ברכת כהנים
נוסח רבש"ע שאומרים בשעת ברכת כהנים
בנוסח "רבונו של עולם" שאומרים בשעת ברכת כהנים המובא בסידור אדה"ז כתוב "ואם צריכים רפואה רפאם כחזקיהו מלך יהודה מחליו, וכמרים הנביאה מצרעתה, וכנעמן מצרעתו, וכמי מרה על ידי משה רבנו, וכמי יריחו על ידי אלישע".
ומקורו בגמרא ברכות נה, ב. אך שם הנוסח הוא בסדר שונה "ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבנו וכמרים מצרעתה וכחזקיהו מחליו וכמי יריחו על ידי אלישע" (בהשמטת "כנעמן מצרעתו" שלא מופיע בגמרא שם, אבל כ"ה בסדר רב עמרם גאון ובסידור רש"י ועוד). היינו שהסדר המובא בגמרא הוא ע"פ סדר המאורעות שתחילה, תחילה מי מרה ע"י משה, ואח"כ מרים מצרעתה, ואח"כ חזקיהו מחליו, ואח"כ מי יריחו ע"י אלישע. ולפי זה צריך להבין מדוע שינה אדה"ז הסדר מכפי שזה מופיע בגמרא וכסדר המאורעות, וסדרם באופן שונה?
ויש לומר, שסדר הדברים המופיע בנוסח רבש"ע שבסידור רבנו אינו לפי סדר המאורעות אלא לפי סדר חשיבותם, מן הכבד אל הקל, ובהם גופא לפי סדר המאורעות, לכן תחילה כותב "ואם צריכים רפואה רפאם כחזקיה מלך יהודה מחליו", ששם הרפואה היתה "מחוליו" ממש שנגע לחייו, ואח"כ כותב "וכמרים הנביאה מצרעתה וכנעמן מצרעתו", שהצרעת אמנם היא חולי, אבל זהו רק משהו חיצוני בעור הבשר כידוע, ולכן נכתב רק לאחר החולי של חזקיהו, אלא שהקדים מרים לנעמן לפי סדר המאורעות, ואח"כ כותב "וכמי מרה ע"י משה רבנו וכמי יריחו ע"י אלישע", כיון שענין זה הוא לגמרי משהו חיצוני ויותר קל מצרעת, ובזה גופא הקדים משה לאלישע לפי סדר המאורעות.
וכיון דאתינן להכי, יש להעיר עוד דבר נפלא בנוסח רבונו של עולם זה, דהנה לפי מנהג חב"ד מחלקים את אמירתו לשלשה חלקים, בתיבת "וישם" אומרים מ"רבונו של עולם עד "יוסף הצדיק", ובתיבת "לך" אומרים מ"ואם צריכים" עד "אלישע", ובתיבת "שלום" מסיימים את כל הקטע.
והטעם לזה, דהנה בנוסח הטבת חלום ישנם שלשה חלקים: חלק הא' "אם טובים הם חזקם ואמצם .. כחלומותיו של יוסף הצדיק", שזהו ענין של חיזוק חלום טוב. חלק ב' "אם צריכים רפואה רפאם" כלומר שטעון תיקון, דהיינו שאינו לגמרי טוב אבל גם אינו לגמרי רע, אלא שצריך תיקון ורפואה. חלק ג' "וכשם שהפכת .. מקללה לברכה כן תהפוך", דהיינו שהחלום הוא לגמרי רע וצריך להפכו לגמרי מקללה לברכה.
ועפ"ז מדוייק היטב מנהג חב"ד שבשעה שאומרים "וישם" אומרים את הקטע הא', כיון ששם מדובר אודות חלומות טובים ואנו מבקשים שישים אותם עלינו ויחזקם, ובשעה שאומרים "לך" אומרים את הקטע של רפואת החלום, ומפרטים בשמות של כל אלו שהיתה בהם רפואה וסוג החולי, והיינו שזהו ענין פרטי לכל אחד ואחד לפי מצב חלומו, כלומר שהחלום יבוא לאדם באופן של רפואה פרטית לפי ענינו, וזה מתאים בתיבת "לך", ואח"כ בתיבת "שלום" שזהו ענין כללי אומרים את הקטע הג' ענין הפיכת הקללה לברכה בכלל, שזהו ענין של שלום בכללות.
ואולי זהו גם שמסיימים "ותשמרני ותחנני ותרצני" (מלבד הטעם המבואר בשוע"ר סי' קל ס"ב), ש"ותשמרני" אומרים על החלק הא' על חלומות טובים, שכן דבר טוב צריך שמירה, וע"ד המבואר גבי חלומותיו של יוסף הצדיק (בראשית לז, יא) "ואביו שמר את הדבר". ואח"כ אומרים "ותחנני", וזהו על החלק הב' של רפואה, כי כדי שיהיה לאדם רפואה באופן, צריך שיהיה לו חנינה וחן פרטי מהקב"ה, כפי שמצינו לשון חנינה אצל כל השבטים בפרטות (ראה בראשית מג, כט וברש"י שם). ואח"כ אומרים "ותרצני" שזהו הפיכת דבר שלילי לטוב, שזהו ענין של שלום (כמבואר בשוע"ר שם), וע"ד הלשון המופיע אצל יעקב מול עשיו (בראשית לג, י) "ותרצני", היינו שהשנאה תהפך לאהבה, והקללה לברכה.
בנוסף לכך, יש להעיר על דבר פלא בקטע אחר ב"רבונו של עולם" זה, במיוחד בנוסח שבסידור אדה"ז, שבתחילת "רבונו של עולם" אומר "שיהיו כל חלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה", הרי שמקדים "עלי" ל"כל ישראל", ואח"כ אומר "בין חלומות שחלמתי על אחרים ובין שחלמתי על עצמי ובין שחלמו אחרים עלי", הרי שמקדים "אחרים" לפני "עצמי", ואח"כ מסיים "ויתקיימו בי ובהם", הרי שמקדים "בי" ל"בהם", וטעמא בעי?
והנה בשוע"ר סי' קל ס"ב כותב הטעם שמקדים "חלומות שחלמתי על אחרים" ל"חלומות שחלמתי על עצמי ושחלמו אחרים עלי" – "לפי שאמרו המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה, לכן יש לו להקדים תפלתו על אחרים מעל עצמו". אך לפי זה היה צריך במשך כל הנוסח להקדים את אחרים על עצמו, ובפרט בתחילת הבקשה היה צריך לומר "שיהיו כל חלומותי כל ישראל ועלי לטובה", ומדוע מסתפקים בזה רק בפירוט החלומות?
בסיום יש להעיר על דבר נפלא שמצינו בשוע"ר הל' נשיאת כפים שבסי' קכח שזהו עיקר הל' נשיאת כפים ישנם בדיוק ס' סעיפים, שהם בדיוק כמספר האותיות שבנוסח ברכת כהנים כידוע, ובסיום סי' קל שזהו הסיום של כל הל' ברכת כהנים מסיים רבנו בתיבת "שלום", שזהו הסיום של ברכת כהנים. ומכאן רואים עד כמה דייק רבנו בשלחנו שאפילו מספר הסעיפים וסיום לשונו הם בדיוק בתכלית.