סידורו המדוייק של אדמו"ר הזקן - 895

X

הרב ברוך אבערלאנדער

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

אציין בזה כמה הערות לספר הנפלא "סדור רבינו הזקן . . עם ציונים מקורות והערות מאת הרה"ת לוי יצחק שי' ראסקין" [לקמן: המחבר], שיצא לאור בהוצאת קה"ת תשס"ד.

העתקה לא מדויקת

דבר ראשון כדאי להעיר שאחרי בדיקה שמתי לב שהמחבר לא הקפיד להעתיק את נוסח הסידור באופן מדוייק, ושינה בכמה מקומות ללא שום מקור וסברא. ואציין כמה דוגמאות.

על הנאמר בסידור בסדר המילה: "פלוני בן פלוני" מפרש: "כאן נוהגים לומר שם התינוק ושם אביו"1, ובהמשך נאמר "פלוני זה" מפרש2: "כאן נהוג לומר רק את שמו הפרטי של התינוק", ובהמשך שוב פעם נאמר "לפלוני בן פלוני" ושוב פעם מפרש3: "גם כאן נהגו לומר שמו ושם אביו", והוא פלא, אטו בשופטני עסקינן!? ובהמשך לזה בנוגע ל'מי שברך' לתינוק לאחרי הברית4 הוא מעיר על המנהגים השונים באם מזכירים את התינוק בשם אמו (כמו בכל 'מי שברך' לחולה) או בשם אביו, ומוסיף: "ומסידור רבינו א"א לדייק, כי שם הוא מופיע רק בראשי-תיבות - 'פב"פ', וראה זה פלא שלמרות זה הוא פיענח בפנים הסידור את הראשי-תיבות: פלוני בן פלונית!

ועוד שתי דוגמאות. הוא מעתיק5 לאחרי הלל: "זבדי' ישמרני...", וחסידות יתרה נהג כאן לקצר את המלה, ושינה מכל הדפוסים הקודמים שבהם נאמר: זבדי"ה. מעתיק6 הערתו של הרבי7 בנוגע ל'ושמרו' ש"בסידור שער הכולל שהוא המדויק ביותר כתוב לעלם חסר וא"ו כדבעי" לא כמו דפוסי הסידור השונים. ולפלא שלא דייק בהעתקתו כי כאן בסידור הזה הכניס טעות זה והדפיס מלא: "אות היא לעולם"!

תיקוני ניקוד לא מוכרחים

כדאי לבדוק את נוסח הסידור שבסידור זה, וההערות וביאורים ששיכים לזה.

אינו ברור לי כ"כ למה כותב המחבר8: "סידור 'תורה אור'. . שימש בתור יסוד כללי להוצאה זו", כששוב מודיע לנו הוא בעצמו9: "נוסח התפלה שבזה לקוח ברובו מסידור תהלת ה' הוצאת קה"ת נ.י. תשס"ג"? העירפול גובר כשהוא מוסיף: "מטרת סידור זה היא הלימוד, לא להתפלל בו, ואין כוונתנו לדייק בנוסחא אם לא במקום שהיערנו על זה בהערות", מה כוונותו בכל זה?

המחבר מעתיק10 תשובתו-שיטתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע בנוגע לשינויים בסידורו של אדה"ז: "לא [לשנות בפנים] - כי אם בהערה בשולי [הגליון]"11, אמנם המחבר בעצמו לא נזהר בזה בסידור הזה12. משנה חשיבות ישנו לענין זה שהרי בשנים האחרונות משמש המחבר להוצאת קה"ת גם כפוסק בעניני נוסח ומנהג13.

והנה ברור שצריך זהירות יתירה כשרוצים לקבוע את הגירסא הנכונה שבתפילה ע"פ המופיע בתנ"ך, וכפי שכתב הרבי14 בנוגע לניקוד שבסידור בסוף ברכת המזון: "והיה ה' מבטַחו", שהוא שונה מכפי שהמלה מנוקד בכמה דפוסי נ"ך15: "בכלל נוסח הפסוקים בתפלה הוא, כמובן ככתוב בתנ"ך, אלא לפעמים ישנם כמה נוסחאות או שטעות הדפוס הוא בתנ"ך, ומזה הוא השינוי בסידור...".

