מספר התיבות שבתפלה ושיטת אדה"ז בסידור - 920

מספר התיבות שבתפילה ושיטת אדה"ז בסידור

הרב ברוך אבערלאנדער

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

בגליון תתקטז כתבתי בארוכה ע"ד דעת ההלכה על המשנים נוסחאות מהתפילה ושיטת אדה"ז בזה. ובהמשך לזה אעיר עוד כמה הערות בביאור שיטת אדה"ז בסידור.

מחלוקת חכמי אשכנז וחכמי צרפת

הועתקו לעיל הדעות השונות אודות הוספת פיוטים בתפילה, והאם אנשי כנסת הגדולה תיקנו כל נוסח הברכה או רק תחילתו וסופו, ובהמשך לזה כדאי להביא מחלוקת חכמי אשכנז וחכמי צרפת אודות דיוק מנין התיבות שבתפילה[1].

ב"סידור חכמי אשכנז - מבית מדרשם של ר"י החסיד ור"א מגרמייזא בעל הרוקח"[2] כתוב[3]:

"תפילה של ר"ה כתובה על הסדר, ועליה אין להוסיף ואין לגרוע אפילו תיבה אחת, כי הועתקה מפירוש כתב ידו של רבינו יהודא החסיד[4] בן רבינו שמואל חסיד קדוש ונביא[5], בן רבינו קלונימוס הזקן בן רבינו יצחק בן רבינו אל[י]עזר הגדול[6]. והמוסיף והגורע בה אפילו אות אחת - תפילתו אינה נשמעת, כי כולה במדה ובמשקל באותיות ובתיבות, וסודות הרבה היוצאין ממנה. וכל ירא השם יזהר בה מלפחות ומלהוסיף, ולא ישמע אל צרפתים ואנשי איי הים שמוסיפים כו"כ תיבות, כי אין רוח וחכמה נוח בהם, כי לא נמסרו להם טעמי תפילה והסודות, כי חסידים הראשונים היו גונזים הסודות והטעמים, עד שבא רבינו הקדוש רבינו יהודא חסיד ז"ל והוא מסרם לאנשי משפחתו החסידים בכתב ובעל פה[7], ישלם השם פועלו ותהא משכורתו שלימה מאת השם אלקי ישראל. וכתב רבינו החסי"ד ז"ל[8], המוסיף בתפילה אפילו אות אחת, עליו ועל כיוצא בו נאמר[9]: נתנה עלי [ב]קולה על כן שנאתיה"[10].

בעוד שלעיל מדובר רק באופן כללי על הדיוק "במדה ובמשקל באותיות ובתיבות", הרי בשו"ת הרא"ש בתשובה לבנו כבר מוזכרים מנין התיבות שישנו לכל ברכה[11]"ובברכות שמונה עשרה אין לשנות ממטבע שטבעו חכמים . . כי יש לי קונטריס מעשה ישן וכתוב בו כל הברכות של כל השנה וסכום כמה תיבות יש בכל ברכה וברכה וכנגד מה נתקנה[12]. וכתוב בו: תשעה ועשרים תיבות יש בו למומרים . . ומעולם נתתי לבי לקיים מטבע שטבעו חכמים בלי חסור וייתור...". וכן הביא הטור[13]"לשון אחי ה"ר יחיאל ז"ל: דורשי רשומות, הם חסידי אשכנז אשר היו שוקלים וסופרים מספר מנין תיבות התפילות והברכות וכנגד מה נתקנו, אמרו: שבשלש ברכות הראשונות יש מאה ושבע תיבות, לפי שיסודן ממזמור הבו לה' בני אלים[14] . . וברכה ראשונה יש בה ארבעים ושתים תיבות...". והטור[15] אכן מרבה לציין מנין התיבות שבתפילות השונות וכנגד מה תוקנו[16].

