סעיף יא - 1090

דעת רבינו הזקן בדין רחובות שבערינו בשבת

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

שליח כ"ק אדמו"ר ורב – וועסט בלומפילד, מישיגן

כתב אדה"ז בשולחנו (סי' שמה סי"א) "איזו היא רה"ר רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה על ט"ז אמה שכן היה רוחב הדרך במחנה לוים שבמדבר והוא שאינם מקורים ואין להם חומה סביב ואפילו יש להם חומה אלא שהם מפולשים משער לשער כו’ הרי יש לאותו דרך המכוון משער לשער כל דין רה"ר אם הוא רוחב ט"ז אמה כו' וכן דרכים שעוברים בהם מעיר לעיר ורחבים ט"ז אמה וכן מבואות רחבים ט"ז אמה המפולשים מרחוב לרחוב או מרחובות לדרכים הרחבים ט"ז אמה הן רה"ר גמורה וי"א שכל שאין ששים רבוא עוברים בה בכל יום כרגלי מדבר אינו רה"ר אלא כרמלית ועל פי דבריהם נתפשט המנהג להקל ולומר שאין לנו עכשיו רה"ר גמורה ואין למחות בידם שיש להם על מה שיסמכו(וכל ירא שמים יחמיר לעצמו)".

הנה דעת רבינו שבין רחובות ובין שווקים הם מקומות שמתקבצים שם אנשים והם צריכים להיות ט"ז אמה על ט"ז אמה כדי להכיל הרבים שמתקבצים שם. רה"ר כזה שונה מרה"ר שענינו שהרבים משתמשים בה כדי להגיע ממקום למקום. ועיין בספר לקט ביאורים למס' שבת לבני הרב אליהו נתן הכהן שיחי' פרק כ"א שהביא מדברי הראשונים (הרשב"א המאירי והרמב"ן ועוד) שמחלקים להלכה בין הני שני סוגי הרה"ר.

דהנה המ"א ס"ק ה' מפרש ש"רחובות" של השו"ע בסעיף ז הם "דרכים שהולכים בה מעיר לעיר". לפי דעת המ"א רחובות הם מהסוג של רה"ר שמשתמשים בה כדי להלך ממקום למקום וזהו סרטיא של הברייתא בדף ו' ופלטיא של אותו הברייתא הוא "שווקים".

הנה השו"ע סעיף ז כותב שרחובות ושווקים הם רחבים ט"ז אמה, אבל המחבר אינו מזכיר האורך שלהם, משא"כ רבינו הביא לשון הטור שרחובות ושווקים הם ט"ז אמה על ט"ז אמה להדגיש שמדובר ברה"ר שמתקבצים שם אנשים ומשום זה הוא צריך להזכיר האורך והרוחב.

עיין בשוע"ר שכתב ע"ד מבוי מפולש (סי' שסד ס"א) וז"ל: "מבוי מפולש בשני צדדיו לרה"ר והוא עצמו אינו רה"ר כגון שאין רבים בוקעים בו או שאין ברחבו ט"ז אמה", והא דכתב שאין רבים בוקעים בו צ"ע מה כוונתו בזה.

ולכאורה כוונתו להא דמבואר לעיל מיני' (סי' שמה סי"ב) שאם אורך המבוי (שאין רוחב המבוי בעצמו ט"ז אמה) כלה לאורך רה"ר (שהוא סרטיא הנמשכת מעיר לעיר) אז יש להמבוי דין רה"ר ונקרא רבים בוקעים בו כיון שהולכים מהמבוי לרה"ר בלי שיצטרך לפנות לימינו או לשמאלו כדי להגיע להרה"ר משא"כ אם המבוי כלה לרוחב הרה"ר שאז כשכלה המבוי הוא צריך לפנות או ימינה או שמאלה כדי ללכת ברה"ר, זה לא נקרא בוקעים בה רבים ולא הוי המבוי רה"ר. כן נראה לי כוונת רבינו שם וכך עולה מדברי המ"ב שם.

והנה ראיתי שיש כותבים שלפי דברי רבינו כמעט כל הרחובות שבעיירות גדולות שלנו חשובים כמבוי מפולש שהיא רה"ר גמורה חוץ מהסמטאות ('אליווייס' בלע"ז).

ולנע"ד אינו כן דהנה כד דייקת בדברי רבינו תראה שיש שלשה אופני רה"ר: א) מקום שמתקבצים בה והוא ט"ז על ט"ז אמה. ב) דרך שחוצץ כל העיר והוא רחב ט"ז. ג) דרך שהולך מעיר לעיר והוא רוחב ט"ז אמה.

והנה רוב הדרכים שנמצאים אפילו בעיירות הכי גדולות אינם חוצצים כל העיר וכמה מהם אינם הולכים מעיר לעיר וא"כ אין עליהם דין רה"ר. ואפילו אותם דרכים שחוצצים כל העיר ויש להם דין רה"ר הא לא נקרא רשות הרבים כי אם אותם דרכים הנמשכים לאורך הרה"ר ולא אותם דרכים שהרה"ר נמשכת לרוחבם וכנ"ל.

והנה בכמה מהדרכים יש שם חנויות שאנשים מתאספים שם לקנות סחורה, ולכאורה יש לאותם הדרכים דין של פלטיא (שווקים). אבל לפי דברי רבינו שהוא מדגיש החילוק בין רה"ר של קיבוץ אנשים שצריך מקום של ט"ז על ט"ז לרה"ר של דרך להילוך, יש מקום לחקור ולומר שבדרך כלל המדרכות אינם ט"ז על ט"ז והדרך שבין המדרכות שמיועד להליכה יש מקום לומר שהוא מפסיק בין המדרכות ונמצא שברוב פעמים אין כאן רה"ר.

ואף שיש מקום לומר שהדרך אינו מפסיק מ"מ מספיקא לא נפיק וכיון שרבינו פסק כהרמב"ם שאם יש צורת הפתח סביב הרה"ר הוה כרמלית (עיין שוע"ר סי' שסד ס"ד) א"כ הו"ל ספק בענין דרבנן וא"כ בעיר שיש צורת הפתח שמקפת אותו, אפילו להנוהגים שלא להשתמש בהעירוב משום שסוברים שצריך דלתות במקום רה"ר גמורה, יש מקום להקל עכ"פ על ידי עכו"ם במקום מצוה כגון הולכת תינוק לצורך ברית מילה.