מספר התיבות שבתפלה ושיטת אדה"ז בסידור - 920

[1] מקורות נוספים ראה מבואו של הרב יעקב וינגרטן ל'הסדור המפורש השלם, לימות החול', ירושלים תנש"א, פרק ט.

[2] יצא לאור בפעם הראשונה ע"י הרב משה הרשלר, ירושלים תשל"ב, ביחד עם "סידור רבינו שלמה - מיוחס לרבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא . . [מ]רבותיו של רש"י". [אמנם כבר הוכיח אברהם גרוסמן בספרו 'חכמי אשכנז הראשונים' עמ' 346-348 שמחבר "סידור רבינו שלמה" אינו אלא הראב"ן.]

[3] עמ' רכא.

[4] מחבר 'ספר חסידים' ועוד.

[5] אודות היות נבואה בתקופתו ראה 'לקוטי שיחות' חלק ב עמ' 588.

[6] עליו ראה: 'חכמי אשכנז הראשונים' עמ' 211 ואילך. אילן יוחסו - שם עמ' 91.

[7] "רבינו אל[י]עזר המחבר ספר הרוקח חיבר פי' התפלות וסודן, וכ' שהוא מקובל מרבינו יהודה החסיד שקיבל מרבו ורב מרב עד שמעון הפקולי. וכ' שם שרבינו שמואל החסיד אבי רבינו יהודה החסיד קיבל מרבינו אליעזר חזן שקבל מרבו עד רבינו שמעון הגדול ורגמ"ה" (החיד"א ב'שם הגדולים', ערך רבינו אל[י]עזר בעל ספר הרוקח, א אות ריט).

[8] ראה 'ספר חסידים' הוצאת מקיצי נרדמים עמ' 154 (במהדורת מרגליות לא מצאתיו): "כל שטבעו חכמים בברכות או בתפלות אין לשנות, כי הם לא תיקנו תיבה אחת על חנם, אלא טעם יש כמה תיבות כמה אותיות כמה קולות, כולן נכוחות למעיין".

[9] ירמיה יב, ח.

[10] וראה עוד מש"כ בברכת רפאנו, שם עמ' קז: "שימו על לב אנשי צרפת ואיי הים, ששקר בימינכם ובשמאלכם, שאתם בודים מלבבכם ומוסיפים כו"כ תיבות בתפילתכם, אשר לא עלתה על לבם של חסידים הראשונים שתקנו לנו התפלות במקום הקרבנות, וכל ברכה ותפילה שתקנו הכל היה במשקל ובמדה באותיות ובתיבות...". וראה עוד בתפילת עלינו עמ' קכו, רכב.

[11] שו"ת הרא"ש כלל ד סי' כ.

[12] ולהעיר שכבר במדרש תנחומא (קדושים ו) אנו מוצאים רמז במספר התיבות שבק"ש: "לא תהא קרית שמע קלה בעיניך, מפני שיש בה מאתים וארבעים ושמונה תבות כמנין אברים שבאדם", וראה שו"ע או"ח (ודאדה"ז) סי' סא ס"ג וב'שרשי מנהג אשכנז' ח"ב עמ' 47-61.

[13] או"ח סי' קיג.

[14] תהלים כט, א.

[15] שם סימנים קיג-קיח.

[16] ומסיים בסי' קיח שם: "...וסמך לנוסח זה במדרש דורשי רשומות, שאומרים כי מנין ראשי תיבות של שמונה עשרה עולה אלף ושמונה מאות כמנין המלאכים שמקבלין תפילותיהן של ישראל, ולפי הנוסח הזה יהיה החשבון מכוון". גם המדקדק רבי שבתי סופר דייק במנין זה, ראה לדוגמא סידורו ח"ב עמ' 95.

[17] עמ' קה דפוס ירושלים, מובא ב'בית יוסף' שם.

[18] שער העמידה סוף פרק כ.

[19] ישעיה ו, ג.

[20] 'מאמר נוסח התפלה' בתחלתו, וממשיך: "רק בהפסוקים שרשמו לסימן נמצא הרבה שינויים בין מה שכתוב בטור למה שכתב בפרי עץ חיים שם". אמנם בברכה ראשונה נאמר בטור שיש בו מ"ב תיבות, והחברים אומרים מ"ח; בברכת 'אתה גבור' נאמר בטור שיש בו נ"א תיבות והחברים אומרים מ"ה. ולהעיר שבטור לא מצאתי מספר תיבות לברכות 'סלח לנו', 'ראה נא', 'השיבה' ומ'שמע קולנו' עד הסוף.