אמנם כבר הובא לעיל שה"צרפתים ואנשי איי הים (ש)מוסיפים כמה וכמה תיבות", וכן כתב ה'אבודרהם'[17]"יש אנשים שמנו התיבות שיש בכל ברכה וברכה משמונה עשרה והביאו פסוקים על כל ברכה מעניניה שעולין תיבותיהם כמנין תיבות הברכה וכן עשיתי אני בראשונה מנין כזה, ואח"כ נראה לי שאין לו יסוד ולא שורש, כי לא תמצא מקום בעולם שאומר י"ח בענין אחד תיבה בתיבה אלא יש מוסיפין תיבות ויש גורעין וא"כ המנין הזה אינו מועיל אלא למי שעשאהו לא לזולתו, ולמה נטריח על הסופרים לכתבו".

דעת המקובלים היא כדעת חכמי אשכנז, וב'פרי עץ חיים'[18] הועתק "סדר הי"ח ברכות מהחברים" ודעתם שיש מנין לברכות העמידה: "מלך עוזר . . בברכה זו מ"ח תיבין, נגד מח. אתה גבור . . ובברכה זו מ"ה תיבין, נגד שם מ"ה . . אתה קדוש, בברכה זו י"ד תיבין, נגד פסוק[19] וקרא זה אל זה, י"ד תיבות...", וכך הלאה עד סוף תפלת העמידה. "ורובן [של מנין התיבות] מכוונות ומתאימות עם מנין התיבות שנמצאו בהטור"[20]. ומנין התיבות של הברכות הללו הביאום ג"כ שאר המקובלים בסידורי האריז"ל השונים.

דעת אדה"ז בסידור

ה'שער הכולל'[21] מביא דברי אדה"ז דלעיל שכתב לפי דעת הי"א, "וכן נוהגין במדינות אלו", ש"שאר נוסח הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות לא פחות ולא יותר, שאם כן היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות וזה לא מצינו בשום מקום...", וכותב: "בכל בו ובטור ובפע"ח ובסדור האריז"ל ועוד איזה סידורים מונים מספר התיבות שבכל ברכה וברכה לפי הגרסאות והנוסחאות שהי' לפניהם בסדורים שלפני כאו"א, וכתוב באבודרהם שיש מוסיפין תיבות ויש גורעין. לכן הנני כותב כאן את מספר התיבות בכל ברכה לפי הכרעת אדמו"ר בזה הסדור, ואם באיזה סדור ימצאו תוספות או גרעון ידעו שאינו מנוסח אדמו"ר", ומשמע שלדעתו אין למנין התיבות של ברכות העמידה משמעות אמיתית, ורשמם רק לסימנא. ואכן בכמה ברכות הוא מציין בפירוש שהמספר אינו מתאים למה שמבואר בכ"מ[22].

הרב רסקין בהערותיו לסידור, בנוגע לברכת 'ברך עלינו' מביא[23] את הנאמר בפע"ח בשם החברים שבברכה זו ישנם ל' תיבות אמנם "נוסח רבינו לקיץ מונה ל"ו תיבות, ושל חורף ל"ח תיבות - כנ"ל, וכפי שמנאם בשער הכולל, אך לא העיר כלל מכל הנ"ל". ופשוט שה'שער הכולל' לא מצא לנכון להעיר על הנ"ל, כי כאמור הרי בפירוש ביאר שיטתו שאין משמעות למנין תיבות אלו שבנוסחאות השונות[24].

שיטתו של ה'שער הכולל' יש להסביר ככה: הפוסקים והמקובלים שפירטו מנין התיבות שישנם בברכות ועל מה הם רומזים, לא באו להגיד שזה מספר המחייב, אלא על-דרך דרוש נאמרו הדברים, שכיון שבהשגחה פרטית יצאו המספרים האלו בנוסחאות שלהם עלינו לחפש ולבאר מהו המשמעות של המספרים הללו, אבל באם לפי אדה"ז הנוסח קצת שונה ונימוקו בצדו, מעכשיו אין ענין לקצר או להרחיב את הנוסח כדי שיתאים למנין התיבות שבנוסח השני. ומעתה ניתן לחפש משמעות מנין התיבות שבנוסח החדש[25].

