סעיף ח - 747

בדין וגדר חורי רה"י לשיטת אדה"ז

הרב אברהם הרץ

ר"מ בישיבה

הנה יש לבאר הטעם דחורי רה"י כרה"י בב' אופנים כמבואר במפרשים. א) דאע"פ שהחורים אינם בתוך רה"י אלא בתוך הכותל ומחוץ להרשות מ"מ כיון שהם כלפי רה"י ומשתמשים בהם בני רה"י בטלים הם להרשות.

ב) דכיון דהם בתוך כותל רה"י, א"כ צד החיצון של הכותל מקיף את החורים, ונמצאים הם בתוך הרשות ודינם כמו כל דבר הנמצא ברה"י שבטל אלי', כמו שאמרינן "רה"י עולה עד לרקיע".

והנה בחורין המפולשין מעבר לעבר שהם כלפי רה"י מצד אחד וכלפי רה"ר מצד שני והם למטה מי' טפחים, נחלקו בזה הפוסקים אי דינם כרה"י או לא. – דכרה"ר לא הוי, כיון דהלכה כרבא דחורי רה"ר לאו כרה"ר דלא ניחא תשמישתי' והוי כקרן זוית, אבל אכתי יש לחקור האם דינם כרה"י.

ויש שכתבו (ראה ברשימות שיעורים סי"ל) שתלוי בב' אופנים הנ"ל. דאם הטעם דחורי רה"י הוי רה"י הוא משום השתמשות בני רה"י, א"כ הכא דמפולשין גם לרה"ר ומשתמשים בהם בני רה"ר, לא משתמשים בהם בני רה"י ואינם בטלים לרה"י (ע"ד המבואר בתוס' ז, ב ד"ה והלכה).

אבל לפי הטעם דחורי רה"י כרה"י אינו משום דמשתמשים בהם, אלא כיון דהם בתוך הרשות ומוקפים במחיצות רה"י בטלים הם לרה"י כמו אויר רה"י – לפי זה גם היכא דמפולשין מעבר לעבר יש להם דין רה"י, כיון דנמצאים בתוך כתלי רה"י ובטלים להרשות.

אבל ביאור זה אינו מתאים לשיטת אדה"ז שכתב בסי' שמה סעי' ח וז"ל: חורים שבכותלי רה"י שכלפי רה"י הם רה"י ואפי' הם מפולשים כלפי חוץ לרה"ר והם למטה מי"ט ששם הוא אויר רה"ר ובני רה"ר משתמשים בהם אעפ"כ כיון שאפשר להשתמש בהם מרה"י הרי הם בטלים אצלה ונחשבים כמוהו…

ומבואר בדבריו דהטעם דהוי רה"י אינה (רק) משום דנמצאים בתוך רה"י אלא משום דאפשר להשתמש בהם מרה"י.

ועוד דלפי ביאור הנ"ל שהם בתוך כותלי רה"י, מדוע חורין שהם רק כלפי חוץ, לרה"ר, אין דינם כרה"י (רק כשהם בגובה י' ורחב ד') הרי הם בתוך כותלי רה"י ומוקפות במחיצות, ומאי שנא מפולשין מעבר לעבר לאינם מפולשין (וכמו שהעיר בספר אמרי צבי סי' יד עיי"ש).

והנה הדברי נחמי' (הובא בשו"ע אדה"ז ח"ב עמוד 864) רצה לבאר דהתוס' שכתב דמפולשין אין דינם כרה"י, הוא לפי סברת אביי דחורי רה"ר כרה"ר משום דניחא תשמישתי' דרבים, וכיון דרבים משתמשים בהם, אין בני רה"י משתמשים, ולכן אינם בטלים לרה"י ודינם כרה"ר.

אבל לפי רבא וכן ההלכה דחורי רה"ר לאו כרה"ר דהוי כקרן זוית, דלא ניחא תשמישתי' דרבים כ"כ, ולפיכך כיון דלא משתמשים בהם רבים, בני רה"י משתמשים בו והוי כרה"י (כן משמע מדבריו עיי"ש).

אמנם בשו"ע אדה"ז א"א לבאר כן, שהרי כתב בפירוש "ובני רה"ר משתמשים בהם אעפ"כ כיון שאפשר להשתמש בהם מרה"י הרי הם בטלים אצלה ונחשבים כמוה".

ומבואר מדבריו, דאין הטעם כסברת הדברי נחמי' דלא משתמשים הרבים ובני רה"י משתמשים, אלא אע"פ שמשתמשים הרבים, מ"מ בטל לרה"י כיון שאפשר להשתמש גם מרה"י.