[דוגמא לזה הניקוד למלה "הפח נשבר", בקמ"ץ או בפת"ח16. בסידור 'תורה אור' נוקד בפת"ח, וע"ז העיר הרא"ח נאה ב'קונטרס הסידור'17: "בד' סי' חב"ד ושה"ש [=סידור השל"ה] תק"ב וסי' הספרדים השין בקמץ", וכ"ה בסידור קאפוסט תקע"ו ובסידור השל"ה דפוס ראשון (במנחה לשבת) ובסידור רש"ס18. הרב רסקין מוסיף שכ"ה בנ"ך מקראות גדולות, אבל שוב מעתיק מסידור 'עבודת ישראל' ש"הבי"ת פתוחה בספרים מדוייקים קדמונים"19. עכ"פ יש לנו כאן ניקוד נגד הנפוץ].

אמנם אין ביאור האמור מספיק לכל מקום, שהרי לפעמים נאמר בפירוש שהניקוד שבתפילה שונה מהניקוד שבנ"ך20, ראה לדוגמא המפורש ב'היום יום'21: "באמירת תהלים (פז, ז) אומרים כל מעיני הכ"ף בקמץ, בסדר ברכת המזון22 - הכ"ף בחולם"23.

ועפ"ז תמוה תיקונו של המחבר בנוגע למלה "תְּהִלָתֶךָ" בשיר של יום ליום ב'24, שהיא שונה מהניקוד בתהלים25. המחבר ניקד תְּהִלָּתְךָ כפי שהיא בתהלים (ויש להוסיף שכ"ה גם בסידור קאפוסט תקע"ו), ולא כבסידור 'תורה אור'. אמנם הרי נתבאר לעיל, שקשה לתקן הניקוד ע"פ המופיע בנ"ך, כי לא תמיד הם דומים. ויש לצרף לזה עדותו של ר"י מונדשיין בקשר לניקןד זה26: "אך גדולים וטובים אומרים כפי שהוא בסידור תורה אור".

ואציין בזה עוד ראיה על הזהירות בתיקון הניקוד. בהגהות ה'צמח צדק' לסידור ישנו תיקון ב'קדיש' "ויתרומָם", ועפ"ז תיקן הרא"ח נאה ב'קונטרס הסידור' לנקד כן גם ב'ועל הכל' שאומרים בשבת אחרי שמוציאים את ספר התורה, ולדעתו מה שמופיע שם "ויתרומֵם" הוא טעות. אמנם המחבר מעיר27 שאולי הניקוד בקמץ הוא רק כיון ש"אולי לדעת רבינו נחשב כאן כעין הפסק". הרי לנו שאפילו כשיש לפנינו תיקון ברור של הצ"צ, א"א להעביר את התיקון למקום אחר ולתקן על פיו.

בענין הניקוד יש להעיר על עוד נקודה בעייתית של המחבר. כבר הוכחתי במק"א28 שרבי זלמן הענא [=הרז"ה] הנו אחד היסודות החשובים שעליו סמך אדה"ז את סידורו. גם ה'שער הכולל'29 וגם הרבי מציינים לרז"ה כמקור לנוסח אדה"ז30. וע"כ פלא שבכמה מקומות משנה הרב רסקין את הניקוד שבסידור, למרות שזה מתאים לשיטת הרז"ה. לקמן שתי דוגמאות מפרקי אבות.

פ"א מ"א31: "הוו מתונים בדין", שב'תורה אור' מנוקד: הֱווֹ (ועד"ז שם פ"א מ"ג, פ"ב מ"ג). וכך ניקד הרז"ה בסידורו, אמנם לשיטת היעב"ץ32 צריך לנקד: הֶווּ (וכ"ה בסידור הרש"ס והשל"ה). ב'קונטרס הסידור'33 כותב שצריך לתקן כדעת היעב"ץ, "כי כן הוא בכל הסידורים", ואיני יודע במה הוא דוחה את דעת הרז"ה. הרב רסקין קיבל דעת היעב"ץ נגד הרז"ה וסידור 'תורה אור', למה?