והנה כבר נתבאר שה'שער הכולל' את דבריו על מה שפסק אדה"ז בשו"ע כדעת הרשב"א אודות הוספת פיוטים באמצע ברכת ק"ש, ובלשונו של ה'שער הכולל': "מנין התיבות שבכל ברכה אינו מעכב. ובלבד שלא ישנה דבר שנזכר בגמרא", אמנם ודאי שבסידור כן ייחס אדה"ז חשיבות למנין התיבות שבברכות ק"ש, וכפי שביאר בעצמו באחד ממאמריו על השמטת 'צור ישראל' מסוף ברכות ק"ש דשחרית[26]"…וע"י הכוונות וגימט[ריאות] נוכל להבין תיקון נוסחתו איזה תיקון יוכשר בעיניו[27], כמ"ש במשנת חסידים[28] ממי כמוך עד גאל ישראל מ"א תיבות, וא"א אלא בענין שאין בנוסחתו צור ישראל עד ונאמ' גואלינו[29]. לפי[30] שצור ישראל הוא בקשה ובכל שלפני ש[מונה] ע[שרה] אינם רק סידור שבחי'[31], וכדארז"ל[32] דצלותא גואל ישראל ודסדורא גאל ישראל לשון הוה ועבר כמו גואלינו כו'[33] וכן בערבית ונאמר כי פדה…"[34]. הרי לנו שאדה"ז נימק את השמטת ה'צור ישראל' בזה שאינו מתאים למנין התיבות שב'משנת חסידים'. ולפי זה א"א לבאר שזה הסיבה למה אדה"ז לא הקפיד על מספר המלים שבברכות העמידה, וצ"ל שרק בברכות העמידה לא הקפיד על מספר המלים המבואר בטור ומפי החברים ב'פרי עץ חיים'[35].

ואכן בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש דייק בלשונו וכתב[36]"והנה סידור הרב הגה"ק בעל התניא ז"ל הוא נוסחא דווקנא אך לא שמר חוק מנין התיבות בשמ[ונה] ע[שרה]".

דברי החברים אלו אינם מהאריז"ל

ובטעם הדבר שאדה"ז סבר שאין להקפיד על מנין תיבות שבתפילת העמידה, י"ל כמו שכתב בעל ה'מנחת אלעזר'[37]:

"...וכאשר תראה ג"כ בנוסח תפלת י"ח, בספר הכונות[38] ובפע"ח דפוס דובראוונא, מנין התיבות מכל ברכה, המה רובן ככולן רק לפי נוסח אשכנז . . וזה יוכלו לדחוק, לתרץ דמנין התיבות והכונות עליהם המה נוספות מגורי האריז"ל, שהיו מהם איזה אשכנזים, וכתבו לפי מנין התיבות שנמצא בטור כנוסח אשכנז, אבל יוכל להיות שאינם מהאר"י ז"ל בעצמו, כי באמת בשער הכונות שחיבר מהר"ש וויטאל לא נמצא כונת ומספר ומנין התיבות אלו כלל, רק בס' הכונות ובפע"ח, וממנה בא בסידורי האריז"ל. ובזה יונח כמה סתירות . . אלא בע"כ שמנין התיבות של הברכה אינו רק נוסף מגורי האריז"ל"[39]. "לכאורה יש ללמוד זכות על המוסיפים האלו לאשר בפע"ח נמצא זה מהחברים, וכיון שבשער הכונות לא נמצא מנין התיבות אלו[40], וכן בפע"ח שהוא דפוס קארעץ (שנת תקמ"ב) לא נמצא זה, רק בפע"ח דפוס דובראוונא ולבוב[41], וכן במשנת חסידים לא נמצא מנין התיבות אלו, וכפי הנראה הוא מחמת שלא חשבם המשנת חסידים להעיקר שהם מהאריז"ל[42], רק מהחברים, שהם שארי תלמידיו ולא ממהרח"ו ז"ל בעצמו"[43].

וי"ל דמה דמספקא ליה לה'מנחת אלעזר' והוא אומר את זה רק כלימוד זכות ובזהירות יתרה, פשיטא ליה לאדה"ז, ולדעתו אכן אין דברי החברים שניתוספו ל'פרי עץ חיים' מהאריז"ל[44], ובפרט שהרי אדה"ז הפליא בסמכותו של ה'משנת חסידים', באומרו[45] כי "המשנת חסידים לא העתיק רק דברי האריז"ל, א"כ מסתמא ראה זה בכתבי האריז"ל"[46], וכיון שה'משנת חסידים' אינו מביא דברי החברים וסכום מנין התיבות שבתפילת העמידה, על כן לא הקפיד בזה אדה"ז.

