סעיף יז - 1099

הערות בשולחן ערוך רבינו הלכות ר"ה ובציונים

הרב זלמן אהרן קאנטער

שליח כ"ק אדמו"ר

בר.ס. מארגאריטא, קאליפורניא

דכיון שהפסיק…ואם יחזור ויתקע

בשו"ע אדה"ז סי' תק"צ סי"ז: "וכן אם לאחר שתקע שלשה שברים בין בסדר תשר"ת בין בסדר תש"ת הפסיק בנשימה וחזר ותקע שברים אחרים ואפילו לא חזר ותקע אלא שבר אחד וכן אם לאחר שגמר את התרועה דהיינו שלשה טרומיטין לפי סברא הראשונה שביארנו הפסיק בנשימה וחזר והריע אפילו לא גמר את התרועה צריך לחזור ולתקוע גם תקיעה ראשונה של בבא זו וגומר משם ואילך על הסדר דכיון שהפסיק בשברים יתירים או בתרועה יתירה בין השברים או בין התרועה לפשוטה שלאחריה ואם יחזור ויתקע השברים או התרועה ויגמור משם ואילך על הסדר יהיו השברים היתירים או התרועה היתירה שתקע כבר הפסק בין השברים או התרועה הכשרים של בבא  זו לפשוטה שלפניהן לפי שאינן מעין שברים או תרועה שצריך לו לתקוע בבבא זו שהרי אין צריך לו כלום כיון שכבר תקע אותם".

במילת "דכיון" מתחיל כאן להסביר הטעם למדוע צריך לחזור ולתקוע תקיעה ראשונה אבל לא נראה שמסיים מה שהתחיל לומר. דכיון שהפסיק...לכן מה? ולכאורה הי' צריך לסיים, דפסול. ואז יובן מ"ש לאח"ז, כדבר נוסף: ואם יחזור ויתקע - כדי לתקן - יהיו השברים היתירים הפסק. אבל בגירסא שלפנינו אין סיום לכאורה.

אבל אם נאמר שבטעות הדפוס נוסף כאן אות וא"ו ובאמת הי׳ צ״ל "אם יחזור ויתקע" - ולא ״ואם״, אז יהי׳ כאן סיום פשוט להסברתו, שאדה"ז מסביר שצריך להתחיל מתקיעה הראשונה של בבא זו, למה? דכיון שהפסיק לאחרי השברים הראשונים הכשירים, הרי אם יחזור שוב ויתקע השברים כדי לתקנם ולסומכם לתקיעה האחרונה, עדיין יהיו השברים האמצעיים היתירים הפסק לתקיעה הראשונה. כן נלע"ד.