סעיף א - 1083

דעת אדה"ז בגוד אסיק בהלכות שבת

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

שליח ורב בית חב"ד וועסט בלומפילד מישיגן

א. ידוע דעת הגר"ח (בספרו 'חדושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם' הל' סוכה פ"ד הי"א) שרק בנוגע לסוכה אמרינן 'גוד אסיק' ו'גוד אחית', מכיון שצריכים מחיצות דוקא, משא"כ בשבת בעמוד גבוה עשרה (וד' על ד') אין צורך ב'גוד אסיק' לעשותו רה"י, אלא אמרינן 'מחיצות גודרות' את המקום עד לרקיע. ומכריח כן מהא דבהלכות שבת לא הזכיר הרמב"ם דין 'גוד אסיק' כי אם בהלכות סוכה.. וגם הביא ראיה לדבריו מתל המתלקט וז"ל: "אבל לדין גוד אסיק, הרי מאחר דכל מקום בפני עצמו לית ביה מחיצת עשרה, ממילא דלית ביה דין גו"א ומדהוי רה"י ש"מ דגם בלא דין גו"א ורק מעצם מחיצות בפני עצמם, נעשה ג"כ רה"י". עיי"ש כל דבריו.

ונראה דדעת אדה"ז דלא כנ"ל ובב' הפרטים: א) דהנה, כתב אדה"ז בשולחנו (סשמ"ה, ס"א): "וכן עמוד או תל שהוא גבוה עשרה ורחב ד' על ד' הרי הוא כמוקף מחיצות גבוהות עשרה שהלכה למשה מסיני שאמרינן גוד אסיק, דהיינו שאנו רואין את ד' צדדי העמוד הגבוהים י' טפחים כאילו נמשכו והועלו למעלה על ראשו ועומדים כמחיצות סביב לו ונמצא ראשו מוקף מד' צדדים וחללו ד' על ד". ועיין במ"מ (במהדו"ח) שציינו לרש"י (עירובין פט, סע"א), שכותב שגם בשבת אמרינן 'גוד אסיק'. ולכאורה נראה מזה, שדעת רבינו שגם הרמב"ם יסכים לדברי רש"י אלו, שגם בשבת אמרינן 'גוד אסיק' בעמוד.

עוד כתב שם אדה"ז (ס"ג): "עמוד גבוה עשרה טפחים, שיש בראשו ד' על ד' ומתקצר והולך למטה וכשמגיע ג' טפחים סמוך לארץ יש בו ג' טפחים על ג' טפחים, הרי הוא רה"י על ראשו, לפי שהלכה למשה מסיני שאומרים גוד אחית, דהיינו משוך את ראש העמוד מכל צדדיו והורד למטה עד הארץ . . וכיון שבראשו יש ד' על ד', הרי הוא שם רה"י גמורה". ומקור דין זה ושהוא קשור ל'גוד אחית', הוא בגמ' (שבת קא, א) ולית מאן דפליג.

גם הרמב"ם הביא דין זה בהל' שבת (יד, טז) וז"ל: "עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ארבעה ואין בעיקרו ארבעה ויש בגובה הקצר שלו שלשה, הרי הוא רה"י ואם זרק מרה"ר ונח על גביו חייב". ובפשטות, כיון שבגמרא לא נתפרש טעם אחר בדין זה כ:א הא ד'גוד אחית', עכצ"ל שהרמב"ם מסכים לזה ואע"פ שלא הביא דיני 'גוד' בחיבורו עד הל' סוכה. וגם מזה נראה שהכרחו של הגר"ח אינו הכרח, דהא חזינן דהרמב"ם צריך לזה גם בהל' שבת.

והא דבאמת לא הביא הרמב"ם דיני 'גוד' רק בהל' סוכה, י"ל בפשיטות דהוא מכיון שמקור דין זה ושהוא הלכה למשה מסיני לא הובא במס' שבת ורק במס' סוכה (ו, ב).

ב) כתב רבינו בשו"ע (שם, ס"ב) וז"ל: "תל שהוא משופע והולך ומתלקט בגבהו מעט מעט, אם הוא מגביה י' טפחים מתוך הילוך ד' אמות, הרי הוא כאלו זקוף ביושר ורה"י הוא במקום גבוה אם הוא מגביה כן מכל רוחותיו". היינו, דשפיר נוכל לומר 'גוד אסיק' בתל המתלקט, ד"הרי הוא כאלו זקוף", ועל מחיצה גבוהה עשרה וזקופה אמרינן 'גוד אסיק'.

ב. והנה איתא בעירובין (צג, ב): "גידוד חמישה ומחיצה חמישה מצטרפין". וכ"ה בשו"ע (סשס"ב, ס"ב). ועיין בשוע"ר (שם, ס"ד) שכתב וז"ל: "תל שגבוה ה' טפחים ועשו עליו מחיצה ה' טפחים הרי זה על גביו רה"י גמורה לכל דבר, שהרי יש כאן מחיצה י' טפחים, דהיינו ה' טפחים מן גובה עצמו שאומרים בו גוד אסיק מחיצה למעלה כמ"ש בסי' שמ"ה וה' טפחים מן המחיצה שהמחיצה וגוד מצטרפין". והנה לדעת רבינו (דלעיל) שצריך לדין 'גוד אסיק' בעמוד כדי שיהיה מוקף במחיצות, כאן יש חידוש, שמצרפין מחיצה ש'יש בו ממש' (ה' טפחים) עם מחיצה ש'אין בו ממש' (ורק דין מחיצה משום 'גוד אסיק').

אבל לשיטת הגר"ח שבשבת אין שום צורך ל'גוד אסיק' אלא אמרינן שמחיצות גודרות, צ"ע מדוע הוה ס"ד שגידוד חמישה ומחיצה חמישה לא יצטרפו.

וראיתי לבני בכורי הר' אליהו נתן הכהן, שכתב בספרו החשוב "לקט ביאורים" עמ"ס שבת (י"ל זה עתה) בסי' כג, דאפ"ל שגם אדה"ז יסכים לדעת הגר"ח שאין שום צורך לגוד אסיק בשבת, היכא שעכ"פ למטה יש חלל מעט בין המחיצות וכמו בעמוד המתקצר, עיי"ש כל דבריו.

אבל לדידי, קשה לומר כן בדעת רבינו, דהרי רבינו מגדיר רה"י כמקום שגוף האדם וראשו מוקפים בתוך מחיצות וזה שייך רק אם יש מחיצות ממש, או ע"י 'גוד אסיק' שאז ישנו עכ"פ 'דין מחיצה'. ומה שרבינו בס"ג אינו מזכיר 'גוד אסיק' היינו משום שכותב בהמשך ההלכה שע"י 'גוד אחית' רואים עמוד המתקצר כאילו הוא עמוד גבוה י', שדינו מפורש לעיל בס"א דאמרינן בו 'גוד אסיק'. ומה שרבינו מביאו שוב בס"ד בעמוד ד' על ד' במשך י', היינו משום החידוש דשם, שאומרים גוד אסיק אף במקום שאין בקצר שלו ג'. ודו"ק.