"כבר הוסיפו וגרעו בנוסחאות"

הרב מרדכי שפיעלמאן בספרו 'תפארת צבי'[47] מביא את דברי ה'זוהר'[48] שבתפילת 'נשמת' "...מן ואילו פינו מלא שירה עד ומלפנים סלקא תושבחתא אחרא חמשין תיבין...", ומקשה על נוסח אדה"ז: "ופלא ג"כ שלא שמר מנין הנ' תיבות וכתב נ"ב תיבות"? ומבאר: "ונראה מזה שאזיל הגה"ק התניא בשיטת הרמ"ק ז"ל בסידורו שנאבד מאתנו החשבון של הקדמונים בזה ע"י הוספת האחרונים ששינו הצורה". והכוונה למש"כ הרמ"ק בביאורו 'תפלה למשה' על הסידור: "...אלקי הראשונים היינו יסוד ותוס' האחרונים ע"י הנס שנעשה להם זה קרוב לק"ק שנה . . ואלו פינו מלא זה מיסוד קדמונים. ופי' בזהר בפ' תרומה שיש בו מאה תיבות מתחלתו עד ועתה[49], כבר הוסיפו וגרעו בנוסחאות, ועם כל זה נפרש אותו כפי הנוסחא המצוי' אצלינו...", הרי שלשיטת הרמ"ק אין בידינו לכוון שיתאימו מספר התיבות כאן למספר שנקבע בזוהר, וי"ל שגם אדה"ז ס"ל כן ועל כן לא הקפיד והשאיר נ"ב תיבות בחלק זה של 'נשמת'[50].

שוב מעתיק ב'תפארת צבי' שם[51] את המשך דברי הזוהר: "ומתמן ולהלאה סלקא תושבחתא אחרא לחשבון (מ"ה) מאה תיבין...", שמהמלים "ממצרים גאלתנו" (שבא אחרי "מלפנים") ישנם מאה תיבות, ומקשה: "וראיתי בסידור הגה"ק התניא שהוסיף על נוסח אשכנז 'וכל עין לך תצפה', ומונה שם מתיבת ממצרים עד מגוזלו ק"א תיבות, והוא לא חיסר שום תיבה מנוסח אשכנז, וצ"ע דבזהר איתא ק' תיבות . . וצ"ל גם כאן כמ"ש למעלה", שאדה"ז סמך גם כאן על דברי הרמ"ק שאין בידינו לקבוע היום את הנוסחאות הנכונות.

ועפ"ז יוצא שאפילו במקומות שנתפרש בהם ב'זוהר' מספר התיבות, אין בידינו היום לתקן את הנוסח כיון ש"כבר הוסיפו וגרעו בנוסחאות". ברם הרמ"ק כותב את זה רק בנוגע לתפילת 'נשמת' ואינו אומר את זה ככלל בנוגע לכל נוסח התפילה, אבל י"ל שבאותם המקומות בתפילת העמידה ששם יצא לו לאדה"ז מנין תיבות שלא כפי שנקבע בספרי הקבלה, סבירא ליה ג"כ כשיטת הרמ"ק ותלה ש"כבר הוסיפו וגרעו בנוסחאות" ואין בידינו להתאים את הנוסח למנין התיבות.

 

[1] מקורות נוספים ראה מבואו של הרב יעקב וינגרטן ל'הסדור המפורש השלם, לימות החול', ירושלים תנש"א, פרק ט.

[2] יצא לאור בפעם הראשונה ע"י הרב משה הרשלר, ירושלים תשל"ב, ביחד עם "סידור רבינו שלמה - מיוחס לרבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא . . [מ]רבותיו של רש"י". [אמנם כבר הוכיח אברהם גרוסמן בספרו 'חכמי אשכנז הראשונים' עמ' 346-348 שמחבר "סידור רבינו שלמה" אינו אלא הראב"ן.]