[21] פ"ח ס"ה.

[22] ראה שם פ"ט אות יא, כב. וכן בסידור 'ישועות ישראל' ב'דיני תפילת מנחה' בשוה"ג ס"ג-ד הוא מעיר: "גם הרמב"ם בנוסח התפלה שלו גריס תיבות רפואה שלימה. גם מהרז"ש בסידור גריס תיבות אלו. ונוסחתם הוא גם כן בשינוי בכמה מקומות ממנין הטור. גם בסידורי האריז"ל יש כמה נוסחאות שונות. ובע"כ צ"ל כמו שכתב הב"י סוף סימן קי"ג בשם הר"ד אבודרהם . . ומטעם זה לא נזכר מנין התיבות בשלחן ערוך ואחרונים".

[23] עמ' קמ הערה 225.

[24] להעיר: הוא מביא (עמ' קיד הערה 87) מה שאדה"ז בעצמו אומר בשו"ע סי' נא סעי' ב בנוגע לברכת 'ברוך שאמר': "ויש בה פ"ז תיבות וסימנו ראשו כתם פ"ז", ומעיר ע"ז: "ברם בנוסח שלפנינו ישנם פ"ח תיבות", ואיני יודע איזה נוסח נזדמן לו, שהרי בנוסח שלפנינו אכן ישנם רק פ"ז תיבות.

[25] מעניין מש"כ בסידור רי"ק בברכת 'השיבנו': "ויש בזו הברכה ט"ו תיבות, נגד ז' רקיעים וח' אוירים ורקיע שעל החיות הרי ט"ז (ויש גורסין השיבנו אבינו יהו"ה הוא ט"ז תיבות)", וממשיך שם: "ויש גורסין השיבנו אבינו לתורתיך ודבקנו במצותך וקרבנו וכו' ואז יש י"ז תיבות כמנין שבפסוק [זכריה א, ג] כה אמר ה' צבאות שובו אלי נאום ה' וגו' ורומזים לי"ז צנורת של תשובה...", מקטע הזה שאין מקצרים או מאריכים את הנוסח כדי שיתאים למנין התיבות, אלא שאחרי שישנו נוסח מוסמך של הברכה מחפשים מקורות והשוואות למנין התיבות כדי להסביר משמעותו.

[26] 'מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים' עמ' תקפא-ב.

[27] כלומר בעיני האריז"ל.

[28] כ"ה הנוסח השני שם בשוה"ג. ונמצא שם מסכת תפלת הבריאה פ"ו מ"ט. וכ"ה ב'פרי עץ חיים' שער ק"ש סוף פכ"ח בשם החברים.

[29] אמנם זה נמצא בסידור האר"י ר' אשר ובסידור הרי"ק.

[30] הרב רסקין בסידורו (עמ' קלג הערה 188) מצטט דברי אדה"ז הנ"ל ומתקן את הנוסח ומוסיף את המלה "[ועוד] לפי שצור ישראל הוא בקשה...", שהרי אדה"ז אומר כאן שני הסברים למה צריכים להשמיט את תפילת 'צור ישראל': 1) לפי שאינו מתאים למנין התיבות, 2) לפי שאין אומרים כאן בקשות. אמנם הרי מאמר זה נדפס ב'מאמרי אדה"ז' שם בשתי נוסחאות ע"פ שלשה כתבי-יד שונים, והמלה "ועוד" לא נמצא באף אחד אחד מהם, והרי זה מוכיח שאין כאן טעות המעתיק או המדפיס, כי לא נאמרו כאן שתי הסברות שונות. ויש לבאר בפשטות: מתוך מנין התיבות של תפילה זה לומד אדה"ז שדעת גורי האריז"ל שהקטע 'צור ישראל' אין לאומרו, ואדה"ז מסביר את זה ע"פ דברי הגמרא. ואין צורך לשבש את הנוסח.

[31] וכמפורש בברכות לא, סע"א: אין אומרים דבר בקשה אחר אמת ויציב.

[32] ראה פסחים קיז, ב.

