סעיף י - 1052

חיוב נשים באמירת פרשת התמיד*

הרב מנחם מענדל שטראקס

שליח כ"ק אדמו"ר – קלון, גרמניה

^{בשו"ע אדה"ז סי' מז ס"י כתב וז"ל: "נשים מברכות ברכות התורה שהרי חייבות ללמוד מצות שלהן לידע היאך לעשותן והיאך ליזהר מכל לא תעשה שהן מוזהרות בהן כאנשים והן חייבות בתפלה כמו אנשים כמו שיתבאר בסי' ק"ו (ועוד שברכת התורה מברכין קודם פרשת התמיד ובקריאת פרשת התמיד הן שוות לאנשים שהרי תפלה במקום תמיד תקנוה)".}

^{משמע שיש שלש טעמים שנשים אומרות ברכת התורה: א', מצד ידיעת ההלכות של המצות שהן מחויבות בהן. ב', בגלל שהן חייבות בתפלת שמונה עשרה. ג', בגלל שהן אומרות פ' התמיד[1].}

^{הנה הטעם השני צ"ע, שהרי זה שחייבות בתפלה אינו קשור ללימוד התורה[2]. וכבר האריך בזה בזה הרב י"ש גינזברג בספרו שאי תפילה הע' 10.}

^{גם לשון אדה"ז בטעם השלישי אינו ברור. שאדה"ז כותב "ובקריאת פרשת התמיד הן שוות לאנשים" ובטעמו של דבר, למה הן שוות כותב אדה"ז "שהרי תפלה במקום תמיד תקנוה" ולא מבואר כוונתו, שהרי זה שתפלה במקום תמיד תקנוה לא מחייב שיהיה נשים שוות לאנשים.}

^{והרי העיקר חסר מן הסיפא שנשים "חייבות בתפלה כמו אנשים" שזו הסיבה ש"הן שוות לאנשים" "בקריאת פרשת התמיד" "שהרי תפלה במקום תמיד תקנוה".}

^{ולכן לולא דמסתפינא, י"ל שיש כאן טעות סופר, וכל השורה שהוקפה בחצאי העיגול נשמטה ממקומה[3] וצריכה להיות לפני התיבות "והן חייבות בתפלה כמו אנשים כמו שיתבאר בסי' ק"ו".}

^{וכך צ"ל: "נשים מברכות ברכות התורה שהרי חייבות ללמוד מצות שלהן לידע היאך לעשותן והיאך ליזהר מכל לא תעשה שהן מוזהרות בהן כאנשים (ועוד שברכת התורה מברכין קודם פרשת התמיד ובקריאת פרשת התמיד הן שוות לאנשים שהרי תפלה במקום תמיד תקנוה) והן חייבות בתפלה כמו אנשים כמו שיתבאר בסי' ק"ו".}

^{ולפי"ז מבואר, שמ"ש אדה"ז "והן חייבות בתפלה כמו אנשים" אינו עוד טעם לזה שנשים מברכות ברכה"ת אלא הוא המשך לדבריו, שהנשים שוות לאנשים באמירת פ' התמיד בגלל שהן חייבות בתפלה כמו האנשים. ודברי אדה"ז הם הם דברי האגור בשם המהרי"ל כפי שהביאם המג"א, שיש רק שני טעמים שנשים מברכות ברכה"ת, מצד מצות שלהן, ואמירת פ' התמיד.}

^{וכבר העיר הגרא"ח נאה במבוא לקונטרס התיקונים שלו לשו"ע אדה"ז, שחלק מהחצאי עיגול הם מהמגיהים, לומר שמצאו השמטה בהכת"י. ואולי י"ל שהמעתיק השמיט שורה ואח"כ הוסיפו השורה החסרה בין השורות או בהגליון, ולכן המגיהים הכניסו בחצאי עיגול לומר שהיה כאן השמטה. ובטעות לא הכניסו ההשמטה למקומו, והכניסוה בסוף הסעיף.}

^{* * *}

^{אבל יש להבין כוונת ההגהה בגליון השו"ע בציון צט אודות ברכה"ת שלפני פ' התמיד וז"ל עי' ב"י (ד"ה כתוב בתשובות) בשם הרשב"א בתשו' (ח"ז סי' תקמ) דקריאה בציבור משום דתקנה היא מברכין לפניה וגם לאחריה (כמבואר בטושו"ע סי' קלט) משא"כ פ' תמיד (עי' רא"ש פ"ק דברכות סי"ג) שאינו חוב כ"כ לברך עליה וצ"ע.}

^{הנה בגדר ברכה"ת שלפני פ' התמיד, שיטת רש"י היא שישנו חיוב מיוחד לברך לפני אמירתו אפילו אם בירך ברכה"ת לפני"ז בביתו. והרא"ש והרשב"א בחידושיו וההגהות מיימוני (הובאו בב"י סי' מ"ז ד"ה ומ"ש וכשקורא) חולקים ע"ז, וסבורים שזה שמברכים לפני פ' התמיד, הוא מפני שזהו הקטע הראשון של תורה שלומדים ביום, ולכן מברכים אז.}