פ"ו מ"ה34: "יותר מלמודך", שב'תורה אור' מנוקד: מִלִּמּוּדָךְ כשיטת הרז"ה בסידורו, וכ"ה בסידור השל"ה, אמנם היעב"ץ35 חולק עליו ומנקד: מִלִמוּדֶךָ. בסידור הרש"ס ועוד בצורה שלישית. למה הכריע הרב רסקין גם כאן נגד הרז"ה וכהיעב"ץ? שוב הוא מעיר "שבסידור יעב"ץ שבידי" הניקוד כמו הרז"ה. אמנם כבר הערתי לעיל שהמחבר לא הקפיד להשתמש בסידור היעב"ץ דפוס ראשון שהמחבר בעצמו הדפיס, כי בסידור הזה לא הכניס היעב"ץ את הפרקי אבות.

ולפעמים ישנם תיקונים בלי סיבה מכרחת. וכגון בברייתא של 'פטום הקטרת' נאמר בו36: "ואחד עשר סממנין היו בה", ב"סגנון ארמי", כ"ה בסידור 'תורה' אור', אמנם בסידור תהלת ה' השלם ואחריו הרב רסקין "תיקנו" ל"סממנים" כדי שיהיה "סגנון עברי" (ויש להוסיף שכ"ה גם בסידור קאפוסט תקע"ו). ומי גילה רז זה שקטע זה שאינו אלא ברייתא חייב שיהיה "סגנון עברי". ולהעיר שבסידור האר"י רי"ק נאמר "סממנים", אמנם בסידור השל"ה דפוס הראשון ג"כ נאמר "סמנין" (וע"ד 'סידור רוסטוב'), ואין צורך לתקן37.

להלן כמה תיקונים שב'נשמת': "וידינו פרושות" ב'תורה אור', בסידור קאפוסט תקע"ו ובסידורי האר"י ובסידור של"ה הפ"א מודגשת, "אבל בסידור תהלה ה' השלם היא רפוי', וכך הוא על פי דקדוק". הרב רסקין38 הכריע נגד ה'תורה אור' ונגד כל הסידורים הנ"ל39.

הרב רסקין דן בניקוד של "כנשרי שמים" אם המ"ם בקמ"ץ או בפת"ח40. ב'תורה אור' ובסידור קאפוסט תקע"ו נוקד בפת"ח, וכ"ה בסידור הרש"ס והשל"ה, הרב רסקין מכריע כסידור תהלת ה' ו'עבודת ישראל' ללא כל נימוק.

מהדוגמאות הספורות דלעיל אנו רואים:

1) שהניקוד בסידור 'תורה אור' שונה לפעמים מאשר סידור קאפוסט תקע"ו;

2) סידור 'תהלת ה'' (הישן וכן מהדורת קה"ת החדשה תשס"ד) שונה מאשר ה'תורה אור';

3) הרב רסקין בסידורו מכריע בעד השינויים שנמצאים בתהלת ה' לעומת ה'תורה אור';

4) 'תהלת ה'' החדש מהדורת קה"ת כפר חב"ד שינה הרבה דברים מאשר היה בתהלת ה' הישן, חלק מהתיקונים מיוסדים על ה'תורה אור', אבל הבעיה שאין להם שיטה ברורה והניקוד משתנה מדפוס לדפוס לפי הביקורת וההערות המתקבלות.

כל האמור מוכיח שנוסח חב"ד ממשיך היום להתפתח בכיוונים שונים, ועוד לא הגענו לסוף הדרך.

הגהות ה'צמח צדק' לסידור

בהוספות לסדור 'תורה אור' ופירוש 'שער הכולל' הדפיס הרא"ד לאוואוט "הגהות לסדור הישן", שכולל "העתק מן ההגהות הכתובות על גליון הסדור שהתפלל בו אדמו"ר... בעל צ"צ ז"ל". הוא מפרש מקורן של ההגהות: "...ומחמת שא"א לדפוס בלא טעות מצא אדמו"ר הזקן לתקן על הגליון בסדור קאפוסט... ואח"כ העתיקם אדמו"ר מהורמ"מ זי"ע בעל צ"צ על סדור דפוס סלאוויטא"42. גם אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בהגהות שלו לספר מוסר43: "וכאשר מקובל איש מפי איש שההגהות בהסידור הנ"ל הועתקו מההגהות של רבינו הגדול ז"ל שהגיה בעצמו...".

