סעיף ה - 1106

חדר הקטן מדע''ד

הרב שלום דוב בער שוחאט

דומ"צ בבד"ץ אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה

בשו"ע אדה"ז[1] כתב, שאין מניחין עירוב חצרות בבית-שער, אכסדרה ומרפסת, "שאע"פ שהוא בית גמור, אינו ראוי לדירה מפני העוברים דרך עליו[2]"; "ולא בבית שאין בו ד' אמות על ד' אמות, שאין דירתו חשובה דירה”.... וחידש שם שאפילו אם יש בו "כדי לרבע" אם אין ברוחבו ד' אמות אינו חשוב דירה[3].

והנה פתחי בית-שער, אכסדרה ומרפסת, סתם[4] בשו"ע[5] שפטורים ממזוזה (כיוון שאינן עשויין לדירה), ויש מחייבין, ע"כ. ובס' חובת הדר[6] פסק לקבוע בהם בלא ברכה. ואם פתוחין לבית, פסק בשו"ע שם[7] שחייבין לכו"ע.

ובפתחי תשובה[8] בדין בית שאין בו ד' אמות, הביא מספר 'חמודי דניאל' כתב-יד:

"[א] נראה, דווקא בית דירה צריך דווקא שיהא ד' אמות על ד' אמות, אבל בית שער ומרפסת וגינה, אפילו לית בהו ד' על ד' חייבין". יש בזה שתי אפשרויות: א. שהכוונה למקומות אלו כשפתוחים לבית, שחייבים לכל הדעות לפי השו"ע[9]. ב. שהכוונה למקומות אלו לפי הי"א בשו"ע, שחייבים תמיד מדרבנן[10].

"[ב] ועוד נראה, במי שיש לו בית גדול ויש לו חדרים קטנים להניח שם חפצים, דחייבים במזוזה", ע"כ. בפשטות הכוונה שכיוון שראויים להניח בהם חפצים[11], חייבים במזוזה גם בלא שטח של דע"ד.

ובחידושי הריטב"א[12] כתב על מש"כ בגמרא שבית שאין בו דע"ד אמות דינו לעניין עירובין פחות מבורגנין (צריפים המספקים מזון לעוברי דרכים), כיוון שבורגנין חזו למילתייהו, ובית זה "לא חזי למילתיה", שלמסקנתו בבורגנין סגי אפילו פחות מדע"ד, וכ"כ הרא"ה שם, וכ"כ הדגול מרבבה[13] שבורגנין א"צ דע"ד. ומזה הביא בחידושי הרש"ש שם ראיה כדעת החמו"ד לעניין מזוזה.

והגר"ש קלוגר[14] כתב על דברי החמו"ד שהן טעות, "יציבא בארעא, וגיורא בשמי שמיא!?", איך ייתכן שבית שאין בו דע"ד פטור, ובית שער שהוא רק גזירה מדרבנן משום שנראה כבית – חייב. אבל בשו"ת מהרש"ם[15] כתב דלק"מ, שהרי כשבתים פתוחים לבית שער חייב מה"ת, ובזה ייתכן שכל אחד לפי תשמישו. ורק לפ"ד התוס' שכל בית שער חייב מדרבנן ניתן לומר זאת.

והריא"ז[16] כתב "וכן נראה בעיני, שאם היה בית גדול פתוח לבית קטן שאין בו ארבע אמות, בין שהיה היכר ציר לצד הבית הגדול בין שהיה היכר ציר לצד הבית הקטן, חייב במזוזה, שפתחו של גדול הוא נחשב, והרי הוא כבית הפתוח לרה"ר או לגינה שהוא חייב במזוזה, ואפילו אם היה היכר ציר מבחוץ, כמבואר בקונטרס הראיות". ורבים[17] פירשו בדבריו, שיש פתח לרה"ר גם מהחדר הקטן.

ובגיליון רע"א שם נחלק על החמו"ד, וס"ל שרק הפתח שבין החדר הקטן לגדול חייב במזוזה כאילו היתה זאת כניסה מבחוץ.

ובשו"ת אגרות משה[18] נחלק על הרע"א, ופסק שא"צ שם מזוזה כלל. ובשו"ת יביע אומר[19] ח"ד חיו"ד סי' כג (אודות גזוזטרא שאין בה דע"ד ואינה מקורה, אלא שפתוחה לבית), פסק שא"צ מזוזה, והמחמיר יקבענה בכניסה מהבית לגזוזטרא.

יש מספרים שהגרז"ש דבורקין ע"ה פסק לכמה משפחות בשכונת "כאן ציוה ה' את הברכה" לנהוג בחדר קטן מדע"ד כדעת רעק"א ולקבוע מימין הכניסה לחדר החיצון, ע"פ דעת אדה"ז הנ"ל, שפסק כהרא"ש שחדר כזה אינו בגדר בית כלל.

ולא הבנתי מה ניתן ללמוד בנדון משו"ע אדה"ז, שלא הזכיר אלא את הדין הבסיסי בשו"ע, שבית (בית שער, אכסדרה ומרפסת) ש"אינו חשוב דירה", או (פחות מדע"ד) ש"אינו ראוי לדירה" פטורים ממזוזה. ולא דן בשאלה אם ואיך קובעים בו מזוזה באם אחד מהם יש בו תשמישי דירה באופן שחייב במזוזה, או שפתוח לבית באופן שחייב במזוזה.

ומאידך הרב אלי' שי' לנדא מסר לי, שבבית אביו הרה"ח הגר"י לנדא ז"ל אב"ד ב"ב, הי' חדר קטן מדע"ד שאינו פתוח לבית, וקבעו בו מזוזה (מסתמא בלא ברכה).