^{ולכן צ"ב מה שכתב אדה"ז בהגהה זו, "שאינו חוב כ"כ לברך עליה", הרי לפי הרשב"א והרא"ש אין חיוב מיוחד כלל לברך לפני אמירת פ' התמיד, רק החיוב הרגיל לברך לפני לימוד התורה. ומה יכול להיות הכוונה "שאינו חוב כ"כ לברך עליה" ברכה"ת.}

^{הנה הרשב"א בתשובות שהביא אדה"ז לא מדבר אודות פ' התמיד, רק מחלק בין לימוד התורה שלא מברכין אחריה, כשאר המצות שלא מברכין אחריהן, וקריאת התורה בציבור, שהוא תקנה שמברכין לפניה ואחריה, כשאר התקנות כגון הלל ומגילה.}

^{ואולי כוונת אדה"ז בההגהה אינה על חיוב ברכה"ת, אלא הוא דן על חיוב אמירת פ' התמיד. שהרי בהאגור בשם המהרי"ל שהוא מקור הלכה זו, כתוב שנשים חייבות באמירת פ' התמיד. וע"ז מפקפק אדה"ז, שאם הוא תקנה שחייבים לקרוא פ' התמיד, היו צריכים לברך לפניה ואחריה, וכמ"ש הרשב"א שלתקנות כגון קריאת התורה, הלל ומגילה מברכים. ובחצאי עיגול הוא מוסיף "עי' רא"ש" שכותב מפורש שלא דמי פ' התמיד לקריאת התורה, ולא תקנו בו ברכה. א"כ משמע שאמירת פ' התמיד אינו חיוב כ"כ, ולכן לא תיקנו לו ברכה.}

^{ולכן אדה"ז שינה מלשון האגור והמג"א, ולא כתב שנשים חייבות בפ' התמיד, רק כתב שהם שוות לאנשים.}

^{* * *}

^{הנה על גוף דברי האגור בשם המהרי"ל שנשים חייבות באמירת פ' הקרבנות, כבר הקשו בזה שנשים לא חייבות בהבאת קרבן תמיד ופטורות ממחצית השקל (חקרי לב (סי' י) והחיד"א ביוסף אומץ (סי' סז) והיעב"ץ במור וקציעה, והתהלה לדוד). והפמ"ג הקשה הרי כתוב דבר אל בני ישראל שממעטינן נשים.}

^{וכבר העיר החקרי לב והחיד"א שנשים יכולות ליתן מחצית השקל (שקלים פ"א מ"ה) וברמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"ג ה"ב שנשים מביאים כל הקרבנות. [ובשאי תפילה הע' 11 העיר שמצד כל העוסק בתורת עולה הוה כאילו הקריב עולה שייך גם לנשים] אבל כל קושייתם היא על זה שכתב האגור שנשים חייבות בפ' התמיד, שזה אינו, שהרי הם פטורות ממחצית השקל.}

^{ואכן אדה"ז נזהר בזה ושינה מלשון האגור והמג"א, ולא כתב שנשים חייבות בפ' התמיד, רק כתב שהם שוות לאנשים. ובתחילת סי' מח מבואר, שאדה"ז פירש לשון האגור "חייבות", שכוונתו ש"נהגו כל ישראל וקבעו חובה על עצמן לקרות פרשת התמיד", היינו שהחיוב של נשים לקרות פרשת התמיד, אינו בגלל החיוב של הקרבת התמיד, רק זה נובע מזה שכל ישראל קבעו את זה חובה לעצמן לצרף קריאת פרשת התמיד עם תפלה [אמירת השמונה עשרה]. כך מובן ממה שאדה"ז ציין בציון ב לדברי הב"י סי' מז עיי"ש.}

^{והתועלת באמירת פ' התמיד לנשים הוא כמו התועלת שיש בזה להאנשים (וכפי שדייק כ"ק אדמו"ר בלקו"ש ח"ז ע' 49 הע' 11 שהם שוות לאנשים) שהרי הענין שתפילות במקום קרבנות תקנום הוא "שהפעולה והתוצאה דתפלה דומה לקרבנות או דמעשה התפלה היא במקום מעשה הקרבנות משא"כ . . לימוד תורת הקרבנות הוא בגדר הקרבת קרבן ממש" (לקו"ש חי"ח מסעי-בין המצרים ובהע' 28) ואמירת פרשת התמיד, הוא לימוד תורת הקרבנות, שהוא "גדר של הקרבת הקרבן ממש".}

^{ולכן אחר שתקנו חז"ל תפלה שבמקום קרבן כנגד התמידין, קבלו כל ישראל עליהם חובה לקראות פ' התמיד שיהיה להם "גדר של הקרבת קרבן ממש" "כאילו הקריב קרבן התמיד במועדו" (אדה"ז סמ"ח).}

