פרק א הלכה יב

חתימת ברכת "מעין ג'" בשותה יין ואוכל פירות ארץ ישראל

בסדר ברה"נ פ"א הי"ב כתוב, שהאוכל פירות ארץ ישראל (אפילו בחו"ל) משבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל, חותם בברכת מעין ג' "על הארץ ועל פירותיה", וכתב בבדי השלחן (בהוספות לסי' ס) שגם סמוך לחתימת הברכה יאמר "על הארץ ועל פירותיה".

והנה בהמשך (בהלכה יב) כותב אדה"ז: "אכל פירות משבעת המינים ואכל מיני מזונות ושתה יין יכלול הכל בברכה אחת . . וחותם ונודה לך על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות, ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן והפירות". והוסיף בספר המנהגים חב"ד (ע' 23) שכן יחתום אם שתה יין ואכל פירות משבעת המינים. [טעם השינוי לחתום בסוף "והפירות" ביאר בחוברת "התקשרות" גליון תר"ד, כדי שלא יהיה חותם בשתים. ואכ"מ].

ולפי זה לכאורה, מי ששתה יין וגם אכל פירות משבעת המינים של ארץ ישראל, יש לו לחתום: "ועל פרי הגפן ופירותיה", ובסמוך לחתימה יאמר: "ועל פרי הגפן ועל פירותיה".

אבל למעשה צ"ע אם אכן יש לחתום כן, שאם כן היה לו לאדה"ז להוסיף שבארץ ישראל יאמר כך, ובפרט שהלכה זו באה בהמשך להלכה המדברת על ארץ ישראל. ולכאורה טעם גדול יש שלא לחתום כן, כי כשאומר "ועל פרי הגפן" ואח"כ מוסיף "ועל פירותיה" נשמע הדבר כאילו ש"פירותיה" מוסב על "הגפן" ולא על "הארץ", ולכן במקרה כזה יש לחתום בסתם "והפירות".

אמנם אם שתה יין מארץ ישראל וחותם בה "ועל פרי גפנה" (לפי הנוהגים כן – ראה אג"ק חט"ו ע' תלט), יש לחתום "ופירותיה", כי זה ודאי מוסב על "הארץ", כמו ש"גפנה" מוסב על "הארץ", אבל השאלה נשארת לאלו הנוהגים לחתום גם ביין ארץ ישראל "על פרי הגפן". וכן אם שתה יין של חוץ לארץ ואכל פירות ארץ ישראל.

וצ"ע בכל זה, ובפרט שלא מצאתי בספרי הפוסקים שידברו על זה.