סעיף יא - 1088

דעת רבינו ע"ד פיתחי שמאי בעירובין

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

שליח כ"ק אדמו"ר ורב – וועסט בלומפילד, מישיגן

שו"ע או"ח סי' שסב סעיף יא כותב אדה"ז: "צורת הפתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהם אפילו אינו נוגע בהן אלא שיש ביניהם כמה אמות ובלבד שיהא גובה הקנים שמכאן ומכאן עשר טפחים ויהיו מכוונים נגד קנה העליון כו'".

ועיין בהגהות רע"א על השו"ע שהוא כותב שהא דמועיל אפילו אם הקנים שמכאן ומכאן אינם נוגעים בקנה העליון היינו משום דאמרינן גוד אסיק והקנים עולים עד החבל. ומטעם זה אפילו קנה אחד גבוה וקנה אחד נמוך לא הוה כפתחי שמאי דאמרינן הקנה הנמוך עולה עד למעלה. וכל זה הוא מתשובת הרא"ם ח"ב סימן כ"ו. והגרע"א ממשיך לומר "שאם החבל עצמו הוא משופע ביותר הוה כפתחי שמאי וצ"ע לדינא ע"כ".

וראה באבני נזר סי' רס"ד שהקשה על ר' ששת שסובר שהקנים צריכים ליגע בקנה העליון מדוע לא אמרינן גוד אסיק. "ואין לומר משום דהקנים אינם רחבים ארבעה דליתא דהא דבעינן בשבת מחיצות ארבעה הוא משום דמחיצות לפחות מארבעה לא מהני דפחות מארבעה אינו נעשה רה"י אבל המחיצה גופה אפילו כל שהוא רוחב הוי מחיצה כל שגבוה עשרה תדע דלחי משום מחיצה" ע"כ.

וכן כותב המ"ב בסעיף ס"ב דהא דמהני אפילו אם אין הקנים מגיעין לקנה העלין הוא משום גוד אסיק.

אבל דעת רבינו הזקן אינו כן דכותב בסעיף ב' שהא דמהני אפילו אין הקנים שלמטה נוגעים בו היינו משום שאם הם מכוונים נגד קנה העליון "שאז דומה לפתח שהמשקוף ניתן על המזוזות אבל אם הם מרוחקים מכנגדו אפילו כל שהוא פסול שאינו דומה לפתח". רבינו אינו מזכיר הענין של גוד אסיק וסובר שאפילו אם לא אמרינן גוד אסיק מ"מ אם הקנים התחתונים מכוונים תחת הקנה העליון הוה דומה לפתח וזה סגי.

וכנראה שדעת רבינו שכל דינא של גוד אסיק הוא הלכה למשה מסיני ורבינו נקט כדעת רש"י (עיין לשון רבינו הזקן סי' שמ"ה סעיף א) שכשאומרים גוד אסיק מגביהים את מחיצות (של הבית על הגג או על העמוד) עשר טפחים ולא יותר כדי שיהא גופו מוקף ממחיצות. דהיינו שרבינו סובר שאין שום מקור לומר בשבת שמגביהין את הקנים עד החוט.

ועוד נראה לומר שהאבני נזר בעצמו כותב שלכאורה יש מקום לומר שלא אמרינן גוד אסיק בהקנים כיון שהם פחותים מד' טפחים ואינם נקראים מחיצה. אלא שהוא משיב על זה ואומר שחזינן שאע"פ שלחי הוא פחות מד' טפחים מ"מ יש בו דין מחיצה. אבל יש להשיב על זה ולומר שכיון שלחי צריך להיות בסמיכות לכותל משום זה נתנו חז"ל ללחי דין מחיצה משא"כ בקנים של צורת הפתח.

ואיך שיהיה הטעם לדברי רבינו, עובדא הוא שרבינו סובר שלא אמרינן גוד אסיק במקום שהקנים אינם מגיעים להחוט, כי אם אמרינן שאע"פ שהם אינם מגיעים להחוט מ"מ הוא דומה לפתח. וכיון שאין שום רמז בשו"ע שהקנים צריכים להיות בגובה שוה משמע מהשו"ע שאין שום חסרון של פיתחי שמאי בדין צורת הפתח באופן כזה שהלחיים אינם מגיעים להחוט. דהנה הגרע"א מסתפק בזה כיון שהוא סובר שהא דמועלת אפילו אם אין הקנים מגיעין להחוט הוא משום גוד אסיק, אם כן אין כאן בעיה של פיתחי שמאי. וע"כ שפיר מסתפק הגרע"א במקום שהחוט הוא באלכסון האם יש פסול של פיתחי שמאי או לא.

דהנה בנוגע פיתחי שמאי ע"ד חיוב בפתח כזה במצות מזוזה איתא במס' מנחות (לג, ב): פליגי בה רב רחומי ואבא יוסי חד אמר דלית ביה תקרה וחד אמר דלית ביה שקפי ועיין שם ברש"י שכותב שהפירוש של פיתחי שמאי הוא שהפתים הם מקולקלים. והנה המחבר ביו"ד סימן שפ"ו סעיף י"ד לגבי מזוזה נקט כהמ"ד שפתחי שמאי שפטורים ממזוזה הם דוקא אם אין שם תקרה באותו צד של הפתח אבל משמעות השו"ע הוא שאם המזוזות או האסקופה העליונה מקוקלות צריך לקבוע שם מזוזה משום שאף שהן מקולקלות מ"מ נקרא "פתח". והנה יש מקום לומר שרק להחמיר אמרינן שפתח שהוא מקולקל נקרא פתח אבל לא להקל ולומר שנקרא צורת הפתח להתיר טלטול בשבת. וע"כ מסתפק הגרע"א בחוט שהוא משופע ביותר שאפשר שנקרא פיתחי שמאי ולא הוה צורת הפתח.

אבל לפי דעת רבינו הזקן שאפילו אם הלחיים אינם להחוט נקרא צורת הפתח ולא פסלינן להפתח משום פיתחי שמאי למרות שהוא סובר שלא אמרינן במקרה כזה גוד אסיק, הנה לכאורה גם במקרה של חוט משופע יש מקום גדול לומר שלא נקרא פיתחי שמאי.