סידור היעב"ץ ושו"ע אדה"ז - 904

הרב ברוך אבערלאנדער

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

נפסק להלכה בשו"ע[1]: "לא יקנח ביד ימין"[2]. וחידוש גדול יש בענין זה אצל אדה"ז בשו"ע שלו מהדו"ב[3]: "ומי שאינו איסטניס ומקנח באצבעותיו ממש לא יקנח ביד ימין אלא בשמאל, מפני שבאצבעות ימינו קושר תפילין על שמאלו", הרי שהלכה זו נאמרה רק בקינוח ביד.

והנה כדברי אדה"ז נאמר גם מדעתיה דנפשיה ב'אשל אברהם' (בוטשאטש)[4]; וציינו[5] שכן פסק גם היעב"ץ בסידורו, והכוונה לנאמר בסידור 'בית יעקב'[6]:"והמקנח באצבעותיו לא יקנח בימין". אמנם גם הלכות אלו הם מהדברים שנוספו ע"י המו"ל לסידור היעב"ץ, ואינו נמצא בדפוס הראשון של סידור היעב"ץ. ויל"ע מאיפה העתיקו המו"ל, האם מקורו בשו"ע אדה"ז[7]?

ובהאי ענינא:

על חידושו של אדה"ז תמה ה'קיצור שלחן ערוך'[8]: "בש"ע של הגאון בעל התניא זצ"ל כתב...[9] ולפי פשטות הענין נראה דגם כשמקנח בנייר וכדומה לא יקנח בימין, הרי אנו רואים שגם בימי חז"ל היה הדרך לקנח ע"י איזה דבר ולא באצבעותיו ממש . . וא"כ תמה על עצמך וכי ר' יהושע ור' עקיבא . . קנחו באצבעותיהם ממש שלא כדרך כל הארץ..."?

ומתרץ ה'ליקוטי מהרי"ח': "לא קשה מידי, דכיון דבזמן הש"ס לא היה להם נייר לקנח רק קנחו עצמן בצרור או באבן, א"א לקנח כ"כ היטב שלא ישאר צואה משה[ו], ועכ"ח אח"כ קנחו עצמן בידים ממש...".

אמנם זה לכאורה אינו מתאים לדברי אדה"ז עצמו שכותב ב'סידור': "הקינוח בימי חכמי המשנה היו מקנחים בצרורות . . שאינו יכול להכניסן לתוך פי הטבעת בעומק, כי צואה הנשארת בעומק פי הטבעת אינה אוסרת לקרות ולהתפלל כשאינה נראית לחוץ כשהוא יושב...", הרי שלא היו צריכים להשלים אח"כ בידים ממש.

ונשאר לנו לתרץ כהמשך דברי ה'לקוטי מהרי"ח': "וגם, דמי שמקנח עצמו רק בצרור או באבן א"א ל[י]זהר שלא לטנף את ידיו, ועכ"ז החוש מעיד", או כתירוץ ה'קצות השלחן' ש"ר"י ור"ע מסתבר שהיו נוהגין כמדת החסידות לרחוץ במים".