סעיף י-יא - 1106

בדין סכך כשר וסכך פסול זה בצד זה

הרה"ח אליעזר גרשון שם טוב

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע לאורוגוויי

תנן (סוכה טו, א): המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה. וברש"י: אם יש ריוח ביניהן כמותן. בין שפוד לשפוד על פני כולה ויתן שם הפסל (ז. א. פסולת גורן ויקב, דהיינו סכך כשר) וכן על פני כולה ובגמ' פריך הא אין הכשר מרובה על הפסול.

ובגמ' שם: לימא תיהוי תיובתא דרב הונא ברי' דרבי יהושע דאתמר פרוץ כעומד רב פפא אמר מותר ורב הונא ברי' דרבי יהושע אמר אסור. אמר לך רב הונא ברי' דרבי יהושע מאי כמותן בנכנס ויוצא. והא אפשר לצמצם א"ר אמי במעדיף. רבא אמר אפי' תימא בשאין מעדיף אם היו נתונים שתי נותנן ערב, ערב נותנן שתי.

בשו"ע אדה"ז סי' תרל"א, סעי' יו"ד: כבר ביארנו בסי' תרכ"ו[1] שאם סיכך בסכך פסול ובסכך כשר ואינן מעורבין זה עם זה אלא כאו"א מונח על הסוכה בפ"ע זה בצד זה אינו צריך שיהי' בסכך הכשר רוב כנגד הפסול אלא אפילו אם הן מחצה על מחצה ג"כ הסוכה כשרה שכך הוא הלמ"מ שהסכך הצריך להסוכה אינו צריך להיות רוב מן הכשר לסיכוך אלא חצי הסכך בלבד והוא שלא יהי' מסכך הפסול ד"ט במקום אחד בסוכה גדולה או ג"ט בסוכה קטנה שאין בה כי אם ז"ט על ז"ט כמ"ש בסימן תרל"ב ע"ש.

ובסי' יא: ואפילו אם סכך הכשר הוא קל וקלוש כדינו בענין שהכוכבים נראים מתוכו וסכך הפסול אין הכוכבים נראים מתוכו (כיצד כגון שסיכך בשפודין שהן סכך פסול והניח ריוח בין שפוד לשפוד כמלא שפוד ונתן שם סכך כשר קל וקלוש כדינו ונמצא שסכך הפסול הוא מרובה על הכשר כשיעור האורך שבסכך הכשר שהכוכבים נראים מתוכה מ"מ כיון שאורך ורוחב מקום המסוכך בסכך כשר הוא כאורך ורוחב מקום המסוכך בסכך פסול) ה"ז כשרה מן התורה אלא שלפי שהאדם א"א לו לצמצם למלאות כל האויר שבין שפוד לשפוד בסכך כשר שלא יהי' שום אויר משהו בין השפוד לסכך הכשר ונמצא שסכך הפסול הוא מרובה על הכשר שהרי אין בין שפוד לשפוד אלא כמלא שפוד בצמצום וגם מקום זה אינו מלא מסכך כשר אלא נשאר אויר משהו בינו לסכך הפסול לפיכך אין סוכה זו כשרה אא"כ העדיף מעט סכך הכשר ונתנו על הפסול שאז בודאי נתכסה כל האויר שבין שפוד לשפוד וכן אם היו השפודין נתונין שתי דהיינו לאורך הסוכה והקנים של סכך הכשר נתונים ערב דהיינו לרוחב הסוכה שאז ע"כ אם אינו נותן ראשי הקנים על השפוד הרי הן נופלים לארץ וא"כ ע"כ בודאי מתכסה כל האויר ולא נשאר אפי' אויר משהו בין השפודין לסכך הכשר. עכ"ל.

דהיינו שבמקרה והקרה את סוכתו בשפודין הפסולין לסכך אם יש ריוח ביניהן כמותן וסיכך בסכך כשר הסוכה כשרה בתנאי שעשה א' משניים: א) "העדיף מעט סכך הכשר ונתנו על הפסול שאז בודאי נתכסה כל האויר שבין שפוד לשפוד"; ב) "אם היו השפודין נתונין שתי דהיינו לאורך הסוכה והקנים של סכך הכשר נתונים ערב דהיינו לרוחב הסוכה שאז ע"כ אם אינו נותן ראשי הקנים על השפוד הרי הן נופלים לארץ וא"כ ע"כ בודאי מתכסה כל האויר ולא נשאר אפי' אויר משהו בין השפודין לסכך הכשר”.

היות ו"האדם א"א לו לצמצם למלאות כל האויר שבין שפוד לשפוד בסכך כשר שלא יהי' שום אויר משהו בין השפוד לסכך הכשר ונמצא שסכך הפסול הוא מרובה על הכשר שהרי אין בין שפוד לשפוד אלא כמלא שפוד בצמצום וגם מקום זה אינו מלא מסכך כשר אלא נשאר אויר משהו בינו לסכך הפסול לפיכך אין סוכה זו כשרה". ז. א. שהאויר בין השפוד וסכך הכשר מפחית את מקום המכוסה בסכך כשר והיות ובין שפוד לשפוד יש כמלא שפוד בצמצום נמצא הסוכה פסולה ע"י האויר שממעט מקום הסכך אא"כ הניח הסכך הכשר בא' מב' האופנים הנ"ל.

