סעיף א - 1082
הניעור משינתו באמצע הלילה
הרב שרגא פייוויל רימלער
רב בברייטון ביטש, ברוקלין, נ.י.
בשו"ע רבינו סימן ד' סעיף א' כותב "כל אדם הקם ממטתו שחרית בין עשה צרכיו בין לא עשה צרכיו צריך לרחוץ ידיו ברביעית הלוג מים מן הכלי וכו' לפי שכל אדם כשהקב"ה מחזיר לו נשמתו נעשה כבריה חדשה כמ"ש חדשים לבקרים כו' שהאדם מפקיד נשמתו עייפה והקב"ה מחזיר לו חדשה ורגועה כדי לעבוד להשי"ת בכל יכולתו וכו'".
ובסימן ד' סעיף ד' כותב "אמרו חכמים כל הישן בלילה ששים נשימות [כיון] שנסתלקה ממנו נשמתו באה רוח הטומאה ושורה על גופו ומיד שניעור משינתו נסתלקה רוח הטומאה מן כל גופו חוץ מן ידיו שאין רוח הטומאה מסתלק מעליהם עד שישפוך מים על ידיו ג' פעמים על כל יד בפני עצמו וכו'".
ובסעיף י"ד כותב "המשכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו טוב שיחזור ויערה על ידיו ג' פעמים כדינם כשיאור היום מפני שאפשר שלילה היא גורמת שישרה רוח רעה על הידים אפילו בלא שינה וכו' אעפ"כ לא יברך על נטילה זו דלא תיקנו ברכת על נטילת ידים אלא כשנעשה בריה חדשה כמו שנתבאר בסעיף א' ובשינה זו השנית לא נעשה ברי' חדשה דפעם א' נעשה בריה חדשה ולא ב' פעמים".
ובסימן ו' סעיף ח' כותב "המשכים לקום ויודע שיצטרך עוד לישן פעם ב' שינת קבע יאמר אלהי נשמה בלי חתימה וכשירצה לישן פעם ב' יאמר ברכת המפיל בלי פתיחה רק יאמר ברוך המפיל חבלי כו' עד החתימה ולא עד בכלל וכשיקום בפעם ב' יאמר אלהי נשמה כו' עם חתימתה אבל ברכת על נטילת ידים לא יברך רק כשקם ממטתו בפעם ראשונה כמ"ש בסימן ד'".
ויש לשאול מהו הדין בנוגע לחיוב נטילת ידים הנ"ל כשאדם קם ממטתו באמצע השינה בלילה ללכת לבה"כ, האם צריך הוא ליטול ידיו ג' פעמים בסירוגין לפני שיוצא ממטתו או לא.
וראיתי מי שהורה שכל פעם שאדם מתעורר באמצע שינתו לילה צריך ליטול ידיו כן.
אבל מדיוק לשון רבינו המועתקים לעיל רואים שהחיוב לנטילת ידים הוא רק כשאדם משכים לקום ומפסיק משינתו כדי ללמוד או לערוך ת"ח וכיו"ב, וזהו משמעות הלשון "המשכים לקום" וכל פעם שנאמר המשכים הכוונה שהשכים להפסיק שינתו בשביל איזה ענין כמו לימוד וכיו"ב, אבל לא כשקם רק לעשות צרכיו וחוזר מיד לישון, שאז אינו צריך ליטול ידים ג' פעמים כמו בשחרית.
וזה נראה ברור מזה שכותב שנטילת ידים הוא כי הקב"ה החזיר לו נשמתו חדשה ורגועה אבל מי שקם באמצע השינה לעשות צרכיו ולחזור לישון הרי הוא עדיין עיף כמו שהי' כשהלך לישון בתחילה, ואיך שייך לומר עליו שנעשה כבריה חדשה, ודלא כמי כשהחליט לקום ללמוד וכיו"ב הרי שהחליט בעצמו שהוא מחודש ורגוע ויכול ללמוד, אז חייב בנטילת ידים כדינם,
וזהו מה שכותב ומיד שניעור משינתו הדיוק שהוא התעורר משינתו ואינו רוצה להמשיך שינתו אז , לכן הוא חייב בנטילת ידים, אבל מי שניעור בגלל עשיית צרכיו וחוזר מיד לישון הרי אינו ניעור משינתו כי הוא עדיין באמצע שינתו ורק מפני אונסו הוא התעורר אבל הוא בעצם בתוך שינתו.
ואילו הי' הדין שבכל פעם שאדם מתעורר באמצע שינתו צריך ליטול ידים ג' פעמים בסירוגין, הגע בעצמך הרי כמה פעמים מתעורר אדם באמצא שינתו בלילה כדי להתהפך מצד לצד, האם נאמר שכל פעם שאדם מתעורר כך חייב ליטול ידיו גק פעמים בסירוגין ?!
ולכן נראה שכשאדם מתעורר באמצע שינתו בלילה לעשות צרכיו אינו צריך לנטילת ידים ורק כשיוצא מבה"כ רוחץ ידיו לברך אשר יצר וחוזר למיטתו