^{והנה בגדר של הקרבת קרבן ממש, מוסיף אדה"ז בזה (במהדורא תנינא סוף סי' א') שהכוונה הוא, לא שהקורא הוא הכהן עצמו המקריב התמיד, אלא "שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב לו הכהן". ולכן גם בנוסח רבון העולמים שאומרים אחר פרשת התמיד כתוב שזה "כאילו הקרבנו קרבן התמיד במועדו ועמדנו על מעמדו" למרות שהכהן המקריב אינו מאנשי המעמד, אלא הכוונה שעשינו הקרבת הקרבן לפי כל האפשריות שיש לנו, וכמו בזמן המקדש הקרבת הקרבן שלנו היה ע"י הכהן ואנשי המעמד כמו כן נחשב אמירת פ' התמיד. וכ"כ גם בשערי תשובה (סמ"ח סק"א).}

^{ולכן שייך אמירת פרשת התמיד גם לנשים, שהרי גם להם יש חלק בקרבן תמיד, שאם רוצים יכולים לנדב מחצית השקל להתמיד.}

^{* * *}

^{מדברי המג"א אלו שנשים מברכות ברכה"ת בגלל שאומרים פרשת התמיד, דייק אדה"ז (בסי' ע' סא ציון י) שמזה שהמג"א והט"ז הזכירו רק אמירת פרשת התמיד ולא פסוקי דזמרה "מוכח ד[נשים]אין חייבין בפסוקים אלו [דפסוקי דזמרה]". ולכאורה הכוונה, שהיות ונחלקו הפוסקים (שו"ע סי' מו ס"ט) אם מותר לומר פסוקים דרך תחנונים לפני ברכה"ת, והמג"א הכריע בסי' מ"ו סקט"ו לנהוג שלא יאמרו פסוקים לפני ברכה"ת, א"כ לפי זה למה היה צריך המג"א לכתוב שנשים חייבות בברכה"ת בגלל אמירת פ' התמיד, הרי היה להמג"א לציין שישנו הפסוקי דזמרה, שצריכים לברך לפני אמירתם. אע"כ שנשים פטורות מאמירת פסוקי דזמרה, ולכן ציין המג"א רק לאמירת פ' התמיד.}

^{וצע"ק, הרי ישנו הפסוק v' שפתי תפתח, שקבעו חכמים חובה לאומרו לפני השמונה עשרה. א"כ כמו שלא ציין המג"א לפסוק זו, כך גם לא ציין לפסוקי דזמרה.}

^{ועוד צע"ק, שהרי הכרעת המג"א לנהוג לא לאמר פסוקים דרך תחנונים לפני ברכה"ת, אינו דבר המוסכם. וי"ל שלכן נקט המג"א ושאר הפוסקים ענין אמירת פרשת התמיד, שאמירתה היא ענין של לימוד ואינה ענין של תפילה ותחנונים.}

^{במשנה ברורה סי' ע' סק"א כתב ע"פ דברי רעק"א בסי' נב דעיקר פסוקי דזמרה נתקנו בשביל התפלה, וא"כ גם נשים חייבות בהם כמו שחייבות בתפלה, ולכן חלק על אדה"ז, והשאיר דברי אדה"ז בצ"ע.}

^{ודברי המשנה ברורה צ"ע, שהרי הרעק"א כתב בדין מי שהגיע מאוחר לבית כנסת ולא אמר פסוקי דזמרה לפני שהתפלל שמונה עשרה, הדין הוא שאומרם אחר התפילה, וע"ז העיר רעק"א שאם טעה בתפלה וצריך לחזור על התפלה, אז שיאמר הפסוקי דזמרה בברכה לפניה ואחריה לפני שחוזר על התפלה, ולא ישאיר אמירת פסוקי דזמרה לאחר שחוזר על התפלה.}

^{והמשנ"ב הבין מזה שאמירת שמונה עשרה מחייבת אמירת פסוקי דזמרה לפניו. ולכן נשים חייבות בפסוקי דזמרה שהרי הם חייבות בתפלה. אבל דבריו צ"ע, שהרי לפי הבנת המשנה ברורה איך מותר למי שאיחר להגיע לבית כנסת להתפלל עם הציבור בלי אמירת פסוקי דזמרה, כמבואר בסי' נב. ועוד הרי לא מדלגים על ק"ש בכדי להתפלל בציבור, ונשים פטורות מק"ש, א"כ כ"ש שיהיו פטורות מפסוקי דזמרה שמדלגין אותו בכדי להתפלל בציבור. אע"כ כוונת הרעק"א הוא שהיות ומחוייב להתפלל שנית שלא יצא עדיין חובת התפלה, לכן הוא עדיין יכול להגיד הפסוקי דזמרה עם ברכה, שזה עדיין לפני התפלה שלו. וזה לא נחשב כמי שאומר הפסוקי דזמרה לאחר התפלה, שאז הדין הוא שלא אומרים ברכה עליו.}