מהדורא תניינא - 835

הרב אהרן חיטריק

תושב השכונה

ידוע שרבינו הזקן התחיל לחבר השו"ע שלו בערך בשנת תקל - תקלב, ועד השנים תקעב-ג תיקנו והוסיף והגיהו, אבל מתי התחיל לחבר המהדורא תניינא (שנדפסו ממנה רק מספר קטן של סימנים) אינו ידוע.

כשמעיינים בגוף כתבי יד מרבותינו נשיאנו (חוץ מגוכתי"ק כ"ק אדה"א) הנמצאים בספריית כ"ק אדמו"ר, רואים שכמה מאמרים נכתבו והוגהו כמה פעמים, והשינויים הם הן בהוספות בתוך הסעיף והן בשינוי סדר הסעיפים, והעבירו קו למחיקה וכו', ויש עמודים שאין עליהם אפילו תיקון קל.

בהעמודים הבודדים שנשארו מגוכתי"ק כ"ק אדה"ז, כמו בצילום מהשו"ת שניתוסף בסוף השו"ע, אגרת התשובה מהתניא, המאמר "וארא" שנדפס ב'מאמרי אדה"ז פרשיות' הוצאה ב' ועוד אחדים, הוסיף כ"ק אדה"ז עוד הוספות, אף לאחר שהמעתיק כתב בכתב נקי - בלי שום מחיקה או שגיאה.

ואולי אפשר ללמוד מזה, שגם כתיבת השו"ע היתה באופן כזה. ועוד שבמשך השנים נשתנה גם גוף יסוד המבנה מהמהדורא קמא, ולדוגמא: ההפרש בין המהדורא תניינא למהדורא קמא, הן בלשון, הן ביסוד הדברים והן בהבאת דעת המקובלים. [שע"ז כבר עמדו כמה מאנ"ש ב'הערות וביאורים' ובכמה מקומות].

וכן 'הלכות תלמוד תורה' לאדה"ז, אף שנדפס לפני השו"ע, אבל מהמבנה של ההלכות אפשר לומר, שזהו כמו המהדורא תניינא. ואולי אפשר לומר, שזה היה כמו דוגמא לכל השו"ע שרבינו הזקן רצה לסדר במהדורא תניינא, וכבר נזכר בד"ה והדרת פני זקן משנת תקנ"ה, (נדפס בלקו"ת - נדפס בלי שינוים ורק עם ב' הגהות מכ"ק הצ"צ שהובאו באותיות קטנות). משא"כ בהקדמה ל'הלכות תלמוד תורה' שיצא זה עתה ע"י הרה"ג והרה"ח הרב מרדכי אשכנזי שי', כתב באופן שונה. גם אפשר לומר ש'לוח ברכת הנהנין' הוא בתכונת מהדורא תניינא.

ובהשוואה קלה, נוכל לכאורה לראות בסימנים מכת"י שנדפסו לאחרונה ביגדיל תורה נ.י. שהיסוד הוא לשון "המחבר" כלשונו, ורק יש שינויים קלים בהוספות הטעמים. וכמו שכתבו בני המחבר בהקדמה "לסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא". ובדרך כלל רק לקח לשון ה"מחבר" והוסיף עליו.

המהדורא קמא היא המהדורא הנדפסת ונמצאת על חלק גדול מאו"ח, ויש הפרש גדול במבנה ההלכה בין הכת"י להנדפס, ומכל שכן להסימנים ממהדורא תניינא.

יש סימנים שלשון רבינו הוא לשון השו"ע המחבר שהוא לקוח לרוב מלשון הרמב"ם, ועל זה הוסיף הטעמים, או הוסיף אח"כ חידושי דינים מאחרונים כמו ה'מגן אברהם', 'של"ה', 'אליהו רבה' ועוד. אבל היסוד הוא לשון "המחבר" ומתחיל בלשונו, ורק אח"כ מוסיף עליו הטעמים.

דוגמא לזה הוא בהל' שבת סי' שכח, (לקחתי סי' זה מפני שהוצרכתי לאחרונה לעיין בו). בסימן זה הוא מעתיק בכל סעיף וסעיף לשון "המחבר" ורק אח"כ מוסיף עליו, ולדוגמא: סע' א "מי שיש לו מיחוש . . אפילו ע"י נכרי". - לשון המחבר בסק"א.

סע' ב "מי שיש לו . . שופך דמים". - לשון המחבר בסק"ב.

סע' ג "כל מכה . . אינן נקראים מכה". - לשון המחבר בסק"ג.

וכן הוא כך בכל סעיף, שמתחיל עם לשון המחבר ורק אח"כ מוסיף עליו.

ומצד השני, רוב השו"ע אף שגם שם אפשר למצוא לשון "המחבר", אבל הוא בדרך שונה מלשון המחבר. ועוד יותר אפשר לראות מסי' שכח, אף שמעתיק לשון המחבר מילה במילה, אעפ"כ במראה מקומות ש"בדפוס ראשון" (שקרוב לומר שרבים הם מכ"ק אדה"ז בעצמו), מציין לרמב"ם או גמרא ולא ל"המחבר".

ואולי אפשר לומר, שיש סעיפים או הלכות שרבינו הזקן עבר עליהם כמה וכמה פעמים בעריכה, ויש סעיפים או הלכות שלא שינה בהם כל כך, ורק הוסיף טעמים והלכות.

אפשר להביא עוד הרבה דוגמאות וראיות, באופן שינויים בהבאות הטעמים וההלכות וכל הנ"ל צריך בדיקה יסודית.

כל הנ"ל כתבתי "בדרך אפשר", וברצוני לשמוע מהקוראים החשובים.

בזכרוני ששמעתי שיחה מכ"ק רבינו, שביאר שאף עם מחבר חזר במקום אחד, אפשר שלא עבר על כל כתביו לשנות בכל המקומות - או משהו כעין זה נתבאר אז בהשיחה. ומי שיודע מהשיחה או מנקודה כעין זו בשיחת כ"ק רבינו, בבקשה להודיע ותודה מראש*.