[33] ראה שו"ע אדה"ז סי' סז סעי' יב.

[34] וראה מש"כ בספר "הסידור" עמ' רעא-ערב.

[35] ודאי שגם ה'שער הכולל' מודה שמנין תיבות בתפילות שונות מחייב את נוסח אדה"ז. אריכות הדיון שלו (פי"ח ס"ד ובהשמטה בסוף הספר) בנוגע למלים "כי בנו בחרת..." בנוסח הקידוש יוכיח, שהרי שם נאמר בפירוש בזוהר (ח"א ה, ב; ח"ב רז, ב) שיש בברכת הקידוש ל"ה תיבות. בענין זה ראה עוד מש"כ כ"ק אדמו"ר זי"ע ב'רשימות' חוברת צו עמ' 13-14 ומש"כ בספר "הסידור" עמ' רסז, רעג.

[36] בספרו 'חמשה מאמרות', מאמר נוסח התפלה ס"ו. וראה מש"כ תלמידו ב'תפארת צבי' על הזוהר ח"א עמ' תכג, שהוסיף ראיה לזה מברכת על הצדיקים, שהרי יש בו מ"ד תיבות.

[37] שו"ת ח"א סי' יא.

[38] אין הכוונה ל'שער הכונות', שהרי זה לא נמצא שם, וכפי שכתב בעצמו לקמן. והכוונה לספר הכונות שבהערה 43.

[39] וממשיך: "אך עדיין צ"ע ומסתפינא לומר כזה, כי ממה שלא נמצא בשער הכונות איו ראי', כמו שנמצא כמה ענינים במהדורא תניינא בפע"ח שלא היה לפני המהר"ש וויטאל ז"ל בעת סדרו השער הכונות, כמ"ש החיד"א זצ"ל בשם הגדולים [ערך מהר"ר חיים ויטאל, ח אות כא] ובשאר חיבוריו. ונראה שהמנין תיבות והכונות עליהם הוא מה ששמעו מהאר"י החי בכבודו בעצמו". והרב דמ"ה הכהן רימר בספר 'תפילת חיים' עמ' 91-92 דוחה כ"ז, ומוסיף: "לאחר העיון נמצא שלא הובאו בכת"י פרע"ח כלל ענין מנין התיבות, ולראשונה המה מופיעים בדפוס קארעץ שנת תק"ה*, [אין כזה דפוס. וכנראה שזה טעות הדפוס והכוונה לדפוס תקמ"ד-ה, וראה בהערה שלאח"ז.] ומלבד זה אין מופיע ענין זה לא בכת"י מהר"ש ויטאל ז"ל, ולא בכת"י מהרח"ו ז"ל בעצמו, ולא בספר נגיד ומצוה, וחמדת ישראל".

[40] זה לא יכול לשמש כהוכחה בידי אדה"ז, שהרי נדפס רק בשנת תרי"ב, ואדה"ז לא ראהו.

[41] ליתר דיוק: הוספה זו מפי החברים אינו נמצא רק בדפוס הראשון של ה'פרי עץ חיים' שנדפס בקארעץ תקמ"ב, אבל נמצא כבר בדפוס קארעץ תקמ"ד-ה (ליד פי"ח-יט: "מהחברים סדר הי"ח ברכות של עמידה") ובכל הדפוסים שאחריו שבדקתי בספריית ליובאוויטש: קארעץ תקמ"ו (ליד פי"ח-יט), דובראוונא תקס"ד (אחרי פ"כ), "הרובשוב אחר תקע"ט" (ליד פי"ח), לבוב תרכ"ה (אחרי פ"כ). ולהעיר: "...שתי המהדורות הראשונות של פרי עץ חיים, שהן, כידוע, פרי עריכות שונות (ר' נתן שפירא ור' מאיר פאפרש)..." - דברי פרופ' משה חלמיש בספרו 'הנהגות קבליות בשבת' עמ' 481. בנושא המהדורות ראה גם 'אגרות קודש' כ"'ק אדמו"ר זי"ע ח"ג עמ' קז.

