סעיף ז - 1067

טעה והתפלל של חול בשבת

הרב מאיר צירקינד

מיאמי, פלורידה

כתוב בשו"ע אדה"ז סימן רס"ח ס"ז: מי שטעה להתפלל כל התפלה של חול בשבת, ולא הזכיר כלל ענין קדושה של שבת בתפלתו - לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור ולהתפלל תפלה של שבת; אבל אם הזכיר של שבת בתוך י"ח, אע"פ שלא קבע לשבת ברכה בפני עצמה יצא ידי חובתו. ובמוסף, אם התפלל י"ח ולא אמר רק ונעשה לפניך את חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף באחת מהברכות יצא. עכלה"ק.

ויש לתמוה: א) למה לא כתב כ"ק דהדין של מוסף תלוי בפלוגתא בסעיף ג' דלר"י ולהרמב"ם דס"ל ד"אם התחיל ברכות אמצעיות של חול צריך לפסוק באמצע הברכה שנזכר בה ולהתחיל אמצעיות של תפלת מוסף, לפי שבתפלת מוסף לא הי' ראוי כלל מן הדין להתפלל כל האמצעיות של חול אלא ברכה א' של מוסף בלבדה" – בודאי לא יצא אם מתפלל י"ח ברכות ולא אמר רק "ונעשה לפניך..." ולהראב"ד יצא (דס"ל דאפילו תפלת המוספין ראויה היתה לכל י"ח ברכות (רא"ש פ"ג דברכות סימן י"ז))? (ראה בא"ר בס"ק ח' ובהרא"ש הנ"ל סקי"ח).

ב) והוא העיקר, למה לא כתב כ"ק דהזכיר שבת בתפלת י"ח? דהא אם לא הזכיר של שבת כלל בתפלת שבת לא יצא, כדכתב בסעיף ז' (הנ"ל בתחילתו) ובסעיף ח'!

בסידורים החדשים (כפר חב"ד) כתבו (קודם תקנת שבת): התפלל תפלת חול . . נזכר אחרי שהתחיל 'רצה' אומר היכן שנזכר "ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך", וימשיך בתפלתו. עכ"ל.

יש כאן כמה תמיהות

א) מניין להם שלא צריך לומר "תמידי יום" הנ"ל משוע"ר (וכן הוא בכל תפילות מוספין מזכירים ה'תמידים')?

ב) מנין להם שאם הזכיר קודם אלקי נצור אינו חוזר ל'תקנת שבת'? למה גרע מר"ח וחול המועד דאם התחיל 'מודים' חוזר לרצה, ולא אמרינן בהם דיזכיר ר"ח וחוה"מ במקום שנזכר! (ובפרט לשיטת הר"י והרמב"ם הנ"ל דלא יצא כלל!) וכן כתב ה'תהלה לדוד' בסק"ו שחוזר ל'תקנת שבת'.

ג) למה לא כתבו חידושם גם בערבית שחרית ומנחה דאם הזכיר בין רצה לאלקי נצור לומר ענין של שבת (למשל, רצה והחליצנו ביום השבת הזה)?

ד) מהו הפירוש של "אומר היכן שנזכר", דבוודאי אין לאמרו באמצע ענין ובין ברוך אתה ה' ובין הטוב שמך וכדומה?!