סימן תרו

תרו שֶׁיְּפַיֵּס אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וּבוֹ י"ד סְעִיפִים:

א עֲבֵרָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ[א], שֶׁנֶּאֱמַר[ב] "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חֲטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' גו'", כְּלוֹמַר חֲטֹּאתֵיכֶם שֶׁהֵם לִפְנֵי ה' לְבַד יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֲבָל מַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּפַיְּסֶנּוּ[ג]. לְפִיכָךְ יִתֵּן כָּל אָדָם אֶל לִבּוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְפַיֵּס לְכָל מִי שֶׁפָּשַׁע כְּנֶגְדּוֹ[ד], וַאֲפִלּוּ לֹא הִקְנִיטוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים – צָרִיךְ לֵילֵךְ וּלְפַיְּסוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ[ה], וּבִשְׁעַת בַּקָּשַׁת מְחִילָה צָרִיךְ לְפָרֵט הַחֵטְא שֶׁחָטָא לַחֲבֵרוֹ[ו]. וְאִם חֲבֵרוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בָּזֶה – לֹא יְפָרֵט הַחֵטְא[ז]:

ב וְאִם אֵינוֹ מִתְפַּיֵּס בְּפַעַם רִאשׁוֹן – יַחֲזֹר וְיֵלֵךְ לְפַיְּסוֹ פַּעַם שֵׁנִית[ח] בְּמִין רִצּוּי אַחֵר[ט], וְאִם לֹא נִתְפַּיֵּס – יַחֲזֹר וְיֵלֵךְ פַּעַם שְׁלִישִׁית לְפַיְּסוֹ בְּמִין רִצּוּי אַחַר. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהוֹלֵךְ לְפַיְּסוֹ אֲפִלּוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן – יִקַּח עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים וִיפַיְּסֶנּוּ בִּפְנֵיהֶם[י]. וְאִם לֹא נִתְפַּיֵּס בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית – שׁוּב אֵין זָקוּק לוֹ[יא], וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים דְּהַיְנוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁהוּא הָלַךְ לְפַיְּסוֹ וְלֹא רָצָה לְהִתְפַּיֵּס[יב], כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁלֹּא רָצָה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי חֲבֵרוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה[יג]:

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהִקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, אֲבָל אִם הִקְנִיט אֶת רַבּוֹ[יד], אֲפִלּוּ אֵינוֹ רַבּוֹ מֻבְהָק רַק שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה[טו] – צָרִיךְ לֵילֵךְ אֵלָיו כַּמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁיִּתְפַּיֵּס. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, אִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלֵילֵךְ אֵלָיו כַּמָּה פְּעָמִים – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ[טז], וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם בִּזְיוֹן תּוֹרָה[יז]:

ד וְהַמּוֹחֵל לֹא יִהְיֶה אַכְזָרִי מִלִּמְחֹל[יח] אֶלָּא יִמְחֹל לוֹ מִיָּד[יט], אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת הַמְבַקֵּשׁ מְחִילָה[כ] כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע לְבָבוֹ הֶעָרֵל[כא], או‍ֹ שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יָבוֹא לוֹ לְעַצְמוֹ אֵיזֶה רָעָה עַל יְדֵי שֶׁיִּמְחֹל לוֹ[כב], דְּאָז אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְחֹל לוֹ, דְּחַיָּיו קוֹדְמִין לְחַיֵּי חֲבֵרוֹ[כג].

וְאִם הוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רַע – אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְחֹל לוֹ[כד] בְּכָל עִנְיָן, אֲפִלּוּ אִם יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים[כה], מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁשָּׁמְעוּ הוֹצָאַת הַלַּעַז עָלָיו וְלֹא שָׁמְעוּ הַפִּיּוּס וְיִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַלַּעַז הוּא אֱמֶת וְלֹא יָצָא עֲדַיִן אָדָם זֶה נָקִי מֵחֲשָׁד[כו], וּמִכָּל מָקוֹם מִדַּת עֲנָוָה לִמְחֹל אֲפִלּוּ בְּהוֹצָאַת שֵׁם רַע[כז]:

ה וְאִם מֵת מִי שֶׁפָּשַׁע כְּנֶגְדּוֹ – מֵבִיא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָם עַל קִבְרוֹ וְאוֹמֵר בִּפְנֵיהֶם "חָטָאתִי לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי זֶה שֶׁפָּשַׁעְתִּי כְּנֶגְדּוֹ"[כח]. וְצָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ לְשָׁם יָחֵף. וְאִם הוּא חוּץ לְשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת מִן קִבְרוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, אֶלָּא יִשְׁלַח שְׁלוּחוֹ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה בַּעֲבוּר הַשּׁוֹלְחוֹ בִּפְנֵי עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם[כט]:

ו וַאֲפִלּוּ הוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רַע בְּחַיָּיו – מוֹעִיל מַה שֶּׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּפְנֵי עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ אוֹמְדִין דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמֵּת דְּמִן הַסְּתָם אִלּוּ הָיָה קַיָּם הָיָה מוֹחֵל לוֹ[ל]:

ז וְאִם חֵרְפוֹ לְאַחַר מִיתָה – אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל קִבְרוֹ, אֶלָּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה בְּמָקוֹם שֶׁבִּיְּשׁוֹ[לא]:

ח אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה רָאוּי לְכָל אָדָם לְפַיֵּס תֵּכֶף לְמִי שֶׁפָּשַׁע כְּנֶגְדּוֹ, מִכָּל מָקוֹם בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה בְּיוֹתֵר[לב], כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לֵב כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁלֵם זֶה עִם זֶה וְלֹא יְהֵא מָקוֹם לַשָּׂטָן לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם[לג]:

ט תַּקָּנוֹת קַדְמוֹנִים וְחֵרֶם שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַמֵּתִים[לד]:

י מִי שֶׁקָּרָא לַחֲבֵרוֹ מַמְזֵר – לֹא פָּגַם בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו, שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר אֵלֶיךָ לְבַד נִתְכַּוַּנְתִּי לְבַזּוֹתְךָ, אֶלָּא אִם כֵּן קְרָאוֹ מַמְזֵר בֶּן מַמְזֵר[לה]:

יא נוֹהֲגִין לִטְבֹּל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים[לו].

