סעיף יז - 1061

ייבוש הידיים במכונות אוטומטיות[1]

הרב שמואל ביסטריצקי

בעמח"ס 'המבצעים כהלכתם' וסדרת 'יהדותון'

^{ברוב אולמות השמחות וכן במסעדות רבות מעמידים כיום מכונות לייבוש הידיים ליד עמדות הנטילת ידיים, ולכאורה יש לעיין האם מותר לנגב בהם הידיים, או שמא אין זה נקרא ניגוב הידיים וחייבים דווקא לנגב?}

^{בשו"ע אדה"ז (קנח, יז) כתב, וז"ל: כל האוכל בלא ניגוב ידיים כאלו אוכל לחם טמא, שנאמר "ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים", אל תקרי לחמם אלא לח מים, ועוד "לחמם טמא" בגימטריא בלא ניגוב ידים עכ"ל.}

^{יש מפרשים שטומאה זו היא ממים הראשונים שנטמאו מהידיים במקרה שאין בהם רביעית, ואף שמים השניים מטהרין את הראשונים מכל מקום לכתחילה צריך להעביר את הראשונים לגמרי ע"י ניגוב ולא די שיתנגבו מאליהן אלא צריך לשפשפן במפה או בשאר דברים שהשפשוף מטהרן ביותר. אבל המטביל ידיו, וכן הנוטל שתי ידיו בבת אחת ושופך עליהם רביעית בבת אחת, וכן אם שפך על ידו אחת רביעית וכן שפך על חברתה שאין שם מים טמאים כלל א"צ לנגבן ומכל מקום יש בו משום מיאוס אם דעתו קצה עליו.}

^{ויש מפרשים שטומאתן היא מאיסתן, שדבר מיאוס קרוי טמא, כמו שאמר הכתוב לחמם טמא וגו' וה"ה אם שפך רביעית בבת אחת ולא הקילו אלא במטביל לפי שלא חשו חכמים לתקן ניגוב לטהר הידים ממאיסותן, אלא כשמטהרן בטהרה שתקנו חכמים שהיא נטילה בכלי אבל כשמטהרן בטבילה שהיא כעין טהרה של תורה שהיא טבילה לא חשו לתקן בה כלום, ויש להחמיר כדבריהם".}

^{ובתימציות כל הנל: יסוד השאלה היא, האם מותר לתת לידיים להתייבש מעצמן לאחר הנטילה או שצריך ניגוב.}

^{ובכן: ב'אז נדברו' (ח"ח, עמ' קכד) רצה להתיר וכתב: "...ואם משפשף מקודם הידיים זו בזו דמצווה לשפשף דגם בזה הולך הלכלוך ואחר כך מנגבו על ידי המכשיר הוי כמנגבן ממש...", וכן פסק ב'ילקוט יוסף'[2]: "מותר לנגב הידיים במכשיר לייבוש ידיים הפועל על ידי הזרמת אוויר חם על גבי הידיים. והוא הדין בניגוב הידיים על ידי השמש וכדומה".}

^{משא"כ לדעת אדה"ז לכאורה נראה לאסור כיון דנדרש ניגוב ממש – "שהוא מטהרן ביותר".}

^{והנה, מצאתי ב'נהרות איתן' (ח"א, עמ' קיח), שרצה להתיר לפי אדה"ז להשתמש במכונת דחיסת אויר לניגוב הידיים, וז"ל: "...דטעמא דהשו"ע הרב דסובר שצריך ניגוב במפה דוקא . . משום דהשפשוף במפה מטהרן ביותר". וכוונתו למה שכתב קודם בדבריו, דהיכא שאין במים הראשונים רביעית והם נטמאו מן הידיים, דאף שהמים השניים מטהרים את הראשונים, מכל מקום לכתחילה צריך להעביר את הראשונים לגמרי על ידי ניגוב, ולא די שיתנגבו מאליהן אלא צריך לשפשפן במפה, ורצונו לומר דהשפשוף מנקה היטב את המים הראשונים, יותר מאשר המים המתנגבים מאליהן. ולפי זה יש לומר דאף בלחץ של האוויר הדחוס שמפעיל המכשיר לניגוב ידיים סגי. דהנה מלבד מה שהחום שהמכשיר גורם לייבש את הידיים על ידי האוויר החם, ישנו גם לחץ אוויר דחוס, שהיא פעולה נוספת אחרי הפעולה של ייבוש המים, שאף הוא מנקה ומטהר היטב את הידיים, ובאמת לחץ אויר כזה משמש לפעמים כפעולה לנקיון וחיטוי, כפי הידוע שהרבה מכשירי ניקיון פעולתם מבוססת על לחץ אויר, ואם כן לא גרע זה מנקיון דשפשפוף על ידי מפה, שהרי בשפשוף דמפה גופיה לא הצריך השו"ע דוקא שפשוף חזק ביותר...".}