במק"א44 ביארתי בארוכה שכדי להבין את ההגהות-התיקונים צריכים אנו לדעת מה היה הנוסח הקודם שעליו בא התיקון, אמנם בזה אנו נתקלים בקשיים, כיון שה'שער הכולל' לא העתיק כ"כ את הנוסח הקודם, וסידור אדה"ז דפוס סלאוויטא שעליו נרשמו ההגהות לא הגיע לידינו45! אמנם סידור אדה"ז דטשערנאוויץ46 הוא העתק כמעט מדויק של דפוס סלאוויטא, והנוסח דשם מתאים לנוסח סלאוויטא שלפני ההגהות, ועפ"ז נבין בפשטות את רוב ההגהות. בהמשך ציינתי כאן לניקוד בסידורים אחרים47.

אחרי ההקדמה הנ"ל נבדוק את הערותיו של המחבר להגהות ה'צמח צדק'. אחרי עיון מתברר שלפעמים הוא מעתיק את ההסבר הנ"ל ומציין לדפוס טשערנאוויץ, לפעמים נותן את ההסבר בלי לציין בפירוש לניקוד שבדפוס טשערנאוויץ, אמנם לפעמים הוא שוכח את ההסבר ומשאיר בצ"ע.

ואציין דוגמאות. בנוגע לתיקון שב'ברוך שאמר' "וּמְקַיֵּם"48, הוא מפנה לסידור טשערנוביץ ששם נדפס: "ברוך גוזר ומקיים" עם שני יודי"ן49. אמנם בנוגע לתיקון שב'פטום הקטרת' "מָנֶה"50, ובברכת 'המפיל' "אישַן"51, לא הפנה לסידור טשערנאוויץ, אמנם העתיק את התוכן לפחות.

בנוגע לתיקון ב'והוא רחום': "לשמך מקוֶה", כותב המחבר52: "ואולי בא לאפוקי ניקוד מקוָה, הוא"ו בקמץ - כבסידור ר"ש סופר...", אין כאן ספק אלא ודאי, שהרי כן נוקד בסידור טשערנאוויץ. והיה אפשר לציין שכנוסח טשערנאוויץ ורש"ס נמצא גם בסידור קאפוסט תקע"ו, סידורי השל"ה, הרז"ה והיעב"ץ.

בנוגע לההגהה בפדיון הבן: "דִמֵחַיַּיבְתָּא, וְהֵילָךְ53 דִמֵחַיַּיבְנָא", מבאר המחבר54: "כנראה כוונתו להבהיר, כי יש בזה כמה אופנים שונים", אמנם הכוונה פשוט, שהרי בדפוס טשערנוביץ נדפס בטעות: "דִמְחַיַיבְתָּ [בלי אל"ף בסוף המלה], וְהֵילַך... דִמְחַיַיבְנָא". ב'כגוונא' ישנו הגהה: "לָקֳבֵל", ומבאר המחבר55: "כנראה בא לאפוקי 'לִקְבֵיל'...", וברור שבא לתקן מה שנוקד בדפוס טשערנאוויץ "לְקָבֵל".

ב'והוא רחום' נעתק56 ההגהה "עבְדְך", בלי שום הסבר. והכוונה כיון שבסידור טשערנוביץ נאמר: תפלת עבדֶך57. שם נעתק התיקון: "זֶכֶר"58, אמנם כ"ה הניקוד גם בדפוס טשערנאוויץ, אבל היה צריך לציין שבדפוס השני של השל"ה, הרז"ה, היעב"ץ והרוו"ה כולם ניקדו: זֵכֶר.

גם התיקונים ל'פתח אליהו'59 נעתקו בלי הסבר, אבל מוסברים לפי דפוס טשערנאוויץ.

