כללי - 1057

הסמכת תפילין דר"ת לברכה

הרב יוסף חיים חסדן

כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר

כתוב בשו"ע אדה"ז סי' לד, וז"ל: "סדר הנחת הפרשיות . . ויש בסדר זה מח' ישנה בין הגאונים הראשונים, ונחלקו בזה ג"כ רש"י ור"ת . . והעיקר כרש"י וסייעתי' וכן מנהג העולם, ואעפ"כ כיון שתפילין אלו פסולין מן התורה לר"ת וסייעתו, ונמצא שרוי כל ימיו בלא תפילין לכן כל יר"ש יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי תפילין ויניחם יחד ויכווין בהנחתן כאותן שהן כהלכה אני יוצא ידי חובה . . ואם אינו יודע לכוון המקום להניחם יחד או שחושש מפני היוהרא יניח של רש"י ויברך עליהם שהן העיקר והן יהיו עליו בשעת ק"ש ותפילה, ולאחר התפלה יניח של ר"ת בלא ברכה כדי לצאת לדברי הכל", עכ"ל.

והנה, מ"ש רבינו "שיר"ש יניח שניהם יחד", מקורו ברא"ש[1], ומ"ש רבינו "ואם אינו יודע לכוון המקום" נמצא בהסמ"ג[2] ובמהרי"ל[3]. אלא שאדה"ז נקט עצת המהרי"ל ולא עצת הסמ"ג. ובעזהי"ת ננסה להבין שיטותיהם של הסמ"ג והמהרי"ל, ולמה נקט אדה"ז להלכה כעצת המהרי"ל.

וז"ל הסמ"ג: "אם אינו יודע לכוון המקום ולהניח שניהם יחד יניח כדברי הא' של יד ושל ראש ויסלקם מיד ויניח האחרים על סמך ברכה ראשונה[4]", עכ"ל.

וז"ל המהרי"ל: "שני זוגי תפילין לא חזינן רבנן קשישי ז"ל דעבדי הכי וגופא אזיל בתר רישא וסמכינן על מ"ש סמ"ג בההיא דקבר יחזקאל גם ר"ת[5] עשה שאלת חכם על ככה וכמדומה הואיל ולא נהוג מיחזי כיוהרא ואין ליטול את השם, אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות[6], מה שלא היו כן כל אותם שראיתי נוהגים כן. והנוהגין כן טוב להניחם בבת א' ואם על כל פנים לא יוכל להניחם בבת א', נראה לברך על של רש"י הואיל ונהגינן כוותיה ושל ר"ת אינם אלא כדי לצאת ידי כולם – והאי גוונא עבדינן בליל פסח דמברכינן על מצה לחוד כרבנן והדר עבדינן . . כהלל . . ונראה דשל רש"י יהיו עליו בשעת ק"ש ותפילה כיון דנהוג עלמא כרש"י ולא יפורש מן הציבור לעשות אגודות, ואחר התפילה יניח של ר"ת. וגם ידאג שלא יהא כמעיד שקר בעצמו יקרא בהם שמע והיה אם שמוע", עכ"ל.

יוצא שיש שני חילוקים בין הסמ"ג והמהרי"ל: א) הסמ"ג סותם שיניח כ"א מהם, משמע שיכול לברך או על של רש"י או על של ר"ת. משא"כ למהרי"ל תפילין דרש"י עיקר ועליהם מברכין. ב) הסמ"ג אומר שיסלק הזוג הא' מיד כדי להניח הזוג הב', משא"כ המהרי"ל אומר שיתפלל בתפילין דרש"י ורק אח"כ יניח של ר"ת.

ונראה לפרש פלוגתתם, דהסמ"ג סובר דהוי ספק שקול, ולכן יכול לברך על איזה מהם שירצה, אלא שהשני ג"כ צריך להיות בסמיכות להברכה, ולכן צריך לסלק הראשון מיד, כדי שהשני יהיה בסמיכות להברכה.

משא"כ למהרי"ל העיקר כרש"י, ולכן צריך לברך על תפילין דרש"י ואינו מסלק התפילין דרש"י מיד, כדי שהתפילין דר"ת יהיו בסמיכות להברכה, דכיון שהעיקר כרש"י א"צ שהברכה תחול ג"כ על של ר"ת, וכיון דשל רש"י עיקר יש לו להתפלל בהם[7].

והנה המחבר בשו"ע סי'ד לד פסק שמנהג העולם כרש"י[8], כלומר דעיקר ההלכה כרש"י (אלא דאח"כ תפס מקצת לשונו של הסמ"ג וג"כ לשונו של המהרי"ל, ועי' בט"ז, מג"א ובפמ"ג שציינו בזה). וע"פ מה שנתבאר, כיון דהעיקר כרש"י לכן הביא אדה"ז רק עצת המהרי"ל.

והנה אף דאין צריך שהברכה תחול ג"כ על של ר"ת, כיון דרש"י עיקר, מ"מ בפשטות, מה טוב שהברכה תחול ג"כ על של ר"ת בכל מה דאפשר.