וצ"ע: למה אם היו השפודין נתונין שתי והקנים של סכך הכשר נתונים ערב אומרים ש"ע"כ בודאי מתכסה כל האויר ולא נשאר אפי' אויר משהו בין השפודין לסכך הכשר"? הרי אפילו אם מניח הסכך הכשר באופן כזה הרי עדיין יכול להיות שלא ימלא כל האויר בשטח שבין השפודים בסכך כשר וישאר אויר משהו שיצטרף לשפודים לרוב נגד הסכך הכשר לפסלו?

ואולי יש לומר הביאור בזה שיש לחלק כאן בין ב' דינים שונים: א) אויר בין שפוד לסכך הכשר; ב) אויר בין שפוד לשפוד.

ישנו מציאות שממלא בין שפוד לשפוד בסכך כשר אבל היות ו"א"א לצמצם" ישנו הפסק בין השפוד לסכך הכשר ונמצא שהסכך הכשר מכסה פחות מקום מזה שמכוסה ע"ה השפודין ולכן הסוכה פסולה. וזה אפשר לתקן בב' אופנים: א) עי"ז שמעדיף סכך כשר על השפודין הרי הוא מבטל את האויר שמפסיק בין השפוד והסכך הכשר ונמצא ששטח הסכך הכשר הוא כשטח המכוסה בשפודין ולכן הסוכה כשרה; ב) ע"י שמניח הסכך הכשר על השפודין בכיוון הפוך (שתי וערב) "שאז ע"כ אם אינו נותן ראשי הקנים על השפוד הרי הן נופלים לארץ וא"כ ע"כ בודאי מתכסה כל האויר ולא נשאר אפי' אויר משהו בין השפודין לסכך הכשר”.

ב' האפשרויות הנ"ל מטרתן הוא לבטל ה"אויר בין שפוד לסכך הכשר" שמקטין את השטח המכוסה בסכך הכשר. מ"מ עדיין נשאר לנו לפתור הבעי' של ה"אויר בין שפוד לשפוד", דהיינו כמה סכך צריכים בשטח שבין שפוד לשפוד? ע"ז מבהיר אדה"ז "ואפילו אם סכך הכשר הוא קל וקלוש כדינו בענין שהכוכבים נראים מתוכו וסכך הפסול אין הכוכבים נראים מתוכו", והי' סברא לומר שהסוכה פסולה מכיון שהשפודין במקומם מכסים יותר מהסכך הכשר הקל וקלוש במקומו, מ"מ היות ואורך ורוחב מקום המסוכך בסכך כשר הוא כאורך ורוחב מקום המסוכך בסכך פסול ה"ז כשרה מן התורה, אעפ"י שיש יותר צל מהשפודין.

ז. א. שהפתרון של "מעדיף" ו"שתי וערב" הוא בכדי לקבוע מאיפה מתחיל שטח הסכך הכשר, ובלי העצות הנ"ל אפילו אם ממלא בין שפוד לשפוד עם סכך כשר בלי להשאיר שום אויר, א"א לצמצם ותמיד ישאר אויר בין השפוד לסכך ובמילא תיפסל הסוכה אא"כ מכסה האויר בין השפוד לסכך, ואז אפילו אם הסכך הכשר הוא קל וקלוש הסוכה כשרה.

ויש לדייק זה מלשון אדה"ז: "ונמצא שסכך הפסול הוא מרובה על הכשר שהרי אין בין שפוד לשפוד אלא כמלא שפוד בצמצום וגם מקום זה אינו מלא מסכך כשר אלא נשאר אויר משהו בינו לסכך הפסול לפיכך אין סוכה זו כשרה אא"כ העדיף מעט סכך הכשר ונתנו על הפסול שאז בודאי נתכסה כל האויר שבין שפוד לשפוד". דלכאורה, למה בהכרח לומר שנשאר אויר משהו בינו לסכך הפסול ואיך זה שע"י שיעדיף מעט סכך הכשר ויתנו על הפסול בודאי יתכסה כל האויר שבין שפוד לשפוד, ומה עם האויר בין עלי הסכך הכשר ה"קל וקלוש" עצמם? אבל עפ"י הנ"ל ניחא: ישנם כאן ב' דינים וחששות שונות: א) האויר בין שפוד לסכך הכשר שמקטין את שטח הסכך הכשר; ב) האויר בין שפוד לשפוד, דהיינו האויר בין עלי הסכך הכשר ה"קל וקלוש" עצמן שמתחרה עם צל השפוד. א' נפתר ע"י מעדיף או שתי וערב והשני ע"י סכך כשר בשטח שלו, כנ"ל.

עי' ברמב"ם הל' סוכה פ"ה הט"ז שפוסק שצריכים שרוב הסכך יהי' כשר ואינו מספיק שיהי' זה כמו זה. ובמגיד משנה ובכסף משנה שם מבארים שיסוד דעת הרמב"ם הוא שפירוש "פרוץ כעומד" הוא שסכך הפסול הוא כפרוץ ולכן כשאורך ורוחב סכך הכשר הוא כמו אורך ורוחב השפודין נמצא שחמתה מרובה מצלתה, ולכן צריך להיות שסכך הכשר יהי' יותר ממקום השפודין.

אבל ראה אבני נזר הל' סוכה סימן תסד שדן בכ"ז ומחלק בין סכך פסול שאינו מכשיר לאויר שגורם לחמה ומצטרף לפסול.