סעיף ג - 878 [גליון]

נט"י לאכילת התפוח בליל הושענא רבה [גליון]

הרב ישכר דוד קלויזנר

נחלת הר חב"ד, אה"ק

בגליון תתעז (ע' 70) כתב הרב לוי יצחק רסקין דומ"צ דקהלת ליובאוויטש בלונדון, להשיג עמ"ש בגליון תתעו (ע' 75) להוכיח שאכילת תפוח בדבש בליל הושענא רבה אינה חייבת בנטילת ידים, כיון שרק דבר שדרכו לטבול במשקה חייב בנטילת ידיים, משא"כ "דבר שאין דרכו לטובלו במשקה אין צריך נטילת ידים" - לשון המג"א באו"ח סי' קנח סק"ה, ומקורו ברדב"ז. וכ"ה במשנה ברורה (שם ס"ק יב) ובכף החיים (ס"ק יד).

והכי משמע בשו"ע רבינו הזקן (סי' קנח ס"ג, סי' תעג סי"ט) ובסדר נטילת ידים לסעודה (ס"כ) ע"ש, ולפי"ז תפוח שאין דרכו לאוכלו מטובל במשקה אינו חייב בנטילת ידים אפילו כשטובלו במשקה.

וע"ז כתב הרב ראסקין: "ברם כמדומה שחידושו זה אינו תואם עם דברי כ"ק אדמו"ר זי"ע במכתבו המפורסם אודות אמירת ה'יהי רצון' בליל ראש השנה לפני אכילת התפוח (אגרות קודש ח"ג ע' רט, שערי הלכה ומנהג ח"ב ע' קצח ואילך), וזה לשונו שם: "אכילת התפוח (גם לולא הטיבול בדבש) כיון שאין נפקא מינה טוב יותר שתהיה אחר נטילת ידים...

"כמדומה שבהסוגריים מרמז טעם פשוט לאכילת התפוח לאחר נטילת ידים דוקא, מכיון שהוא מטובל במשקה וצריך נטילת ידים". עכ"ל.

ונפלאתי טובא, דלפי האמת הנה אדרבה, כל המעיין בדברי כ"ק אדמו"ר זי"ע שם יראה הוכחה ברורה שדוקא תפוח המטובל במשקה אינו צריך לנטילת ידים, וז"ל האגרת קודש שם:

"אכילת התפוח בליל א' דר"ה - הוא בתחלת הסעודה, אחרי אכילת המוציא, ואכילת הפרי חדש בליל ב' קודם נט"י לסעודה. והחילוק פשוט: אכילת התפוח (גם לולא הטבול בדבש) כיון שאין נפ"מ, טוב יותר שתהי' אחר נטילת ידים, כדי לסמוך הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר, אכילת הפרי חדש קודם נט"י - כדי לסמכה לברכת שהחיינו דקאי עליו". עכ"ל (בשערי הלכה ומנהג שם (סי' רלח). [ואינו המכתב המפורסם אודות אמירת ה'יהי רצון' בליל ר"ה, אלא מכתב אחד שלפניו, ולפלא שהעתיק רק קטע קטן מהאגרת, וע"כ יצאו הדברים מהקשרם].

והשתא, אם היה כדבריו שתפוח מטובל בדבש חייב בנטילת ידים, למה אומר הרבי "שאין נפ"מ, וטוב יותר שתהי' אחר נטילת ידים כדי לסמוך הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר", והלא לפי דבריו שפיר יש נפקא מינה, כיון שהתפוח המטובל במשקה אי אפשר לאכלו כלל לפני נטילת ידים, והול"ל דלכן צריך שתהיה אחר נטילת ידים מפני שתפוח מטובל בדבש חייב בנטילת ידים, ולא רק מטעם "כדי לסמוך הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר". וע"כ משמע מכאן בהדיא דדעת הרבי זי"ע שתפוח הטבול בדבש אינו חייב כלל בנטילת ידים, ולכן אין נפ"מ מצד עצמו אם אוכלו לפני הנטילה או לאחריו, רק הטעם של "לסמוך הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר" בלבד מכריע כאן שעדיף לאכלו לאחר נטילת ידים, ותו לא.

ומה שכתב הרבי זי"ע בסוגריים "(גם לולא הטבול בדבש)", הכוונה היא כך: דכיון שמעמיד כאן אכילת התפוח דליל א' דר"ה מול אכילת הפרי חדש דליל ב' דר"ה, שאכילת הפרי חדש שפיר יש נפק"מ שיהיה דוקא לפני נטילת ידים, כדי לסמוך לברכת שהחיינו דוקא (אע"פ שאינו טובלו בשום דבר, שאז ההפסק בין הקידוש להסעודה קטן יותר), מכל מקום אכילת התפוח - אפילו לולא הטבול בדבש שהיה מקטין את ההפסק שבין הקידוש להסעודה (בדומה לאכילת פרי החדש) - אעפ"כ כיון שאין שום נפק"מ בדבר לאכלו דוקא סמוך לקידוש, לפיכך עדיף שתהיה אכילתו לאחר נטילת ידים דוקא.

ומכל שכן כשהטיבול בדבש מאריך עוד יותר את ההפסק שבין הקידוש להסעודה, שבודאי עדיף שתהיה אכילת התפוח בדבש לאחר נטילת ידים, אבל אין לזה שום קשר לענין הנטילת ידים של אכילת דבר שטבול במשקה, שלפי האמת בנדו"ד אין חיוב כלל ליטול ידים, וא"ש.