סעיף טז - 1097

הערה בשוע"ר הלכות ריבית

הר' שבתי אשר טיאר

מח"ס 'קונטרס רבית ועיסקא דרך קצרה'

כתב רבינו הזקן בהלכות רבית סעיף טז "בשכירות בית (או בהמה או כלים) אם מקנה לו לזמן שכירותו מיד שקבל ממנו המעות באחד מדרכי ההקנאה שהשכירות נקנית בהם שלא יוכל אחד מהם לחזור בו מן הדין (כגון בית בחזקה ובהמה וכלים במשיכה) אף על פי שאינו מתחיל להשתמש בה עד לאחר זמן אין הקדמת המעות נראית כהלואה אלא הקדמת פריעת שכירות הוא ואין בה משום רבית כלל מה שמוזיל לו השכירות בשביל הקדמתה קודם זמן חיובה שהיא לבסוף".

ובספר תורת רבית פרק יד ב״בירור הלכה״ אות יא מקשה: וקצת צ״ע מדברי שו״ע הרב שהזכיר בסוגריים בתוך הסעיף הנ״ל שהקנין בבית הוא בחזקה, ולכאורה מכיון שמדובר שמשלם מראש הרי הכסף עצמו הוא בקנין.״

ולענ״ד מקור דברי רבינו הוא במרדכי בשם ראבי״ה [קידושין סי׳ תקכז, הובא בסמ״ע סי׳ שטו סק״ב בהגה] באשה ששכרה בית לדור בו לאחר זמן, דכיון שלא קנתה בחזקה, יכול הי' המשכיר לחזור בו.

ועיין שם במרדכי שהטעם שלא קנתה בחזקה הי' מפני שהתחילה לדור בו בחינם (ולא בתורת שכירות מיד) וגם לא אמר לה קני בחזקה מעכשיו. ועיי״ש בסוף דבריו ש״חזקה דקרקע ומשיכת המטלטלין חד דינא אית להו״.

[והכי קיי"ל שהמשכיר צריך לומר לו ״קני מעכשיו ולאחר זמן״, דאל״כ לא קנה (שו״ע ס"ס קצ״ז וברמ״א ס"ס קצ״א) כיון שבשעה שיש לקנין לחול, כבר פסקה החזקה (כמבואר בתוס׳ יבמות צג,א ד״ה קנוי׳)].

ומבואר שאע"פ ששכרה בכסף, יכול המשכיר לחזור בו כל עוד שלא עשתה האשה קנין.

ואע״פ ששכירות קרקע נקנית בכסף (כמבואר ברמ״א חו״מ סי׳ קצה סעי׳ ט') ומהני קנין כסף לקנות אפי' לאחר זמן ואפי׳ אם לא אמר מעכשיו ונאבדו המעות (כמבואר שם במרדכי בסי׳ תקכה ובסמ"ע סי' קצא סק"ט ובקצוה״ח ססי׳ קצא בארוכה), מ״מ בינתיים יכול לחזור בו כיון שעדיין לא קנה.

ועדיין צ״ע שהרי מ״מ יכול להקנותו באופן המועיל, היינו שיקנה 'מעכשיו ולאחר זמן'?

וי״ל שבקנין כסף אפי׳ אם אמר לו ״קני מעכשיו ולאחר זמן״, עדיין יכול לחזור בו. דכיון דמהני להקנותו לאחר זמן אפי׳ אם לא אמר מעכשיו כנ״ל, א״כ[1] כשאומר 'מכאן ולאחר זמן' שפיר איכא לספוקי (כרב בקידושין דף נט ע״ב) אי תנאי הוי (אם לא אחזור בי בתוך ל' יהיו שלך מעכשיו) אי חזרה הוי (ממאי דקאמר מעכשיו וקאמר איני אומר מעכשיו אלא תקנה לאחר ל'), אי נמי (כר׳ יוחנן שם דף ס ע״א) שיורא הוי (כלומר מעכשיו יתחיל הקנין ולא יגמור אלא לאחר זמן). משא״כ בחזקה שאין בידו להקנותו לאחר זמן, מסתבר יותר דר״ל תקנה הגוף מעכשיו ופרי לאחר זמן[2] ״דהא לגבי ממון שיש לו גוף ופירות כל האומר בלשון הזה לא הוי לשון מסופק אלא ה"ק גופיה קני מהיום ופירי לאחר שלשים יום״ (חידושי הריטב"א מסכת כתובות דף פו,ב). דבכדי לא הוה עביד (ע״פ רמ״א סי׳ קצה סעיף ה).

ונמצא שאין תקנה בשכירות קרקע בזול כשמקדימו לזמן שכירתו אא״כ החזיק בו מיד שקבל המעות.

ושכירות קרקע אין נקנה בקנין סודר לשיטת התוס׳ [קידושין כז,א ד״ה ומקומו. ב״מ יא,ב ד״ה מקומו, הובא לעיל בשו״ע אדה״ז הל׳ פסח סי׳ תמ בקו״א סק״ה] כמ״ש הש״ך בסי׳ קצה סק״י.

 


[1]) כן משמע שם במרדכי סי׳ תקכז

[2]) אפי׳ לר׳ יוחנן (שם דף ס ע״א), לפי המבואר בדגול מרבבה סי׳ קצה על הש״ך שם. אבל ראה פסקי דנים צמח צדק (שכ,א).