סעיף ז- 1043

טבילת עזרא בשבת

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

שליח כ"ק אדמו"ר ורב – וועסט בלומפילד, מישיגן

שו"ע או"ח סי' שכ"ו סעיף ח' "אדם מותר לטבול מטומאתו בשבת".

ועיין בשו"ע רבינו סעיף ז' וז"ל "אדם מותר לטבול מטומאתו בשבת, אפילו הצריך טבילה מן התורה כגון נדה וכיוצא בהם, מפני שאינו נראה כמתקן אלא כיורד להקר ואפילו טובל במים סרוחים שאין דרך להקר בהם ואפילו בימות הגשמים שאין דרך להקר כלל מכל מקום פעמים שאדם מלוכלך בטיט וצואה ורוחץ אפילו בימות הגשמים, ואפילו במים סרוחים כדי להעביר הטיט והצואה מעליו.

ובמדינות אלו נהגו לאסור טבילת אשה בשבת אלא אם כן יש בעלה בעיר וגם לא היה אפשר לה לטבול קודם השבת או שלא היה בעלה בעיר ובא בערב שבת שלא פשעה במה שלא טבלה קודם לכן, אבל כל שהיה בעלה בעיר והיה אפשר לה לטבול ולא טבלה אינה טובלת בשבת, ויש שנתנו טעם למנהג שכיון שנתפשט המנהג שלא לרחוץ בשבת אם כן כשטמא טובל מטומאתו הרי זה נראה כמתקן ולא כיורד להקר כיון שאין דרך כלל לרחוץ להקר מטעם שנתבאר אע"פ שאין איסור בדבר.

ומכל מקום, מותר לטבול לקרי, שכיון שטבילה זו אינה מן התורה (ואף לא חיוב גמור מדברי סופרים, אינו נראה כמתקן וכן המומר ששב בתשובה מותר לטבול בשבת שאין טבילתו מן התורה כמו טבילת הגר (ואף אין חיוב גמור מדברי סופרים) וכן כל אשה שצריכה לחזור ולטבול לחומרא בעלמא מותרת לטבול בשבת כמו שנתבאר בי"ד סי' קצ"[ז])" עכ"ל.

אבל עיין בביאור הגר"א שכתב, וז"ל "אדם כו' עיין במ"א והעיקר כמ"ש בית יוסף בשם כל בו ותרומת הדשן שאוסרים וכ"כ הרמ"א בסימן קכ"ח עיין שם".

ונראה בדעת רבנו שמקיל להשוות זה להא דכתב רבינו בסי' שיט סעי' יג וז"ל "יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרת כדי שיהיו צלולין יותר או אפילו מפני הקמחין שע"פ היין או שנפלו בו קסמין דקין ואינו חשוב כבורר הואיל וראוי לשתיה לרוב בני אדם בלא ברירה זו" עכ"ל, ומקור דברי רבינו הוא הסמ"ג הובא ברמ"א.

דעת רבינו שדבר שאינו חיוב גמור אפילו מדרבנן אף שיש מחמירין בזה, הוה דומה ליין שנפלו בו קסמין דקין שאף שיש אנשים שלא ישתו אותו יין מ"מ כיון שהוא ראוי לשתיה לרוב בני אדם אין בו משום איסור ברירה.

(ולפי דברינו י"ל שבמקרה שרוב כלל ישראל יקבלו אותו חומרא יש לעיין אם יש מקום להקל מכיון שההיתר של סינון מים צלולים מיוסד על הא שאותם מים ראויים לשתיה לרוב בני אדם).