סעיף כא - 746

איצטבא שלפני העמודים

הת' אפרים פישל אסטער

תלמיד בישיבה

שבת (ז, א) אמר ר' זירא אמר ר' יהודה "איצטבא שלפני העמודים נידון ככרמלית". ובתוס' רי"ד מבאר מהו החי' בזה (וכמו שהק' הרשב"א, דהא כבר תני האיסטוונית, ועוד מאין בין העמודים דוקא) "דאע"ג דקיימא בין העמודים שכל העולם דורסין אותן לא אמרינן בטלא לגבי רה"ר אלא כרמלית הוא, כגון דרחבה ד'", ואח"כ מביא מספר הישר (לר"ת) עוד ביאור ד"אינה רחבה ד' ואעפ"כ נידון ככרמלית הואיל ובין העמודים לא מסתגי להדיא לא הוה איצטבא בטלה לגבי רה"ר למהוי מקום פטור", ועיי"ש מה שהקשה התוס' רי"ד עליו, דמקום פטור אינו מקום בטל, וברחב ד' נעשה כרמלית משום שאינו בטל, (דאם כן יבטל לגמרי לרה"ר) אלא דגם מקום פטור הוא מקום חלוק לעצמו אלא שאינו חשוב להאסר, ומקום שרחב ד' ראוי להאסר ולכן נעשה כרמלית.

ויש לבאר פלוגתתם דפליגי בגדר האי דינא דדוקא מקום גבוה ג' ורחב ד' נעשה כרמלית, ופחות מזה הוי מקו"פ. די"ל בב' אופנים:

א) דזהו גדר הקובע מהו כרמלית, דרק בגבוה ג' ורחב ד' יכול לחול עליו שם כרמלית (ובפחות מזה אינו חל עליו ונעשה מקו"פ).

ב) גדר כרמלית הוא מקום שאינו בטל להרשות שהוא בו (כיון דאין דורסין עליו) וקבעו חכמים דבד"כ הוא מקום גבוה ג' ורחב ד' (ובפחות מזה, כיון דבטל לרה"ר נשאר מקו"פ).

ועפ"ז מובן דאפשר לומר דהתוס' רי"ד סבר כצד הא' דמחדש לן הגמ' כאן דאין נפק"מ אם דורסים עליו דכיון שגבוה ג' ורחב ד' הוי כרמלית דזהו גדר הכרמלית, ובמקום שאינו רחב ד' אינו כרמלית הגם שאין דורסים עליו, אבל ר"ת סבר כצד הב' דמחדש לן הגמ' דהגם דאין בו שיעור הרגיל דרחב ד', אבל כיון דאין דורסין עליו הוי כרמלית דזהו גדר הכרמלית, ולכן במקום רחב ד' אבל דורסין עליו לא יהי' כרמלית כיון שנתבטל לרה"ר והוי מקו"פ.

והנה אדה"ז בסימן שמה סעי' כא כתב "וגם אצטבאות סדורות לפניהם לישב שם התגרים הרי אצטבאות אלו הן כרמלית אם הן רחבות דע"ד וגבוהות מג' ועד י' כמ"ש לעיל בתל ועמוד שבר"ה".

וראיתי מקשים עליו דלא ביאר כלל מהו החידוש כאן בדין זה יותר מתל ועמוד שנת"ל, וע"ד קושיית הראשונים בגמ'?

וי"ל דהנה כאן כותב אדה"ז שיעור הכרמלית דהוא בגבוה י' ורחב ד' ולכאו' כבר כתב זה בסי"ט ולמה מדגישו כאן.

וע"פ הנ"ל י"ל דמחדש אדה"ז דלא סגי בהא "דסדורות לפניהם לישב שם התגרים" להיות כרמלית כיון דאין דורסים שם (וכשיטת ר"ת), אלא דצריך גם השיעור דגבוה ג' ורחב ד', ובשני תנאים אלו נעשה כרמלית.