סעיף ח - 741

בדין רוכב בקרון בע"ש

הת' עקיבא יצחק גרינבוים

תלמיד בישיבה

בנוגע למי שהי' רוכב בקרון בערב שבת כ' אדמוה"ז בשו"ע סי' רסו סעי' ח "וכשאין שם חשש סכנה וצריך לירד מן הקרון אם לא ירד ממנו מבעו"י צריך להסיר ממנו כל חפציו ולהניחם על הקרון קודם שירד ממנו אם גוף העגלה עצמה בלא העגלה היא רחבה ד' וגם היא גבוה י"ט בלא הגלגלים שאז היא רה"י גמורה אע"פ שיש חלל הרבה תחתי' א"כ כשירד על הארץ שהיא כרמלית אסור לו לטלטל מכרמלית לרה"י, ואם אין העגלה גבוה י"ט בעצמה אע"פ שגבוה י"ט עם הגלגלים אינה רה"י אם יש תחתי' חלל ג"ט כמו שית' בסי' שמ"ה ומותר לטלטל מכרמלית לתוכה, ואם אין רחבה ד"ט אע"פ שגבוהה בעצמה י"ט ה"ז מקום ופטור ומותר לטלטל אפי' מר"ה לתוכו, ואם היא מלמעלה רחבה ד"ט אע"פ שמלמטה אינה רחבה ד"ט הרי זו רה"י כמו שית' שם".

ולכאו' צ"ל דיוק לשונו של אדה"ז, שבכל אופן (דהיינו הן האיסור אם הקרון הוי רה"י והן ב' האופנים של היתר אם אין הקרון רה"י) כותב אדה"ז האיסור או ההיתר בטלטול מהכרמלית לקרון. וצריך להבין דלכאו' קודם שיהי' ההכנסה מהכרמלית כבר הי' הוצאה מהקרון להכרמלית (שהרי המדובר כאן הוא אם לא ירד ממנו מבעו"י דהייינו שהוא יורד לאחר שחשכה) והי' לו לכתוב, באופן הא' אסור לו לטלטל מרה"י לכרמלית, ובפרט שהמ"א בסק"ח (שעליו מיוסד סעי' זה בשו"ע אדה"ז) כ' דבאופן כזה שהקרון הוי רה"י "אסור להוציא מתוכה ולא להניח בתוכה". וכן באופן הב' הי' לו לכתוב ומותר לטלטל ממנה לכרמלית, וכן באופן הג' ומותר לטלטל ממנה אפי' לר"ה.