[3] עמ' רכא.

[4] מחבר 'ספר חסידים' ועוד.

[5] אודות היות נבואה בתקופתו ראה 'לקוטי שיחות' חלק ב עמ' 588.

[6] עליו ראה: 'חכמי אשכנז הראשונים' עמ' 211 ואילך. אילן יוחסו - שם עמ' 91.

[7] "רבינו אל[י]עזר המחבר ספר הרוקח חיבר פי' התפלות וסודן, וכ' שהוא מקובל מרבינו יהודה החסיד שקיבל מרבו ורב מרב עד שמעון הפקולי. וכ' שם שרבינו שמואל החסיד אבי רבינו יהודה החסיד קיבל מרבינו אליעזר חזן שקבל מרבו עד רבינו שמעון הגדול ורגמ"ה" (החיד"א ב'שם הגדולים', ערך רבינו אל[י]עזר בעל ספר הרוקח, א אות ריט).

[8] ראה 'ספר חסידים' הוצאת מקיצי נרדמים עמ' 154 (במהדורת מרגליות לא מצאתיו): "כל שטבעו חכמים בברכות או בתפלות אין לשנות, כי הם לא תיקנו תיבה אחת על חנם, אלא טעם יש כמה תיבות כמה אותיות כמה קולות, כולן נכוחות למעיין".

[9] ירמיה יב, ח.

[10] וראה עוד מש"כ בברכת רפאנו, שם עמ' קז: "שימו על לב אנשי צרפת ואיי הים, ששקר בימינכם ובשמאלכם, שאתם בודים מלבבכם ומוסיפים כו"כ תיבות בתפילתכם, אשר לא עלתה על לבם של חסידים הראשונים שתקנו לנו התפלות במקום הקרבנות, וכל ברכה ותפילה שתקנו הכל היה במשקל ובמדה באותיות ובתיבות...". וראה עוד בתפילת עלינו עמ' קכו, רכב.

[11] שו"ת הרא"ש כלל ד סי' כ.

[12] ולהעיר שכבר במדרש תנחומא (קדושים ו) אנו מוצאים רמז במספר התיבות שבק"ש: "לא תהא קרית שמע קלה בעיניך, מפני שיש בה מאתים וארבעים ושמונה תבות כמנין אברים שבאדם", וראה שו"ע או"ח (ודאדה"ז) סי' סא ס"ג וב'שרשי מנהג אשכנז' ח"ב עמ' 47-61.

[13] או"ח סי' קיג.

[14] תהלים כט, א.

[15] שם סימנים קיג-קיח.

[16] ומסיים בסי' קיח שם: "...וסמך לנוסח זה במדרש דורשי רשומות, שאומרים כי מנין ראשי תיבות של שמונה עשרה עולה אלף ושמונה מאות כמנין המלאכים שמקבלין תפילותיהן של ישראל, ולפי הנוסח הזה יהיה החשבון מכוון". גם המדקדק רבי שבתי סופר דייק במנין זה, ראה לדוגמא סידורו ח"ב עמ' 95.

[17] עמ' קה דפוס ירושלים, מובא ב'בית יוסף' שם.

[18] שער העמידה סוף פרק כ.

[19] ישעיה ו, ג.

[20] 'מאמר נוסח התפלה' בתחלתו, וממשיך: "רק בהפסוקים שרשמו לסימן נמצא הרבה שינויים בין מה שכתוב בטור למה שכתב בפרי עץ חיים שם". אמנם בברכה ראשונה נאמר בטור שיש בו מ"ב תיבות, והחברים אומרים מ"ח; בברכת 'אתה גבור' נאמר בטור שיש בו נ"א תיבות והחברים אומרים מ"ה. ולהעיר שבטור לא מצאתי מספר תיבות לברכות 'סלח לנו', 'ראה נא', 'השיבה' ומ'שמע קולנו' עד הסוף.

[21] פ"ח ס"ה.

