סעיף ה - 753

בענין מוחק אותיות הכתובות על העוגות

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

שליח כ"ק אדמו"ר, וועסט בלומפילד, מישיגען

שו"ע או"ח סש"מ סעיף ג: אסור לשבור עוגה שכתוב עליה כמין אותיות. ועיין במ"א ס"ק ו שהקשה: צ"ע דא"כ אפילו כתובין עליו צורות יהא אסור דהא הצר צורה חייב וא"כ המוחקה נמי יהא חייב וצ"ע.

והנראה לומר דהנה הדין של רושם צורות איתא ברמב"ם פרק יא הלכה יז, וז"ל: רושם תולדות כותב הוא, כיצד, הרושם רשמים וצורות בכותל ובשטר וכיוצא בהן כדרך שהציירין רושמים הרי זה חייב משום כותב. וכן המוחק את הרשום . . ". והוא מירושלמי פרק כלל גדול.

עיין בא"ר שהקשה מהגמ' דף עה, ב, הובא בשו"ע רבינו סש"ב ס"ה בזה"ל: וכל העושה שום דבר שהוא גמר עשיית הכלי ותיקונו הרי גמר זה נחשב למלאכה והוא תולדת מכה בפטיש שהיה במשכן כגון הצר צורה בכלי העומד לציירו אפי' לא צייר אלא מקצת הצורה הרי עשה מקצת גמר הכלי וחייב שאף שהציור מצד עצמו אינו חשוב מלאכה מ"מ עכשיו שהכלי נגמר וניתקן ע"י הרי הוא נחשב מלאכה כו'. עכ"ל. והקשה הא"ר שמדין זה מוכח שאין שום מלאכה ברושם צורות.

והנה כשתדקדק בדברי רבינו תראה שהוא מביא דברי הרמב"ם, אך בשינוי קצת. הרמב"ם כותב "שהוא רושם צורות על הכותל וכיוצא בהן", אבל רבינו בסי' שמ סעיף י כותב "הרושם רשמים וצורות בשטר וכיוצא בהם . . ".

והנראה לומר שדעת רבינו היא, שגדר הכתיבה הוא דוקא כשכותב או רושם באופן שהכתב הוא להודיע שום דבר ולא כשהכתב הוא בעיקר לנוי. וע"כ בצורות יש חילוק אם הצורה היא בעיקר לנוי, או אם היא להודיע שום דבר.

וע"כ נטה רבינו מדברי הרמב"ם, להדגיש זה; דהנה, כשרושמים צורות על הכותל יכול להיות שהוא לנוי. וע"כ נקט רבינו צורות על השטר, דכל ענינו של שטר הוא להודיע דברים, וגם הצורות שבו לתכלית זו הם (כגון "טריידמארק" וכיו"ב), וע"כ חייב משום כותב. משא"כ בסש"ב מיירי בצורות שהם לנוי, וע"כ אין בהם המלאכה של כתיבה.

ולפי זה אין איסור למחוק הצורות שעל העוגות אם הן לנוי בעלמא, וסר הצ"ע של המ"א.