סעיף א - 747

בפירוש "סובין" ו"מורסן"

הרב מאיר צירקינד

תושב השכונה

בשו"ע אדה"ז סי' תנד ס"א כתב, וז"ל: אין אדם יוצא ידי חובתו בפסח לא בפת של סובין (פי' קליפה הנושרת מן החטה בשעת כתישתה) ולא בפת של מורסן (פי' קליפה דקה הנשארת בנפה אחר יציאת הקמח מתוכה). עכ"ל.

ויש להעיר, דאדה"ז נמשך אחר המג"א. והמג"א נמשך אחר רש"י בשבת (עו, ב) "וסובין, קליפת חטין הנושרת מחמת כתישה. ומורסנן, הנשאר בנפה". אבל הרמב"ם בפי' המשנה כתב "וסובין וכו' והוא הקמח הבינוני. ומורסן וכו' והיא הקליפה העליונה העבה היוצאה בנפה תחלה" (וכן כתב בפי"א ממסכת תרומות מ"ז). ולהעיר שרש"י בעצמו בחולין (פח, ב) כתב "סובין, שהנפה קולטת. מורסן, קליפה היוצאת כשכותשים במכתשת". וכן בפי' הרא"ש על המשנה דתרומות כתב כהרמב"ם.

וצ"ע על המג"א וכ"ק אדה"ז שכתבו כיחיד נגד הרבים, ובפרט שהיחיד כתב כהרבים במקום אחר.