וצ"ב מדוע הוי כרה"י, דאה"נ דלא הוי כרה"ר כיון דפסקינן דחורי רה"ר לאו כרה"ר דלא ניחא תשמישתי', מ"מ מדוע יהא בטל לרה"י הרי גם הרבים משתמשים בהם ויהא דינו ככרמלית או מקו"פ עכ"פ?

ושמעתי מידידי הרה"ג ר' י.מ. וואלבערג שיחי', שיש לחלק בין שיטת אביי ורבא כמו שכתב הדברי נחמי' אבל באופן אחר, דאה"נ דלאביי דחורי רה"ר כרה"ר, דדין רשות הרבים אלים יותר מדין רה"י כיון דלגבי רה"י זה רק אפשרות להשתמש, משא"כ הרבים משתמשים בפועל.

אבל לרבא דסבר דחורי רה"ר לאו כרה"ר ומצד עצמם הוי רק ככרמלית או מקו"פ, ע"ז י"ל דכיון דהם כלפי רה"י ואפשר לרה"ר להשתמש, אלים דין רה"י שבטל ממנו דין כרמלית ומקו"פ כיון דרה"י סגי בזה שיכולים להשתמש דלא צריך השתמשות בפועל ברה"י כמו ברה"ר. וזה טעם נכון.

אמנם בשו"ע אדה"ז שם משמע שמפרש באופן אחר, שהרי בסוף סעי' ח שם כתב וז"ל: אבל אם הם כלפי חוץ ואינם עוברים כלפי פנים אינם בטלים אצלה והרי הם נידונים לפי גבהם ורחבם כמ"ש (וכוונתו כמו שיתבאר סעי' יח עיי"ש).

וצריך ביאור מהו הס"ד שחורים שמפולשין רק כלפי רה"ר שיקראו בטלים לרה"י, הרי אין לבני רה"י שום שייכות לחורים אלו.

ובגמ' משמע דההגדרה דחורי רה"י היא רק כשמפולש (גם) לרה"י, אבל כשמפולש לרה"ר זה דין חורי רה"ר.

ומדוע הזכיר אדה"ז בסעיף זה שאין דינם כרה"י, דמהיכי תיתי שיהא דינם רה"י.

והנראה לומר דאדה"ז מתווך ב' סברות הנ"ל, דכתב בתחילת הסעיף חורים שבכותלי רה"י שכלפי רה"י… שזה מגדיר שהם בתוך הרשות היחיד (וכן משמע בצ"צ פסקי דינים ח"ב על רבינו ירוחם). ומטעם זה צריך להיות שכל חורים יהי' להם דין רה"י אפילו במפולשין לרה"ר.

וע"ז מבאר אדה"ז דכדי שדבר יהי' בטל לרה"י לא מספיק שנמצא בתוך רה"י אלא צריך שיהי' גם אפשרות להשתמש שעי"ז בטלים להרשות.

ולפי זה כתב דחורין המפולשין מעבר לעבר ונמצאים בתוך רה"י כנ"ל, כיון שאפשר להשתמש בהם מרה"י אע"פ שהרבים משתמשים בטלים לרה"י, דכיון דנמצאים בתוך מחיצות הרה"י ויש כאן גם התנאי שאפשר להשתמש מרה"י בטלים הם לרה"י (ויש לעיין אם זה גם לפי סברת אביי).

אבל כשהם כלפי חוץ, שהי' ס"ד לומר דבטלים לרה"י כיון שהם בתוך כותלי רה"י, מ"מ כיון שא"א להשתמש בהם שהרי אינם מפולשין גם לרה"י אינם בטלים אצלה.

ויסוד זה מבואר בסעי' שלאח"ז "אויר רה"י הוא רה"י עד לרקיע ולכן אם נעץ קנה אפי' גבוה מאה אמה על גביו רה"י וכן כל מה שיש ברה"י בין רחב בין קצר בין גבוה בין נמוך דינו כרה"י שכן דרך לבנות ברה"י עליות זו למעלה מזו קטנות וגדולות".

ומבואר בדבריו, דכדי שיהי' בטל לרה"י לא מספיק רק שנמצא בתוך רה"י אלא הטעם הוא משום שיש אפשרות השתמשות לבני רה"י כמו שכתב "שכן דרך לבנות עליות זו למעלה מזו . . ".

ומבואר בזה ב' דינים הנ"ל, ועד"ז יש לומר בגדר חורי רה"י כרה"י לפי שיטת אדה"ז שהיא משום ב' טעמים הנ"ל דנמצא בתוך הרשות היחיד, וגם יש אפשרות להשתמש שאז דינם כרה"י.