[42] ודאי שגם בכתבי האר"י ז"ל נמצאים במקומות אחרים דיוקים במנין התיבות של התפילות השונות, ואציין בזה כמה מהם המופיעים ב'שער הכונות' (מספרי העמודים לפי מהדורת אשלג): "ברכת אשר יצר היא כנגד אבא שבעולם העשיה, ולכן יש בה מ"ה תיבות, כמספר אדם שהוא חכמה" (ענין ברכות השחר, ח, א); "ענין ברכת ברוך שאמר . . ולכן הברכה בזו יש בה פ"ז תיבות..." (ענין תפלת שחר, קי, א); "ובכן תן פחדך כו'. צריך להגיה מלת כמו שידענו, ולהסיר מלת כמו כנודע, ואז יהיה מספר תיבות סדר ובכן הזה מ"ב תיבות, כנגד שם בן מ"ב כנודע" (ענין ר"ה דרוש ו, רנה, ב).

[43] 'מאמר נוסח התפלה' ס"ב.

[44] "ולכאורה נראה, שמנין התיבות מקורם מספר הכונות למוהר"ר יהודה רומנו ז"ל, מתלמידי האר"י ז"ל; כי שם איתא מנין תיבות כל ברכות שמ"ע כמנין הנדפס בפרע"ח, והכונות על פי סוד האמיתי במנינים אלו . . יצא לאור לראשונה בויניציאה בשנת ש"פ..." ('תפילת חיים' עמ' 97).

[45] 'פסקי דינים' לה'צמח צדק' ליו"ד סי' קטז: "דו"ז ההגרי"ל ז"ל א' לי משם רבינו הגאון ז"ל נ"ע וזי"ע שהקפיד ביותר על ענין שלא יהי' שם כלה כשם חמותה (יותר מעל שמו כשם חמיו) משום שזה נת' במשנת חסידים. והמשנת חסידים [...כנעתק בפנים] ומשום הכי הקפיד ע"ז ביותר ואמר הוא ז"ל שהוא סכנה".

[46] ועפ"ז כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע ב'אגרות קודש' שלו חלק יב עמ' שפט: "ובהנוגע לפועל, אנו אין לנו אלא המבואר בכתבי האריז"ל. ואף שיש בזה חילוקי לשונות בין המובא בפע"ח למשנת חסידים ולטעמי מצות, הנה יש להכריע כטעמי מצות ומשנת חסידים נגד לשון הפע"ח, כי "המשנת חסידים לא העתיק רק דברי האריז"ל, א"כ מסתמא ראה זה בכתבי האריז"ל" (פסקי דינים להצ"צ ליו"ד סי' קטז), וכן כטעמי המצות לרח"ו מאשר בפע"ח, שיש שם גם מדברי החברים...". בנוגע ל'משנת חסידים' וגודל סמכותו ראה מה שציינתי בספר "הסידור" עמ' רנה הערה 327, עמ' רנו הערה 329.

[47] ח"ה עמ' קעו, א. וכדאי לציין שהרב שפיעלמאן בסדרת הספרים שלו על הזוהר דן הרבה בנוסחאות אדה"ז בסידורו, ומגלה בהם דברים חדשים. ולדוגמא בהאי ענינא: העיר ב'שער הכולל' (פ"כ ס"ד): "בסדורי אדמו"ר נמצאת נקודה בין תיבת מלפנים ובין תיבת ממצרים", נגד נוסחת ר"ע גאון והרמב"ם. ומציין הרב שפיעלמאן ע"ז: "ולא ראה דברי הרמ"ק בסידורו", שמפרש כן: "שעשית ותקנת אתה מלמעלה עמנו עם המלכות ועם אבותינו מצד חג"ת מלפנים מההארה העליונה שהיא מוקדמת מלמעלה" (אמנם העיר: "ובפנים [בנוסח התפילה שם] הציגו תיבה זו למטה" לומר "מלפנים ממצרים"). ועד"ז נמצאים עשרות הערות חדשות ונעימות.

[48] ח"ב קלח, א.

[49] לא ברור כוונתו, שהרי בזוהר שלפנינו (שם) לא נאמר שמהתחלת 'נשמת' ישנו מאה תיבות, וגם אינו מובן מש"כ "עד ועתה" לאיזה מלת "ועתה" הכוונה?

[50] ספרו זה של הרמ"ק יצא לאור עולם בפעם הראשונה רק בשנת תרנ"ב, וודאי שאדה"ז לא ראהו, אמנם עדיין י"ל שסבירא ליה כוותיה מדעת עצמו.

[51] קעז, א.