[22] ראה שם פ"ט אות יא, כב. וכן בסידור 'ישועות ישראל' ב'דיני תפילת מנחה' בשוה"ג ס"ג-ד הוא מעיר: "גם הרמב"ם בנוסח התפלה שלו גריס תיבות רפואה שלימה. גם מהרז"ש בסידור גריס תיבות אלו. ונוסחתם הוא גם כן בשינוי בכמה מקומות ממנין הטור. גם בסידורי האריז"ל יש כמה נוסחאות שונות. ובע"כ צ"ל כמו שכתב הב"י סוף סימן קי"ג בשם הר"ד אבודרהם . . ומטעם זה לא נזכר מנין התיבות בשלחן ערוך ואחרונים".

[23] עמ' קמ הערה 225.

[24] להעיר: הוא מביא (עמ' קיד הערה 87) מה שאדה"ז בעצמו אומר בשו"ע סי' נא סעי' ב בנוגע לברכת 'ברוך שאמר': "ויש בה פ"ז תיבות וסימנו ראשו כתם פ"ז", ומעיר ע"ז: "ברם בנוסח שלפנינו ישנם פ"ח תיבות", ואיני יודע איזה נוסח נזדמן לו, שהרי בנוסח שלפנינו אכן ישנם רק פ"ז תיבות.

[25] מעניין מש"כ בסידור רי"ק בברכת 'השיבנו': "ויש בזו הברכה ט"ו תיבות, נגד ז' רקיעים וח' אוירים ורקיע שעל החיות הרי ט"ז (ויש גורסין השיבנו אבינו יהו"ה הוא ט"ז תיבות)", וממשיך שם: "ויש גורסין השיבנו אבינו לתורתיך ודבקנו במצותך וקרבנו וכו' ואז יש י"ז תיבות כמנין שבפסוק [זכריה א, ג] כה אמר ה' צבאות שובו אלי נאום ה' וגו' ורומזים לי"ז צנורת של תשובה...", מקטע הזה שאין מקצרים או מאריכים את הנוסח כדי שיתאים למנין התיבות, אלא שאחרי שישנו נוסח מוסמך של הברכה מחפשים מקורות והשוואות למנין התיבות כדי להסביר משמעותו.

[26] 'מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים' עמ' תקפא-ב.

[27] כלומר בעיני האריז"ל.

[28] כ"ה הנוסח השני שם בשוה"ג. ונמצא שם מסכת תפלת הבריאה פ"ו מ"ט. וכ"ה ב'פרי עץ חיים' שער ק"ש סוף פכ"ח בשם החברים.

[29] אמנם זה נמצא בסידור האר"י ר' אשר ובסידור הרי"ק.

[30] הרב רסקין בסידורו (עמ' קלג הערה 188) מצטט דברי אדה"ז הנ"ל ומתקן את הנוסח ומוסיף את המלה "[ועוד] לפי שצור ישראל הוא בקשה...", שהרי אדה"ז אומר כאן שני הסברים למה צריכים להשמיט את תפילת 'צור ישראל': 1) לפי שאינו מתאים למנין התיבות, 2) לפי שאין אומרים כאן בקשות. אמנם הרי מאמר זה נדפס ב'מאמרי אדה"ז' שם בשתי נוסחאות ע"פ שלשה כתבי-יד שונים, והמלה "ועוד" לא נמצא באף אחד אחד מהם, והרי זה מוכיח שאין כאן טעות המעתיק או המדפיס, כי לא נאמרו כאן שתי הסברות שונות. ויש לבאר בפשטות: מתוך מנין התיבות של תפילה זה לומד אדה"ז שדעת גורי האריז"ל שהקטע 'צור ישראל' אין לאומרו, ואדה"ז מסביר את זה ע"פ דברי הגמרא. ואין צורך לשבש את הנוסח.

[31] וכמפורש בברכות לא, סע"א: אין אומרים דבר בקשה אחר אמת ויציב.

[32] ראה פסחים קיז, ב.

[33] ראה שו"ע אדה"ז סי' סז סעי' יב.

[34] וראה מש"כ בספר "הסידור" עמ' רעא-ערב.

