סעיף נז - 1083

'קני לך איהו וכל שעבודי' במוכר שט"ח

הרב שבתי אשר טיאר

מח״ס 'קונטרס רבית ועיסקא דרך קצרה'

בשוע״ר הל׳ רבית סעיף נז מבואר שבמוכר לחבירו מלוה על פה בפחות צריך הלוקח לזכות בה במעמד שלשתן. ועד״ז בחוב של נכרים כתב רבינו שאין דרך להקנותו אלא בדרך מחילה. אבל במוכר שטר חוב לא כתב רבינו שימסרנו לקונה ויכתוב לו ״קני לך איהו וכל שעבודי׳״, ודלא כש״ך סי׳ קעג סק״ח ע״פ חו״מ סי׳ סו ס״א. וטעמא בעי.

 ויש לומר הביאור בזה ובכמה אופנים:

א) ס״ל כדברי הש״ך בסי׳ סו סק״ה דבמקום שלא קנה הלוקח השטר חייב לקבל מי שפרע אם רוצה לחזור בו, א״כ ה״ה כאן דמהני קנין כל דהו לאפקועי איסור ריבית דדבריהם ע״פ דברי רבינו במהדורא בתרא לסי׳ רמג: "מהני אפי׳ קנין כל דהו דמחייבו לקבל מי שפרע ומיקרי קנין, וכדידיה דמי לאפקועי איסור ריבית דדבריהם״ וכשיטת הר״י מיגא״ש [בשיטמ״ק ב״מ מ״ז ע״ב] דס״ל דבכל מקום דאיכא דברים ומעות איכא מי שפרע, אף בדליכא קנין דאורייתא.

ב) הגם דס״ל כדעת ב״י (סי׳ קעג עמוד תנח ד״ה וכשם) וט״ז (שם סק״י) וקצוה״ח (שם סק״ג ובחו״מ סי׳ רט סק״ט לדעת רבי יוחנן דקיי״ל כוותי׳) דלא מהני קנין כל דהו דמחייבו לקבל מי שפרע אלא משום שמן התורה מעות קונות, אי נמי כדעת רמ״א (חו״מ סי׳ סו ס״א) ותומים (שם סק״ד) ונתיבות (שם משה״כ ס״ק ו) דבדליכא כתיבה ומסירה אינו חייב לקבל מי שפרע ויכול לחזור בו, מ״מ ס״ל כחוו״ד (סי׳ קסט סקל״ח וסי׳ קעג ביאורים סק״ד וסקי״א ועד״ז בנתיבות שם משה״א ס״ק ג) דאף שלא נתקיים בקנין אפי׳ לענין מי שפרע[1], כל שנעשה בענין מכירה ואין הלוקח רוצה להיות ממחוסרי אמנה ורוצה לקיים המכר, אין בו משום ריבית.

ג) ס״ל כן מכח ספק ספיקא: דאת״ל דלא מהני קנין כל דהו דמחייבו לקבל מי שפרע אלא משום שמן התורה מעות קונות, אכתי י״ל כהחוו״ד הנ״ל שכל שנעשה בענין מכירה ואין הלוקח רוצה להיות ממחוסרי אמנה ורוצה לקיים המכר, אין בו משום ריבית. ואת״ל דבעי קנין מי שפרע להתיר איסור רבית בכל אופן (ודלא כחוו״ד הנ״ל), מ״מ י״ל כדברי הש״ך הנ״ל דבלא כתיבה ומסירה חייב לקבל מי שפרע אם רוצה לחזור בו.