוח ברכת הנהנין". ה"לוח" המתוארך הראשון שהגיע לידינו הוא הנדפס בזאלקווא בשנת תקס"א . . וכבר בו רואים אנו למרבה הפלא, כי רבנו הזקן כותב (פרק יב סעיף ח) באותו הלשון: "ארבעה צריכים להודות ולברך ברכת הגומל (כנוסח שכתוב בסידור)".
"נשאלת א"כ השאלה, מהו הסידור שמציין אליו, ששם יכולים למצוא את נוסח ברכת הגומל? -ומוכרחים אנו לומר שכוונתו לציין למהדורא הראשונה של סידור רבנו הזקן, שנדפס כבר לפני כן, היינו לפני הוצאת תקס"א הנ"ל". ועי' בגליון א'עג (ע' 136) שס"ל ש"אפשר שנדפס כבר לפני שנת תקנ"ה". ועי' גם ב'תולדות חב"ד ברוסיא הצארית' שמציין לשם.
אולם לפי הנ"ל אין כאן שום פלא, כי רבנו הזקן נזהר ודייק בלשונו, ולא כתב "כנוסח שנדפס בסידור" – ע"ד שכתב ב'סדר תיקון חצות' ובשו"ע מהדורא תניינא: "כמו שנדפס בסידורים" – אלא כותב: "כנוסח שכתוב בסידור", והכוונה, שאע"פ שטרם נדפס עדיין, בכל זאת כתוב כך בכת"י של הסידור: "שגמלני טוב". ואין צורך סתם לחדש שנדפסו סידורים לפני שקלאוו תקס"ג.
והוא כמו שכתבתי בגליון א'עג (ע' 93 הערה 119) שדבר פשוט מאד שכל גדולי המחברים בכל הדורות היו מציינים בספריהם לשאר שמות הספרים שלהם אפילו שעדיין לא באו בדפוס כלל, - ובפרט לפי מה שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בשו"ת 'תורת שלום' (ע' ז): "וכידוע אשר כ' שנה עסק [רבנו הזקן] בהנוסח, ובכל שנה הי' מסדר נוסח אחר, עד הפעם העשרים יצא מזוכך ומבורר ומנוקה כו'". וגם כי ה'סידור' של רבנו הזקן [בתור כת"י, רשימות, שרשמו על סידורים אחרים של אשכנז וספרד] כבר היה ידוע עוד לפני הדפסתו, בגלל ש"היו כותבים את נוסח התפילה של רבינו הזקן על גליונות הסדורים נוסח אשכנז שהיו מתפללים בהם" [תולדות חב"ד ברוסיא הצארית ע' נה], ואכן יש להניח שבסידורים הללו היו רושמים על הגליון "שגמלני טוב" במקום "כל טוב". - או הכוונה ל"רשימות של שינויי הנוסחאות", שמביא שם מספר השיחות תש"ד ע' 16, [והיינו ע"ד הקונטרסים של התניא (מהדו"ק) שלפני הדפסתו בסלאוויטא בשנת תקנ"ו-ז שהיו ידועים לכל].