סעיף יא - 1060
תפילת נדבה
הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג
שליח כ"ק אדמו"ר ורב – וועסט בלומפילד, מישיגן
מובא שו"ע או"ח סימן קח סעיף יא: "טעה במנחה של שבת והתפלל י"ח ולא הזכיר של שבת מתפלל במוצאי שבת שתים ואינו מבדיל בשנייה ויתפלל אותה בתורת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר . והוא הדין אם לא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ראש חודש".
ובשו"ע אדה"ז (שם, ס"א): "טעה או נאנס ולא התפלל שחרית צריך להתפלל מנחה שתים הראשונה לשם מנחה והב' לתשלומין שצריך להקדים תפלת המנחה שהיא חובת שעה לתפלת התשלומין ואם היפך שהיתה בדעתו שתהא הראשונה לתשלומין לא יצא ידי חובת תפלה שהיא לתשלומין וצריך לחזור אותה אחר התפלה שהוא חובת שעה (לפי שלא תקנו תשלומין אלא כשעוסק בתפלה שהיא חובת שעה שאז חוזר ומשלים מה שפסק בתפלותיו ולא קודם לכן ולא אח"כ כמו שיתבאר) וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין."
ויש שמפקפקים לומר שא"צ לחזור ולהתפלל אלא א"כ גילה דעתו בפירוש בתפלתו שהשניה שהיא לשם חובה והראשונה לתשלומין וכגון שהוא במוצאי שבת והבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה כמו שיתבאר ויש לחוש לדבריהם לחדש איזה דבר כשחוזר ומתפלל שאז אין חשש ברכה לבטלה לדברי הכל כמו שנתבאר בסי' ק"ז סעיף א'".
ועיין בתהילה לדוד (שם, ס"ג) שכתב "הא דאם היפך לא יצא ידי תשלומין, וחלק המ"א ע"ז בס"ק ב, וכתב הרב ז"ל בס"א יש לחוש לחדש איזה דבר כשחוזר ומתפלל ע"כ. ולכאורה צע"ג הא בספק א"צ חידוש דאין לך חידוש גדול מזה, וכמו בהא דסי"א, וכש"כ מהתם, דהתם הספק שקול והדבר מוכרע. והכא יותר נראה כפסק המחבר אלא שהט"ז והמ"א פקפקו בזה. ולכאורה יש לחלק, דהתם הספק בתפלה אם צריך להשלימה, אבל הכא עיקר הספק לתשלומין אם יצא, ולפי"ז לא התפלל שחרית והתפלל מנחה ומסופק בתשלומין אם התפלל צריך לחדש דבר (אלא דבזה בפשיטות י"ל כיון דמסופק אם התפלל לתשלומין כבר עבר הזמן ואין לו תשלומין כמו בס"ג)".
ולתרץ דברי רבינו, נראה לומר להפך מסברת התהילה לדוד שכותב "וכל שכן מהתם, דהתם הדבר שקול והכא יותר נראה כפסק המחבר אלא שהט"ז והמ"א פקפקו בזה", וע"כ הקשה התהילה לדוד שאין שום צורך לחידוש.
דדעת רבינו שכיון שהא דצריך לחדש דבר בתפילת נדבה הוא כדי להראות שהוא אינו מקריב שני תמידים ועובר משום בל תוסיף (עיין שו"ע רבינו סימן קז ס"א), ע"כ סובר רבינו שדוקא במקום שהדבר מוכרע אין צריך לחדש, משום "שאין חידוש גדול מזה", שמובן מאליו שהוא מתפלל עוד פעם משום שיש ספק בידו אם יצא בהתפילה ראשונה שהתפלל והוא אינו מתפלל שנית כדי להקריב שני קרבנות תמידים משא"כ במקום שאין הדבר מוכרע רק שיש מפקפקים ומצריכים לחזור ולהתפלל משום איזה חשש, במקרה כזה סובר רבינו שצריך לחדש דבר כדי להראות שהוא אינו מתפלל שני תפילות לשם חובה.