(ונראה דמטעם זה כתב הלבוש לברך על של ר"ת ויסלקם מיד ויניח של רש"י ויתפלל בהם, אף שגם הלבוש סובר דשל רש"י עיקר, ולכן כתב שיתפלל בשל רש"י, אלא דרצה שהנחת התפילין דר"ת ג"כ תהיה עם הברכה, וע"פ עצתו הברכה עדיין קאי ג"כ על של רש"י, כשמניח מיד אח"כ (אלא דכתב אח"כ שטוב יותר להניח כמו שנוהגין, ונראה הטעם לפי שבאופן זה הברכה הוי על של רש"י עצמם)).

אלא דכיון שמברכין על של רש"י ומתפללין עם של רש"י אי אפשר שהברכה תחול על של ר"ת גם כן, ובלית-ברירה יניח של ר"ת בלא ברכה[9].

אלא, דבאמת ג"כ כשמניחים התפילין דר"ת לאחר התפילה, מ"מ הברכה קאי ג"כ עליהם (וא"כ נאמר דכוונת אדה"ז במ"ש "יניח של ר"ת בלא ברכה" היא שלא יברך שנית על של ר"ת).

וכ"כ כ"ק אדמו"ר[10], וזלה"ק: "כדאי ונכון להניח תפילין דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת תפילין דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), ולהעיר מתפילת הדרך על דרך זה (היום יום י"ט תמוז). באם אי אפשר – יכול להניחם כל היום", עכלה"ק.

ועד"ז כתב באשל אברהם (בוטשאטש), וז"ל "ובברכת תפילין כוונתי תמיד ג"כ על דר"ת ז"ל, גם אם אני מניחם מופלג הרבה מהברכה", עכ"ל[11].

אבל לפי זה יוצא שלכא' היה עדיף לברך על של רש"י, ולסלקם מיד ולהניח של ר"ת בסמיכות להברכה בלא כל הפסק, ולאחר-מכן להניח תפילין דרש"י שוב פעם ולהתפלל בהם, ובפשטות י"ל שהטעם שלא נהגינן כן הוא רק משום הטרחה שבדבר, ולכן עצה זו לא מובאת בפוסקים. וכן י"ל שהמובא ב'היום יום' סדר הנחת תפילין (ומשם הובא ב'ספר המנהגים'), הוי רק לסדר הרגיל שמניחים התפילין דרש"י בראשונה בעת התפילה.

ולהאיר, שהא"א עשה כן, וז"ל (שם): "ועל כל זה יותר נוח לי להסמיך תפילין דר"ת ז"ל להתפילין דרש"י ז"ל בכל האפשר, דהיינו להברכות. ותיכף אחר ק"ש דר' יודא הנשיא ז"ל[12], שאני אומר בתפילין דרש"י ז"ל . . תיכף אני מניח דר"ת ז"ל כשאפשר בנקל, וזה לי רק ג' או ד' שנים שאני נזהר בזה, ותחילת מנהגי הי' לאחר תמיד תפילין דר"ת ז"ל אחר התפלה", עכ"ל.

ולפי זה יהיה נפק"מ להלכה, כגון לאלו המניחים תפילין דרש"י לקריאת-שמע בזמנה, שיותר עדיף שיניחו התפילין דר"ת לאחר הנחת של רש"י לק"ש מלהניחם לאחר התפילה, כיון דבאופן זה הנחת התפילין דר"ת תהיה בסמיכות (יותר) להברכה בלא הפסק כל התפלה. וכן מי שלא יספיק להניח תפילין דר"ת מיד לאחר התפילה, עדיף שיברך על של רש"י ויאמר ק"ש ויניח של ר"ת ויאמר ק"ש וכו', ויחזור ויניח של רש"י להתפלל בהם.

אלא דיש בסדר הנחת התפילין דרש"י ודר"ת עניני קבלה, דכתב האריז"ל[13] שמקדימים של רש"י לשל ר"ת משום דתפילין דרש"י הם מוחין דאמא, ותפילין דר"ת הם מוחין דאבא, וצ"ל מוחין דאמא לפנין מוחין דאבא. ואפשר דעד"ז הא דמניחים תפילין דר"ת לאחרי התפילה הוא בדיוק ובדווקא. ומעשה רב יוכיח, דאדמוהרש"ב היה מניח תפילין דרש"י לק"ש בזמנה, והיה בכל זאת מניח תפילין דר"ת רק לאחרי התפילה.

ואפשר דמזה יש ללמוד למי שלא יספיק להניח תפילין דר"ת מיד לאחרי התפילה (וכן להמתפלל חזן בר"ח בבית כנסת אשכנזים) שעדיף שלא יניח תפילין דר"ת קודם התפילה, כעצה דלעיל, אלא אחר התפילה כשיוכל.

ואף שבאופן זה, הרי הוא מוסיף בההפסק בין הברכה והנחת התפילין דר"ת, נתבאר לעיל שבלאו הכי יש הפסק ומ"מ אפי' כשיש הפסק, הברכה חלה עליהם (קצת, עי' בהע'). ואף שיש למעט בההפסק בכל מה דאפשר, אפשר דאין לו לשנות הסדר הנהוג בשביל זה, ואשמח לשמוע מהקוראים.