^{וצ"ע בהנ"ל, דהרי:}

^{א) אין ספק שניגוב על ידי המכונה מפיך את אותה תוצאת ניגוב כמו במגבת או נייר וכיו"ב[3].}

^{ב) מכונות הדחס אוויר מתחלקות לשניים, הישנות מוציאות אוויר על ידי פתח מלמטה, וממילא הידיים יכולות לעמוד בכל צורה שהמנגב רוצה, והמכונות החדשות יוצרו באופן שצריך להכניס את שתי הידיים פתוחות ועוד באופן מלמעלה למטה הווי אומר שכל המים של נטילת הידיים יורדות חזרה לאצבעות, ההיפך מכפי שצריך לנהוג, עיין שו"ע סימן קס"ב סעי' א.}

^{ג) לכאורה גם בלתי אפשרי ליטול ידיים כך, דהרי איך יטול הספל ליד השניה, ובפרט שצריך להקפיד לא לגעת בספל שהוא רטוב, כמ"ש אדה"ז בסדר נטילת ידיים לסעודה (סעי' ב') "ולא יגע בכלי בידו הלחה בין שפיכה לשפיכה בן יגע . . בלחלוחית שעל הכלי...".}

^{ב'נהרות איתן' רצה לחלק בין מכונות שעובדות עם זרם אויר חם חזק לבין המכונות עם הזרם החלש, ובוודאי שלא ניתן להתיר באופן גורף את כל המכונות, הרי יש בעיה נוספת במכונות, היות וזה לא מנגב היטב, ובוודאי זה גם לא מאפשר להחזיק את הלחם מיד אחרי הנטילה, וחלילה לא לברך עם ידיים רטובות שעל זה נאמר (שם) "כל האוכל בלא ניגוב ידיים כאלו אוכל לחם טמא, שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים, אל תקרי לחמם אלא לח מים, ועוד לחמם טמא בגימטריא בלא ניגוב ידים".}

^{ואולי היות ואנו נוהגים ליטול ידיים שלוש פעמים[4], ממילא אין חשש ומותר דהרי עברו על הידיים יותר מרביעית מים[5]? אך מצד שני, היות ואנו נוהגים ומקפידים ליטול עם מגבת, הייתכן מקרה שיכולים ליטול בלא אמצעי ניגוב כל שהוא, הן להחזיק ידית הספל וממילא גם לנגב הידיים?}

^{ונסיים בעובדה אודות הקושי של נטילת ידיים כהלכתה, בשל חשש של קושי בנטילת ידיים הורה הרבי הוראה מעניינת: בשנת תשי"ח כתב הרבי[6] לוועד כפר חב"ד בקשר לארגון ההתוועדות המרכזית של י"ט כסלו:}

^{"במה שכותבים בהנוגע לסעודה, בכלל ראוי שבעיקר יהיה מיני מזונות... האורחים שלא תמיד נשארים עד גמר ההתועדות, וכמה פרטים בזה בנוגע לברכת המזון וכו', נוסף על הקושי בנטילת ידיים כדבעי, לכן כדאית בשביל כאלה התוועדות במיני מזונות פירות, ומשקה כמובן", מאידך חידש הרבי התוועדות שבה נוטלים ידיים, ביום ב' דראש-השנה, בבית מדרשו.}

^{ולא באתי אלא להעיר.}