[35] ודאי שגם ה'שער הכולל' מודה שמנין תיבות בתפילות שונות מחייב את נוסח אדה"ז. אריכות הדיון שלו (פי"ח ס"ד ובהשמטה בסוף הספר) בנוגע למלים "כי בנו בחרת..." בנוסח הקידוש יוכיח, שהרי שם נאמר בפירוש בזוהר (ח"א ה, ב; ח"ב רז, ב) שיש בברכת הקידוש ל"ה תיבות. בענין זה ראה עוד מש"כ כ"ק אדמו"ר זי"ע ב'רשימות' חוברת צו עמ' 13-14 ומש"כ בספר "הסידור" עמ' רסז, רעג.

[36] בספרו 'חמשה מאמרות', מאמר נוסח התפלה ס"ו. וראה מש"כ תלמידו ב'תפארת צבי' על הזוהר ח"א עמ' תכג, שהוסיף ראיה לזה מברכת על הצדיקים, שהרי יש בו מ"ד תיבות.

[37] שו"ת ח"א סי' יא.

[38] אין הכוונה ל'שער הכונות', שהרי זה לא נמצא שם, וכפי שכתב בעצמו לקמן. והכוונה לספר הכונות שבהערה 43.

[39] וממשיך: "אך עדיין צ"ע ומסתפינא לומר כזה, כי ממה שלא נמצא בשער הכונות איו ראי', כמו שנמצא כמה ענינים במהדורא תניינא בפע"ח שלא היה לפני המהר"ש וויטאל ז"ל בעת סדרו השער הכונות, כמ"ש החיד"א זצ"ל בשם הגדולים [ערך מהר"ר חיים ויטאל, ח אות כא] ובשאר חיבוריו. ונראה שהמנין תיבות והכונות עליהם הוא מה ששמעו מהאר"י החי בכבודו בעצמו". והרב דמ"ה הכהן רימר בספר 'תפילת חיים' עמ' 91-92 דוחה כ"ז, ומוסיף: "לאחר העיון נמצא שלא הובאו בכת"י פרע"ח כלל ענין מנין התיבות, ולראשונה המה מופיעים בדפוס קארעץ שנת תק"ה*, [אין כזה דפוס. וכנראה שזה טעות הדפוס והכוונה לדפוס תקמ"ד-ה, וראה בהערה שלאח"ז.] ומלבד זה אין מופיע ענין זה לא בכת"י מהר"ש ויטאל ז"ל, ולא בכת"י מהרח"ו ז"ל בעצמו, ולא בספר נגיד ומצוה, וחמדת ישראל".

[40] זה לא יכול לשמש כהוכחה בידי אדה"ז, שהרי נדפס רק בשנת תרי"ב, ואדה"ז לא ראהו.

[41] ליתר דיוק: הוספה זו מפי החברים אינו נמצא רק בדפוס הראשון של ה'פרי עץ חיים' שנדפס בקארעץ תקמ"ב, אבל נמצא כבר בדפוס קארעץ תקמ"ד-ה (ליד פי"ח-יט: "מהחברים סדר הי"ח ברכות של עמידה") ובכל הדפוסים שאחריו שבדקתי בספריית ליובאוויטש: קארעץ תקמ"ו (ליד פי"ח-יט), דובראוונא תקס"ד (אחרי פ"כ), "הרובשוב אחר תקע"ט" (ליד פי"ח), לבוב תרכ"ה (אחרי פ"כ). ולהעיר: "...שתי המהדורות הראשונות של פרי עץ חיים, שהן, כידוע, פרי עריכות שונות (ר' נתן שפירא ור' מאיר פאפרש)..." - דברי פרופ' משה חלמיש בספרו 'הנהגות קבליות בשבת' עמ' 481. בנושא המהדורות ראה גם 'אגרות קודש' כ"'ק אדמו"ר זי"ע ח"ג עמ' קז.

