כללי - 871
תאריך כתיבת הלכות תלמוד תורה
הרב לוי יצחק ראסקין
דומ"צ קהלת ליובאוויטש, לונדון
בפ"ב מהמבוא לספרו הגדול דהגר"מ אשכנזי שליט"א 'הלכות תלמוד תורה משו"ע אדה"ז עם הערות וציונים' (כרך א' ע'xxiv ), כותב לשער שהלכות אלה היו מוכנות אצל אדה"ז – עכ"פ בחלקן – בתקופת הסתלקות מורו הרב המגיד ממעזריטש. השערתו זו בנוי' על כך שבמאמר 'והדרת פני זקן' (לקוטי תורה ויקרא ל, ד) כבר מצטט אדה"ז מהלכות תלמוד תורה. והרי מאמר זה אמרו אדה"ז בסמיכות אחרי הסתלקות רבו הרב המגיד, וכפי שהעיד כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע (ספר השיחות תש"ז עמ' 93).
בהע' 4 שם מעיר שיש בזה נפקא-מינה להלכה, כשיש הבדל בין דבריו בהלכות תלמוד תורה לגבי דבריו במקומות אחרים, שצריך לקבוע איזה מהן הוא הבתראה. הוא מביא שמה כמה דוגמאות, אך דוגמא אחת שאינו מצביע עליה הוא מה שבפ"ד סוס"ד כותב אדה"ז אודות התחלת סעודה שלישית "קודם שקיעת החמה". וכבר העיר בהמ"מ לשם, דהיינו לפי הכרעתו בסידורו (שנדפס בשנת תקס"ג) כדעת הגאונים, שתחלת בין-השמשות הוא תיכף לאחר שקיעת החמה. משא"כ דעתו בשו"ע סי' רסא ובכמה מקומות, דנקיט כדעת ר"ת שתחלת בין השמשות הוא ג' מילין ורביע לאחר השקיעה.
אך נתקשיתי בדבריו בשתים:
א) להלן בפרק הנ"ל (עמ' xxvii) מצביע הרב אשכנזי על העובדה שלא מצאנו בספרי רבינו שיציין לדבריו בהשו"ע שלו, ואילו להלכות תלמוד תורה מציין כמה פעמים (וכמפורט בהערה 22 שם). והיינו לפי שרק חטיבה זו של השו"ע נדפסה בחייו. ומילתא דמסתברא הוא, שאין לציין שומעי לקחו לספר שאינו בנמצא. אך לפי זה לא ייתכן שיזכיר ספרו זה במאמר שאמר בשנות תקל"ג-ד, עשרים שנה לפני הדפסתו.
ב) נניח שרבינו כתב הלכות תלמוד תורה בשנת תקל"ג. אך מכיון שמסרו לדפוס בשנת תקנ"ו, ברור הדבר שחזר ושנה הדברים סמוך לזה. וא"כ אין כל כך נפקא-מינה להלכה מזה שחיברם בתקופה מוקדמת, כי אפילו אם נמצא שהכריע אחרת בין אז עד שנת תקנ"ו, בכל זאת מכיון שסמך ידיו על חיבור זה בשנת תקנ"ו, הרי היא נעשית משנה אחרונה ביחס לכל מה שכתב לפני זה. (משא"כ השו"ע של אדה"ז, מכיון שמעולם לא מסרו לדפוס, בזה אזלינן בתר הסידור וכה"ג שנתחברו באחרונה).
ובאשר להוכחתו מהזכרת הלכות תלמוד תורה במאמר 'והדרת פני זקן', הנה ידוע שהיו כמה מאמרים שהיו רבותינו נשיאנו חוזרים פעם בכמה שנים (לוח 'היום יום' כ"ח תמוז). ואינו רחוק לומר שגם מאמר זה חזרו רבינו כמה פעמים, כולל לאחרי הדפסת הלכות תלמוד תורה, ואז הזכיר בדבריו חיבור זה.