סעיף ו - 1090

בין נעילה בשבת להפטרה בשבת ר"ח

הרב וו. ראזענבלום

תושב השכונה

כתב אדה"ז בשולחנו הל' שבת סי' רפד ס"ו וז"ל: "ראש חדש שחל להיות בשבת, אין המפטיר מזכיר ענין של ראש חדש כלל בברכת על התורה כו' לפי שאינו ענין כלל לראש חודש בהפטרה, שהרי אלמלא שבת אין הפטרה בראש חדש לבד".

וכן עד"ז כתב בהל' ברהמ"ז סי' קפח סי"ד וז"ל: אם הזכיר של שבת ולא הזכיר של ראש חודש . . אינו חוזר לראש, שאף שחייב לאכול פת אין חיוב זה אלא משום שבת, אבל בראש חודש אין חיוב הזכרה לעולם שיתחייב לברך ברכת המזון ולהזכיר, והרי זה דומה למפטיר בנביא בראש חודש שחל להיות בשבת שאין מזכיר של ראש חודש הואיל ואין הפטורה בראש חודש לעולם".

וכן עד"ז בהל' פסח סי' תצ סט"ז וז"ל: "ובשבת שחל בחול המועד פסח אין מזכיר מעין המאורע בחתימת ברכת הפטרה . . אבל בשבת שחל בחול המועד פסח אין ההפטרה באה אלא בשביל שבת בלבד שהרי אין מפטירין בנביא בשאר ימי חול המועד".

ולכאורה צ"ע, דמאי שנא הא ממ"ש בהל' שבת סי' רסח סי"ד וז"ל: "יו"ט שחל להיות בשבת אינו מזכיר יו"ט בברכה מעין שבע . . ואינו דומה לנעילה שביום הכיפורים שחל להיות בשבת שצריך להזכיר גם של שבת בנעילה אע"פ שאין נעילה בשבת, לפי שמכל מקום יום זה הוא נתחייב בארבע תפלות דהיינו שחרית מוסף מנחה נעילה וצריך להזכיר ענין היום שהוא שבת בכל אחת מהן".

דלכאורה, כמו שמזכירים שבת בנעילה הגם שאין נעילה בשבת היות שהיום נתחייב בתפילה זו, נימא כמו"כ בר"ח שחל בשבת, היות שהיום נתחייב בהפטרה צריכים להזכיר בו גם ר"ח. ועד"ז בנוגע ליעלה ויבוא בברהמ"ז, דהגם שאין חיוב הזכרה בר"ח, הנה היות שהיום נתחייב באכילת סעודה, נתחייב גם בהזכרת יעלה ויבוא.

ואולי י"ל בזה בדא"פ: באמת, תפילת נעילה אינה מיוחדת דוקא ליום הכיפורים, שהרי ישנם עוד זמנים מיוחדים בימות החול, בהם מתפללים תפילת נעילה, וכדתנן (תענית כו, א) "בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן . . בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים, בתעניות כו'" ופירש"י (ד"ה נעילת שערים): "ונוהגין היו להתפלל תפלת נעילה בכל תעניתם". רק שבשבת אין מתפללים תפילה זו לעולם, מפני כבוד השבת.

אבל כשחל יוה"כ בשבת, מסיר יוה"כ עיכוב זה שמצד כבוד השבת, ונעשית השבת כשאר ימים שאומרים בהם תפילת נעילה אם חל בחול.

בסגנון אחר: כשמתפללים תפילת נעילה ביוה"כ שחל בשבת, אי"ז שיוה"כ משים חיוב חדש על השבת שלא היה לה עד עתה. שהרי בעצם גם שבת מחוייב בנעילה כמו שאר התעניתים שהיו אומרים בהם נעילה, רק דמפני קדושת השבת יש כאן עיכוב ויוה"כ מסיר עיכוב זה.

וענין זה, שהשבת מצ"ע שייך לענין מסויים רק שאין עושים אותו בפועל מפני כבוד השבת: בהל' שבת סי' רסח ס"ב כתב אדה"ז וז"ל: "לפי שמן הדין היה ראוי לתקן גם בשבת ויו"ט כל ברכות האמצעיות כמו בחול . . אלא שמפני כבוד שבת ויו"ט לא הטריחוהו חכמים". וכן י"ל בנדו"ד, ששבת שייך לנעילה, אלא שמשום כבוד השבת א"א אותו. אבל כשחל יוה"כ בשבת, אומרים אותו משום קדושת יוה"כ.

משא"כ בנוגע להפטרה בר"ח שחל בשבת, שכאן צריך השבת לחדש דבר בר"ח, שבעצם אין לה שייכות לזה כלל. וכן עד"ז בנוגע להזכרת ר"ח בשבת, דמצד ר"ח בעצמה, אין חיוב כלל.

ואולי לפי"ז היה אפשר לדייק בל' רבינו שכתב בנוגע לנעילה בשבת "שאין נעילה בשבת", ולא כתב "לפי שאין ענין כלל לנעילה בשבת", כמ"ש "לפי שאין ענין כלל לר"ח בהפטרה". לפי שבעצם יש לנעילה שייכות לשבת, רק מפני קדושת השבת א"א אותו בשבת, וכשחל יוה"כ בשבת אומרים אותו.