סעיף כב - 1021 [גליון]

הקזת דם בערב שבועות [גליון]

הרב פנחס קארף

משפיע בישיבה

בגליון האחרון (א'כ ע' 128 ואילך) מביא הרב א.ק. בענין בדיקת דם בערב שבועות שהביא מאיזה מקום להחמיר בזה כי מדמין זה להקזת דם והוא סובר להקל ומביא ראיות ע"ז.

ואיני רואה הכרח בדבריו.

הביא משו"ע אדה"ז סי' ד' סעי' יט, בענין "המקיז דם מהכתפיים ולא נטל ידיו אח"כ מפחד ז' ימים", וכן בפסחים בענין זה ברש"י וברשב"ם "מקיז דם מהכתפיים", ומזה הוא מסיק שהרי לכאורה מסתבר שבכל מקום שהזכירו חז"ל ורבותינו הקזת דם היינו שמקיזים דם מהכתפיים, מאידך גיסא בדיקת דם לאו דוקא הוא מהכתף".

הנה א) אינו רואה הכרח משם שבכל מקום שהזכירו חז"ל הקזת דם הוא מהכתפיים, כי אפשר דוקא זה הענין שאם הקיז דם ולא הטל ידיו, מפחד ז' ימים, זהו דוקא כשמקיז מהכתפיים, ואדרבה דוקא משו"ז שבכל מקום שהזכירו לא נזכר שזהו מהכתפיים, רק כאן, הרי משמע שבכל מקום הוא לאו דוקא מהכתפיים. וגם בסימן זה גופא סעי' ו' כותב אדה"ז "וכן לא יגע בידיו קודם נטילה במקום הקזה" ואינו כותב מהכתפיים.

ב) שלו יהיה כדבריו שבכל מקום הקזה הוא מהכתפיים אבל זיל בתר טעמא, שהטעם שאין מקיזין דם בערב שבועות הוא משום "שביום שבועות קודם מתן תורה יצא רוח ששמו טבוח שאם לא יקבלו ישראל את התורה הי' טובח לדמם ובשרם" (שו"ע אדמה"ז ס' תסח סעי' כב).

וא"כ הרי גם בדיקת דם, ה"ה שייך לדם. וא"כ גם אם לא יקבל הצ"ע (שכותב בהעלון) אם בדיקת היינו הקזת דם, כי לדידן זה בודאי אינו הקזת דם, אבל כנ"ל ה"ז ג"כ שייך לדם, וק"ו מ"קעפ זעצין" שהביא משו"ע אדה"ז סי' תסח סעי' כג שכותב שם "...כיון שאינו דומה להקזת דם ממש . . אבל בערב שבועות שאיסורו משום סכנה יש ליזהר" ש"קעפ זעצין" זהו "באנקעס" ולא "פיאווקעס" שהזכיר שם, כמ"ש בפרי מגדים שם, ובאנקעס אינו מוציא דם, ואעפ"כ כ' להחמיר בערב שבועות וא"כ כ"ש בבדיקת דם.

ומה שמביא שם ראי', כי לבדיקת דם צריכים רופא ולהקזה צריכים אומן, מה זה נוגע לזמן, כי כאן נוגע ענין הדם.

ומה שכותב כי בדיקת דם אינו דומה לקעפ זעצין, הנה אדרבה כמו שכתבתי לעיל שבדיקת דם יותר קרוב להקזה.