סעיף יח - 1099

הערות בשולחן ערוך רבינו הלכות ר"ה ובציונים

הרב זלמן אהרן קאנטער

שליח כ"ק אדמו"ר

בר.ס. מארגאריטא, קאליפורניא

יצטרך אח"כ לשמוע על הסדר

בשו"ע אדה"ז סי' תק״צ סעיף י״ח: "כל מקום שנתבאר שצריך לחזור ולתקוע גם תקיעה ראשונה של הבבא אם לא נזכר מהטעות עד לאחר שתקע תקיעה אחרונה של הבבא אותה תקיעה אחרונה עולה לו במקום תקיעה ראשונה וגומר משם ואילך על הסדר. ואם לא נזכר עד שעומד בבבא אחרת או אפילו בסדר אחר כגון שטעה מסדר תשר"ת ולא נזכר עד שעומד בסדר תש"ת או תר"ת גומר כל הסדר שנזכר בו ואחר כך תוקע בבא אחת תשר"ת ואע"פ שהפסיק באמצע הסדר של תשר"ת בתקיעות של תש"ת אין בכך כלום שלא הקפידה תורה אלא שלא להפסיק בין תרועה לפשוטה שלפניה ושלאחריה אבל אם מפסיק בין בבא לבבא אפילו בקול שופר שאינו ראוי לאותו סדר אין בכך כלום".

ובציון קל"ז בסוף הסעיף ציין להמ"א, ואח"כ כותב: "וראה לעיל סי' רס"ג קו"א סק"ה קרוב לסופו למי שלא הי' בתחילת התקיעות: יצטרך אח"כ לשמוע על הסדר".

ומשמע שהמציין ראה בזה איזה סתירה או חזרה למ"ש כאן, כאילו ששם בקו"א סובר אדה"ז דלא כמ"ש כאן, ושיש חיוב לשמוע כל הבבות על הסדר (וע"ד שנטה בזה קצת היד אפרים). ובאם כוונה אחרת הי' להמציין—שהרי לא כתב "אבל ראה" - נבצר ממני להבין לאיזה תועלת ציין אליו.

אבל בפשטות אין כל ענין לציין לקו"א הנ"ל דאין ממנו כל סתירה כלל. שהרי, שם מובא מהב"י בסי' תקפ"ה (ד"ה ואם התחיל) בנוגע לחיוב ברכה למי שלא הי' בתחילת התקיעות ותוקע עכשיו באמצע התקיעות כדי להוציא הציבור ידי חובתם תחת התוקע הראשון שלא הי' יכול להשלים, וכותב שם אדה"ז שאף כשהתוקע השני לא הי' בתחילת התקיעות "ויצטרך אח"כ לשמוע על הסדר", ז.א., שאינו יוצא עכשיו בתקיעתו לציבור מכיון שמתחיל באמצע, אעפ"כ חייב לברך מדין ערבות (ועיין שם בקו"א ומ"ש בשו"ע אדה"ז שם ס"ח וס"ט ובציונים שם בנוגע לדינא בשופר וכו' שאנו אין מברכין).

ובפשטות – דמיירי אפילו אם הפסיק התוקע הראשון לתקוע באמצע בבא, דאז הנה אף שהתוקע השני יכול להוציא הציבור בקול הבא, לדוגמא בתרועה או בתקיעה האחרונה (וכמו שסתם אדה"ז בסי' תקפ"ה ס"ח, ובפירוש בסי' תק"צ סי"ד), הנה מכיון שבאותה בבא לא שמע התוקע השני תקיעה הראשונה וכו' וא"כ אינו יוצא בתקיעתו עכשיו ויצטרך אח"כ לשמוע אותה הבבא על הסדר, בפשוטה שלפני ושלאחרי התרועה, אעפ"כ מברך כבר עכשיו (לב"י זה), באמצע הבבא, כדי להוציא הקהל (היינו, אפילו באם יצא ידי חובתו בבבות האחרות בסדר זה, וישלים הבבא המחוסר, כמ"ש בשו"ע כאן, או שנמצא ממש בבבא האחרונה...).

ונראה, שאולי נתחלף לו הלשון בין "לשמוע על הסדר" – דאין במשמעות מילת "הסדר" כאן כ"א תרגומו הפשוט, סדר הדברים אפילו רק בבבא אחת, שתקיעה קודמת לתרועה וכו', וכמו שמשתמש אדה"ז בלשון זה בתק"צ סי"ז, ועוד—ובין "הסדר" במובן של סדר תשר"ת תש"ת ותר"ת, כאילו הי' כתיב "יצטרך לשמע כל הסדר" אבל כמובן שז"א.