אמירת "אלקינו וכו'" ע"י הש"ץ כשרק כהן אחד נושא כפיו

בשוע"ר סי' קכח סט"ז כותב אדה"ז: "יש מקומות שאין אומרים או"א ברכנו כו' כשהכהנים נושאים כפיהם, אלא מיד כשמסיים הש"ץ ברכת מודים קורא בקול רם כהנים, ואין קריאה זו חשובה הפסק בתפלה, הואיל ונשיאת כפים הוא צורך התפלה. אבל במדינות אלו נוהגין שהש"ץ אומר או"א כו' בלחש, עד מלת כהנים שאומרה בקול רם, והיא קריאה לכהנים, וחוזר ואומר: עם קדושיך כאמור בלחש, ומפני זה אין קריאה זו חשובה הפסק כיון שאומרה בלשון ברכה ותפלה".

והנה כאן לא כותב אדה"ז מה יעשה כשיש רק כהן אחד, אך לכאורה ניתן ללמוד זאת ממה שכותב בהמשך הסימן סעיף לב: "ש"ץ שהוא כהן . . ישא כפיו כדי שלא תתבטל נשיאת כפים, וכיצד יעשה? יעקור רגליו מעט בעבודה לעלות לדוכן . . וכשיגיע לברכת כהנים יעקור ממקומו לגמרי ויעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים, ואחר יהיה מקרא אותו ברכת כהנים, אבל לא יקרא לו כהנים או כהן, שאין קוראים אלא לשנים . . ולכן לא יאמר המקרא או"א ברכנו כו', שכיון שאינו קורא כהנים בבקשה זו אין ענין להמקרא, אלא יאמרנה הש"ץ [=הכהן] . . שבקשה זו מכלל התפלה שלכן אינה חשובה הפסק . . ואחר שיגמור ברכת כהנים יחזור למקומו ויסיים שים שלום".

ונמצינו למדים מכאן, שגם כשיש רק כהן אחד צריך השליח צבור לומר "אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו וכו'" עד התיבות "עם קדושיך כאמור", כיון שזהו חלק מנוסח התפלה. וההבדל בין שני כהנים לכהן אחד הוא רק לגבי אמירת "כהנים" בקול רם, כשיש שני כהנים או יותר קורא "כהנים" בקול רם, ואילו כשיש רק כהן אחד אומר "כהנים" בקול רגיל, כחלק מנוסח התפלה, ולא כמקרא.

אמנם בשו"ע כתב רבנו שיאמר אותה "בלחש", אבל בסידורו ב"סדר ברכת כהנים" השמיט אדה"ז תיבת "בלחש", ומובן מדבריו שיאמר אותה בקול בינוני. וכן דייק הגרא"ח נאה ז"ל בפסקי הסידור שלו אות פד.

ולעצם הענין כתב בפסקי תשובות סי' אות לה וש"נ, שזהו מחלוקת בין הספרדים והאשכנזים, שהאשכנזים אומרים אותה (בלחש) בין כשיש כהן אחד ובין כשיש כמה כהנים, והשינוי הוא רק בקריאת "כהנים" בקול רם, ואילו הספרדים לא אומרים אותה כלל, ורק כשיש שני כהנים ויותר אומר הש"ץ "כהנים" בקול רם. אלא שכותב שם שבאה"ק מנהג הרבה מן האשכנזים כמנהג הספרדים.

[ואכן הגרא"ח נאה בבדה"ש סי' כג סקי"ד רוצה לדייק כן גם מדברי אדה"ז בסי' קכז, שמשמע מדבריו שהדבר תלוי בנשיאת כפים בכל יום, שבמקומות שנושאים כפים בכל יום אין אומרים "אלקינו וכו'", וכיון שבאה"ק המנהג לישא כפים בכל יום, אין צריך לומר "אלקינו" בנוסח התפלה].