[42] ודאי שגם בכתבי האר"י ז"ל נמצאים במקומות אחרים דיוקים במנין התיבות של התפילות השונות, ואציין בזה כמה מהם המופיעים ב'שער הכונות' (מספרי העמודים לפי מהדורת אשלג): "ברכת אשר יצר היא כנגד אבא שבעולם העשיה, ולכן יש בה מ"ה תיבות, כמספר אדם שהוא חכמה" (ענין ברכות השחר, ח, א); "ענין ברכת ברוך שאמר . . ולכן הברכה בזו יש בה פ"ז תיבות..." (ענין תפלת שחר, קי, א); "ובכן תן פחדך כו'. צריך להגיה מלת כמו שידענו, ולהסיר מלת כמו כנודע, ואז יהיה מספר תיבות סדר ובכן הזה מ"ב תיבות, כנגד שם בן מ"ב כנודע" (ענין ר"ה דרוש ו, רנה, ב).

[43] 'מאמר נוסח התפלה' ס"ב.

[44] "ולכאורה נראה, שמנין התיבות מקורם מספר הכונות למוהר"ר יהודה רומנו ז"ל, מתלמידי האר"י ז"ל; כי שם איתא מנין תיבות כל ברכות שמ"ע כמנין הנדפס בפרע"ח, והכונות על פי סוד האמיתי במנינים אלו . . יצא לאור לראשונה בויניציאה בשנת ש"פ..." ('תפילת חיים' עמ' 97).

[45] 'פסקי דינים' לה'צמח צדק' ליו"ד סי' קטז: "דו"ז ההגרי"ל ז"ל א' לי משם רבינו הגאון ז"ל נ"ע וזי"ע שהקפיד ביותר על ענין שלא יהי' שם כלה כשם חמותה (יותר מעל שמו כשם חמיו) משום שזה נת' במשנת חסידים. והמשנת חסידים [...כנעתק בפנים] ומשום הכי הקפיד ע"ז ביותר ואמר הוא ז"ל שהוא סכנה".

[46] ועפ"ז כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע ב'אגרות קודש' שלו חלק יב עמ' שפט: "ובהנוגע לפועל, אנו אין לנו אלא המבואר בכתבי האריז"ל. ואף שיש בזה חילוקי לשונות בין המובא בפע"ח למשנת חסידים ולטעמי מצות, הנה יש להכריע כטעמי מצות ומשנת חסידים נגד לשון הפע"ח, כי "המשנת חסידים לא העתיק רק דברי האריז"ל, א"כ מסתמא ראה זה בכתבי האריז"ל" (פסקי דינים להצ"צ ליו"ד סי' קטז), וכן כטעמי המצות לרח"ו מאשר בפע"ח, שיש שם גם מדברי החברים...". בנוגע ל'משנת חסידים' וגודל סמכותו ראה מה שציינתי בספר "הסידור" עמ' רנה הערה 327, עמ' רנו הערה 329.

[47] ח"ה עמ' קעו, א. וכדאי לציין שהרב שפיעלמאן בסדרת הספרים שלו על הזוהר דן הרבה בנוסחאות אדה"ז בסידורו, ומגלה בהם דברים חדשים. ולדוגמא בהאי ענינא: העיר ב'שער הכולל' (פ"כ ס"ד): "בסדורי אדמו"ר נמצאת נקודה בין תיבת מלפנים ובין תיבת ממצרים", נגד נוסחת ר"ע גאון והרמב"ם. ומציין הרב שפיעלמאן ע"ז: "ולא ראה דברי הרמ"ק בסידורו", שמפרש כן: "שעשית ותקנת אתה מלמעלה עמנו עם המלכות ועם אבותינו מצד חג"ת מלפנים מההארה העליונה שהיא מוקדמת מלמעלה" (אמנם העיר: "ובפנים [בנוסח התפילה שם] הציגו תיבה זו למטה" לומר "מלפנים ממצרים"). ועד"ז נמצאים עשרות הערות חדשות ונעימות.

[48] ח"ב קלח, א.

[49] לא ברור כוונתו, שהרי בזוהר שלפנינו (שם) לא נאמר שמהתחלת 'נשמת' ישנו מאה תיבות, וגם אינו מובן מש"כ "עד ועתה" לאיזה מלת "ועתה" הכוונה?

[50] ספרו זה של הרמ"ק יצא לאור עולם בפעם הראשונה רק בשנת תרנ"ב, וודאי שאדה"ז לא ראהו, אמנם עדיין י"ל שסבירא ליה כוותיה מדעת עצמו.

[51] קעז, א.