סעיף ו - 739

ברכת "לישב בסוכה" בהבדלה

הרב שלום דובער לוין

מנהל ספריית ליובאוויטש

ידועה הוראת רבותינו נשיאינו, אשר גם על כוס יין בהבדלה אומרים ברכת "לישב בסוכה". ואף שהוראה זו לא הובאה בס' המנהגים, מ"מ הובאה הוראה זו בס' אוצר מנהגי חב"ד (תשרי עמ' שכד).

אמנם עדיין לא נתבאר היטב אם יש איזה תנאים בהוראה זו, ומהו המקור למנהג זה.

ונקדים תחלה את ההלכה הזו, כפי שהיא מבוארת בשו"ע רבינו הזקן (סי' תרלט ס"ו):

המבדיל על הכוס צריך לכנוס לסוכה להבדיל שם, שהרי בשאר ימות השנה נכנס לביתו להבדיל שם.

ובסעיף יב:

מותר לשתות כל המשקין חוץ לסוכה אפי' יין, ואפי' שותה יותר מרביעית … אבל אם קובע א"ע לשתות יין או שאר משקין שדרך לקבוע עליהן … צריך לכנוס לתוך הסוכה, אבל א"צ לברך לישב בסוכה, לפי שהשתיה היא טפילה לאכילה וברכת לישב בסוכה שבירך על אכילת שחרית היא פוטרת את השתיה של כל היום … שאפי' יצא חוץ לסוכתו אחר האכילה והפסיק הרבה בין האכילה להשתיה … נמשכים וטפלים לאכילה שהיא עיקר מצות הישיבה בסוכה ברכת האכילה פוטרתן.

ובסעיפים יד-טו:

וכ"ז כשנכנס לאותה סוכה שבירך בה באכילה ראשונה, אבל אם נכנס לסוכה אחרת … אם רוצה לקבוע א"ע שם לשתות יין ושאר משקים שדרך לקבוע עליהם מן הדין צריך לברך שהרי אסור לשתותן חוץ לסוכה. ומ"מ לפי שיש מפקפקין על ברכה זו לכן נכון הדבר שלא לקבוע א"ע בשתיה רק בסוכה שאכל בה היום ובירך עליה לישב בסוכה.

יוצא א"כ שההלכה היא, אשר כששותים יין בלי קביעות (היינו כדי לקיים מצוות שמחת יו"ט בכוס יין, המבואר בסי' תקכט ס"ז, וכיו"ב) א"צ לברך עליה, אמנם כששותים יין באופן של קביעות, (היינו התוועדות וכיו"ב), אזי אם הוא בסוכה שלו א"צ לברך, שכבר נפטר בבברכה על אכילת אותו יום, בבוקר או בערב, ובסוכה אחרת צריך לברך מן הדין.

ובאשר להבדלה, כיון ש"בשאר ימות השנה נכנס לביתו להבדיל שם" יש לזה קצת קביעות ולכן "צריך לכנוס לסוכה להבדיל שם". אבל עדיין לא נתבאר בשו"ע אם צריך לברך על זה "לישב בסוכה".

עתה נראה הוראת רבותינו בזה.

באוצר מנהגי חב"ד שם מובא מה"רשימות" (ד, עמ' 11):

הבדלתי על היין, וציוַני [כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע] לברך גם "לישב בסוכה" (אלא שהיה בדעת – וכן היה – לאכול אחר-כך סעודת הערב).

נראה מדברים אלו, אשר על ההבדלה עצמה אין עדיין הוכחה שצריך לברך ברכת "לישב בסוכה". אמנם אח"כ מביא מעשה שהי' בשנת תש"ד ובשנת תשכ"ט, שהורו בה רבותינו נשיאינו לברך "לישב בסוכה" גם בהבדלה. ומכך נראה שדעת רבותינו היא, אשר גם ההבדלה על היין יש לה דין של קביעות וצריך לברך עליה "לישב בסוכה".

עוד מספרים, שפעם אחת הורה הרבי לברך "לישב בסוכה" גם בשתיית יין בסוכה שלא בשעת הבדלה. ואולי היה גם זה בעת התוועדות וקביעות לשתיית היין.

אמנם עדיין אינו מובן כ"ז, שהרי הובא לעיל משו"ע רבינו הזקן, אשר אף גם כשקובע את עצמו לשתות יין, שצריך לברך "לישב בסוכה", אין זה אלא בסוכה אחרת, שלא בירך בה "לישב בסוכה" באותו יום; משא"כ בסוכה שלו, שכבר בירך בה "לישב בסוכה" באותו יום, אזי אין צריך לברך "לישב בסוכה" אפילו כשקובע את עצמו לשתות יין, בהתוועדות וכיו"ב. וא"כ מהו הביאור בהוראה זו, לברך "לישב בסוכה" על הבדלה בכל אופן, גם כאשר מבדיל בסוכה שלו!?

וחשבתי לתומי, שאולי מעולם לא היתה הוראה זו מרבותינו, לברך לישב בסוכה בהבדלה בסוכה שלו. מה שהובא באוצר מנהגי חב"ד משנת תשכ"ט (וכן ראינו בכמה שנים), הי' זה כאשר אחרי תפלת ערבית במנין של הרבי, הבדיל ר' יצחק חורגין ע"ה בסוכה של 770 עבור כל הקהל. כמדומה שמבדיל זה היה רגיל לאכול בסוכה שבביתו ובה בירך "לישב בסוכה" באותו יום, ולכן כאשר הבדיל בסוכה הכללית של 770 הוצרך לברך "לישב בסוכה". אמנם אין להוכיח מכאן, שגם כאשר האדם מבדיל בסוכה שבביתו צריך לברך "לישב בסוכה", שהרי הוא כבר בירך בה "לישב בסוכה" באותו יום.

כיון שמעולם לא נכתבה הוראה זו בפירוש על ידי רבותינו, איננו יכולים ללמוד מזה, אם הוראה זו נאמרה בסתם ובכל מקום או דוקא בסוכה אחרת. ממעשה שהי' ב770- איננו יכולים ללמוד אלא למעשה דומה ממש, ולא לדמות מילתא למילתא, בדבר שיש חילוק גדול ביניהם, והוא היפך המובן בפשטות בשו"ע רבינו הזקן.

מ"מ עדיין הדבר אינו ברור לכאן או לכאן, ומי שיודע הוראה ברורה יותר בנידון הזה, בודאי יודיע אודותה, וזכות הרבים תלויה בו.

שוב ראיתי שבאוצר מנהגי חב"ד שם מציין אשר "כך היא גם ההוראה הפשוטה ב'לוח ארץ ישראל' של הרי"מ טוקצינסקי". אמנם שם מוסיף:

יש שאין מברכין לישב בסוכה על שתית הבדלה שאינה קביעות, אלא מברכין אח"כ על אכילת מזונות.

וא"כ אפשר, שגם כאשר האדם מבדיל בסוכה שבביתו; כל זמן שלא נתבררה הוראת רבותינו בזה, כדאי שהמבדיל יאכל ויברך בורא מיני מזונות מיד אחר ההבדלה.