סעיף ח - 742

מפתח בחגורה בשבת

הרב שלום דובער לוין

מנהל ספריית ליובאוויטש

נהוג בכל ישראל לצאת בשבת במפתח הקשור בחגורתו באופן שהמפתח מקשר בין שני חלקי החגורה, עפ"י המבואר בשו"ע אדה"ז סי' שא ס"ח: "אם הוא קבוע בראש החגורה . . לחגור בו, יש מתירים . . וכן נוהגין במקצת מדינות אלו".

אמנם צ"ע מה בין זה למ"ש אדה"ז בשו"ע שלו סי' שג סי"א, שאשה היוצאת במחט הנקובה להעמיד קישוריה במפתחי חלוקה (פירוש המשמשת כמו כפתור לבגד) "הרי היא משוי גמור ולכן לא תצא בה ואם יצאת חייבת" כיון ש"אין דרך הנשים להעמיד בה קישוריהן".

רואים מכאן שגם כאשר לפועל משתמשים במחט הנקובה לחבר שני חלקי הבגד, מ"מ אסורה וחייבת, כיון שאין דרך להשתמש במחט נקובה במקום כפתור. ומה בין זה למפתח, שאין דרך להשתמש בו במקום כפתור, לחבר שני חלקי הבגד. והרי הנקב במחט דומה ממש לשיניים שבמפתח, ואיך זה שטבעת הנקובה שתוחבת כדי לשמש ככפתור ולחבר שני חלקי הבגד חייבת חטאת ומפתח שקובעים לשמש ככפתור ולחבר שני חלקי הבגד מותר אף לכתחילה.

והנה הלכה זו בענין מחט הנקובה מביא אדה"ז ממ"א שם סק"ז, ושם מביא את דברי הב"ח שסובר שפטורה אבל אסורה. אבל גם לדבריו אסור. והן אמת שבחי' צמח צדק (מה, ג) מביא את שיטת השלטי גבורים בדעת הרא"ש שמותר אף לכתחלה, אמנם להלכה נפסק בשו"ע אדה"ז שחייבת חטאת, ומה בין זה למפתח הנ"ל.

ואולי יש חילוק בזה, בין מפתח שקשור לחגורה בקשר של קיימא לבין מחט שאינו קשור רק תחוב בבגד לשמש כמו כפתור. וכן נראה אולי קצת בלשון רבינו הזקן בסי' שא ס"ח שכתב "קבוע בראש החגורה . . ואע"פ שאינו קבוע שם אלא בשבת בלבד". שאפשר הכוונה, שאם אינו קבוע בקשר של קיימא אסור. אמנם מנהגינו לקבוע המפתח בטעבת, שאינו קשר של קיימא (ואפשר לפרק המפתח ממנו בשבת), וא"כ שוב אינו מובן מהו החילוק בין מחט הנקובה למפתח.

ואפשר מיירי בשו"ע גבי מפתח שקבעו בחגורה לפני השבת על כל השבת, משא"כ במחט הנקובה מיירי שתחבה אותה בשבת. ולפי"ז הי' יוצא שאם המפתח אינו קבוע בחגורה מלפני השבת, רק מכניסים אותו בשבת כדי לחגור בו, אזי אסור לצאת בו (ואפשר דאף חייב) כמו במחט הנקובה. ועדיין צ"ע בזה.