ועפ"ז תמוה מנהג אנ"ש באה"ק, שכשיש שני כהנים ויותר אומרים "אלקינו" (בקול), ואילו כשיש רק כהן אחד לא אומרים אותה כלל (אף לא בלחש). ולכאורה המנהג היה צריך להיות לומר את כל הנוסח בקול רגיל גם כשיש כהן אחד, והשינוי הוא רק בקריאת "כהנים" בקול רם, וכנ"ל.

ואולי יש מקום ליישב ההמנהג (עכ"פ בדוחק) ע"פ דיוק לשון רבנו בסידורו שם, שבתחילת דבריו מזכיר את החזן בתור "שליח צבור": "לכתחלה יעקור כל כהן ממקומו כשמתחיל הש"ץ רצה. אם אינו עוקר רגליו קודם שיסיים הש"ץ ברכת עבודה שוב אינו עולה. אחר שענו מודים עם הש"ץ יאמרו תפלה זו: יהי רצון כו' ויאריכו בה שיגמור הש"ץ הברכה כדי שיענו הצבור אמן על שתיהם". אבל מיד אח"כ משנה את שמו וכותב: "יאמר המקרא אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו וכו' עד שמגיע לתיבת כהנים, וכשמגיע לכהנים קורא בקול רם כהנים, והוא קריאה לכהנים, ואח"כ מסיים ואומר עם קדושך כאמור . . ומקרא להם כל מלה ומלה".

וממשמעות שינוי השם משמע קצת, שאמירת "אלקינו וכו'", הוא לא מצד היותו "שליח צבור" אלא מצד היותו "מקרא", כלומר שלא כמו שכתב בשו"ע שלו שנוסח "אלקינו" הוא חלק מהתפלה, ושלכן יש לאמרו גם כשיש רק כהן אחד, אלא זהו חלק מנוסח הקראת הכהנים, וממילא יש לאמרו רק כשיש שני כהנים ויותר, כיון שרק אז קורא "כהנים" בקול רם.

ועפ"ז מובן מה שאדה"ז השמיט בסידורו תיבת "בלחש" שהזכיר בשלחנו, שכיון שזהו חלק מנוסח הקראת הכהנים יש לאמרו בקול רגיל, משא"כ אם זהו חלק מנוסח התפלה ניתן לאמרו בלחש.

אך צ"ע אם ניתן לדייק כן משינוי לשון זה, שכן גם כשיש רק כהן אחד נקרא השליח צבור "מקרא", שהרי הוא מקרא לו: "יברכך וגו'", ואם כן כשאדה"ז כותב "יאמר המקרא", הרי זה כולל גם כשיש כהן אחד בלבד, אלא שאדה"ז נקט "כהנים", משום שבסידורו נוקט אדה"ז על דרך הרגיל והמצוי, והמצוי הוא שבקהילה רגילה יש שני כהנים ויותר, ובפרט בימי החגים שאז הוא זמן נשיאת כפים בחו"ל, שהרי לבני חו"ל נכתבו פסקי הסידור.

ובטעם שינוי השם בלשון אדה"ז בסידורו שבתחילה קוראהו "הש"ץ" ואח"כ "המקרא", יש לומר שהטעם הוא פשוט, משום שלפעמים לא הש"ץ אומר נוסח זה אלא המקרא מן הצבור, והיינו כשהש"ץ עצמו הוא כהן, והוא נושא כפיו עם אחיו הכהנים[1], ואז אחד מהצבור מקריא את הכהנים, ומשמיענו אדה"ז שהמקרא קורא את כל הנוסח הזה, ולא רק "כהנים"[2].

ועל פי כל הנ"ל נראה לענ"ד שיש לתקן מנהג אנ"ש באה"ק (וגם בחו"ל, אם לא נהגו כן עד עתה), שגם כשיש רק כהן אחד יאמר השליח צבור נוסח "אלקינו" כולו בקול רגיל עד "עם קדושיך כאמור", ורק אח"כ יתחיל הכהן לברך.