סעיף ד - 745

באיסור לבישת טלית פסולה

הרב מאיר צירקינד

תושב השכונה

בשו"ע אדה"ז סי"ג ס"ד כתוב וז"ל: אם נודע לו בשבת כשהוא עומד ברה"ר שהטלית שעליו הוא פסול מן התורה צריך לפשטו כו' ואפי' ישאר עומד ערום בשוק, שאין כבוד הבריות דוחה את ל"ת שבתורה כו' (ועיין ביו"ד סי' ש"ג וה"ה כאן) עכ"ל. ובסימן שא סמ"ה מבואר דהאיסור הוא ההוצאה של אותן החוטין.

ולכאורה יש להקשות על עיקר הדין, דהוא דומה למש"כ ביו"ד סש"ג, דשם בסעיף א כתוב: הרואה כלאים של תורה על חבירו אפי' הי' מהלך בשוק קופץ לו וקורעו מעליו מיד וכו' עכ"ל. דלכאורה אין הנדון דומה לראי', דשם יש איסור בלבישת הבגד (בין עומד ובין מהלך) אבל כאן האיסור הוא באם הולך בהם ד' אמות ברה"ר או באם מוציא מרשות לרשות, וא"כ אם הוא עומד למה צריך לפשטו, הא יכול לעמוד או לישב שם כל היום (כבסימן רסו ס"כ) (ואפי' אם הוא מהלך, הא יכול לרוץ לבוש בטליתו עד שיגיע לתוך ביתו ושמה יפשיטנו במרוצתו (דממ"נ אם הפשטת בגד במרוצתו נקראת הנחה דאורייתא אינו יכול להפשיטו ברה"ר ג"כ)).

w

בשו"ע אדה"ז סימן רנד ס"ג כתוב וז"ל: וכן אם השהה בשר גדי מנותח וכיוצא בו אצל הגחלים ולא על הגחלים ממש בין בתוך התנור אפי' מגולה בין מחוץ לתנור, יש להתיר בדיעבד וכו' עכ"ל.

וצריך להבין מאי "אפי'", דהא נראה מן "אפי'" דלכתחלה בין מגולה בין מכוסה אסור להשהות גדי מנותח אצל הגחלים, ותמוה הוא דבסעיף ב כתב וז"ל: אבל בשר גדי ועוף וכיוצא בהם וכו' מותר לצלותו על הגחלים או אצל הגחלים בתוך התנור מכוסה וכו' בד"א כשהגדי והעוף הם מנותחים לחתיכות. עכ"ל.