בנוגע לניקוד הקדיש60 לא העתיק את הערותיי, ועפ"ז ניתן לתקן דבריו קצת:

"ויתפאֵר - בא לאפוקי הניקוד הנפוץ לבטא האל"ף בפתח", לא פירש מה כוונתו ב"נפוץ", אבל כ"ה בסידור הרש"ס, בדפוסים הראשונים של סידור השל"ה, בסידור היעב"ץ ואצל הרוו"ה.

"ויתהדָר - בא לאפוקי הניקוד הנפוץ לבטא הדלי"ת בפת"ח", שוב פעם לא פירש מה כוונתו ב"נפוץ", אבל כ"ה בסידור הרש"ס והיעב"ץ. ועדיפא מיניה הוי ליה למימר שבא לאפוקי מהניקוד אצל הרז"ה: ויתהדֵּר. וכנוסחת אדה"ז נמצא בדפוסים הראשונים של סידור השל"ה ואצל הרוו"ה.

"ויתעלֶה . . ואילו לדעת היעב"ץ (לוח ארש, ר"ס רנז) . . הלמ"ד בצירי...", אמנם המעיין בסידור היעב"ץ יראה שגם הוא ניקד בסגול, וב'לוח ארש' שם כתב כן רק בתור קושיא על הרז"ה, וליה לא ס"ל.

"ויתהלָל - כן ניקד הרז"ה . . ואילו בשאר סידורים ניקדו בפתח", כניקודו של אדה"ז נמצא גם בדפוסים הראשונים של השל"ה ואצל הרוו"ה, והניקוד בפתח מצאתי כעת רק בסידור הרש"ס.

פיסוק קטעים

המחבר מעתיק באריכות61 אודות הקטעים "וכרות עמו הברית" ו"על הראשונים ועל האחרונים" שבסידור 'תורה אור' בתפילת החול ובשל שבת הם מחוברים לקטע שלפניהם, וההסבר שבזה. הוא מציין ששינוי זה הוא לא כמו "סידורים רבים" (וכרות) ו"רוב הסידורים" (על הראשונים).

ואינני יודע מהו חשיבות חיבור או חילוק הקטעים האלו, והרי אין זה לא הלכה ואף לא מנהג. ולגופו של ענין איני יודע איזה סידורים הוא בדק, שהרי בסידורים ישנים מדויקים הקטעים מחוברים בשלושה מקומות, ולדוגמא אציין: סידור של"ה דפוס הראשון בתפילת החול "וכרות" אינו פותח קטע חדש, אבל לפני זה ישנו נקודתיים; "את שם הא-ל" שבברכת יוצר אור נמצא בהמשך הקטע ללא שום סימן של הפסק (וכ"ה בשל שבת); "על הראשונים" ג"כ נמצא באותו קטע ולפני זה ישנו רק נקודה שמשמש כפסיק (ובשבת ישנו נקודתיים). ובסידור רש"ס בתפילת החול "וכרות" ו"את שם" הם בהמשך אחד, אבל "על הראשונים" בקטע חדש. בסידור ר' הירץ משנת ש"ך כל הקטעים מחוברים.

ועפ"ז מתברר שחיבור הקטעים היה נפוץ בסידורים הישנים, ומשם זה נעתק לתוך סידור אדה"ז, אבל לא בשלימות, שהרי בסידור קאפוסט תקע"ו ישנו פתיחת קטע חדש ב"וכרות" רק בשל חול אבל לא בשל שבת, וכמו"כ ב"את שם" נמצא קטע חדש ברוב דפוסי סידור אדה"ז (אבל לא בקאפוסט לא בחול ולא בשבת). ומסופקני האם ידו של אדה"ז בחיבור או פיסוק הקטעים.

להעיר: כיון שכבר נזהרו יותר מדי בחיבור הקטעים, הרי שבסוף שמע (עמ' קלא ועמ' רצב) השמיטו בטעות את סימון סוף הקטע לפני התיבת "אמת", אבל ב'תורה אור' זה נמצא. ובטעות עשה הזעצער קטע חדש גם בראש עמ' שכב, וצריך תיקון.