וְיֵשׁ אוֹמְרִים[לז] שֶׁטַּעַם טְבִילָה זוֹ הוּא מִשּׁוּם קֶרִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים וּטְהוֹרִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּלְפִי טַעַם זֶה אֵין עִנְיָן כְּלָל לוֹמַר וִדּוּיִים בַּמִּקְוֶה, וְכֵן אֵין צָרִיךְ לִטְבֹּל אֶלָּא פַּעַם אַחַת[לח].

וּמִי שֶׁטָּבַל בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא רָאָה קֶרִי אַחַר כָּךְ – אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִטְבֹּל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּשֶׁמָּא רָאָה אַחַר כָּךְ מַיִם חֲלוּקִים אוֹ עֲכוּרִים[לט], שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתָן טָמֵא מִשּׁוּם בַּעַל קֶרִי[מ].

וּטְבִילָה זוֹ שֶׁהִיא מִשּׁוּם קֶרִי כְּשֵׁרָה אֲפִלּוּ בְּאַרְבָּעִים סְאָה שְׁאוּבִים[מא] כְּשֶׁהֵם בַּקַּרְקַע, אֲבָל לֹא בִּכְלִי[מב].

וּמִי שֶׁהוּא מִצְטַעֵר[מג] בִּטְבִילָה – יָכוֹל לִשְׁפֹּךְ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם[מד]. וְרַשַּׁאי לִשְׁפֹּךְ עָלָיו מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה כֵּלִים[מה] זֶה אַחַר זֶה וּבֵין כֻּלָּם יִהְיֶה תִּשְׁעָה קַבִּין, וּבִלְבַד שֶׁיַּתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הָרִאשׁוֹן וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הַשֵּׁנִי[מו]. אֲבָל מֵאַרְבָּעָה כֵּלִים – אֵין מִצְטָרְפִין לְתִשְׁעָה קַבִּין[מז]. וַאֲפִלּוּ אִם מְמָרֵק[מח] מִכְּלִי אֶחָד – יִזָּהֵר לְהָרִיק בְּלֹא הַפְסָקָה כְּלָל[מט]. וְאִם נִכְנַס חֶצְיוֹ לְתוֹךְ הַמִּקְוֶה וְעַל חֶצְיוֹ שָׁפְכוּ ט' קַבִּין – יָצָא[נ].

וְאִשָּׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים לִטְבִילָה זוֹ – צְרִיכָה לְכַבֵּד בֵּיתָהּ בְּחַמִּין קֹדֶם שֶׁתִּטְבֹּל, כְּדֵי לְהַפְלִיט כָּל הַשִּׁכְבַת זֶרַע שֶׁבִּמְקוֹרָהּ, שֶׁלֹּא תַּפְלִיט אַחַר הַטְּבִילָה וּתְהֵא טְמֵאָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – עַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קצ"ו[נא]. וְאִם שִׁמְּשָׁה סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ אוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, שֶׁבְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים הִיא רְגִילָה לְהִתְעַבֵּר – לֹא תְּכַבֵּד בֵּיתָהּ בְּחַמִּין, שֶׁמָּא תַּשְׁחִית זֶרַע הַהֵרָיוֹן[נב], לְפִיכָךְ אֵינָהּ צְרִיכָה לִטְבֹּל כְּלָל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים[נג]:

יב אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים[נד] שֶׁטַּעַם טְבִילָה זוֹ הוּא מִשּׁוּם תְּשׁוּבָה, כְּגֵר הַמִּתְגַּיֵּר. וּלְפִי זֶה יֵשׁ לִטְבֹּל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים[נה]. וַאֲפִלּוּ נְעָרִים וּבְתוּלוֹת שֶׁהֵם בְּנֵי מִצְוָה נוֹהֲגִים לִטְבֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קֶרִי שַׁיָּךְ בָּהֶן[נו]. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁטָּבַל בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא רָאָה קֶרִי אַחַר כָּךְ – צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים מִשּׁוּם תְּשׁוּבָה[נז]:

יג יֵשׁ לִטְבֹּל קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּדֵי לְהִתְוַדּוֹת (בְּמִנְחָה) בְּטָהֳרָה[נח]. וְיֵשׁ טוֹבְלִין אַחַר סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא סָמוּךְ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים[נט]:

יד מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים – מֻתָּר לוֹ לִרְחֹץ בְּחַמִּין וְלִטְבֹּל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים דִּינוֹ כָּרְגָלִים שֶׁמְּבַטְּלִים מִמֶּנּוּ גְּזֵירַת שִׁבְעָה[ס] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקמ"ח[סא], אֶלָּא דְּיֵשׁ לוֹ לְאַחֵר הָרְחִיצָה וְהַטְּבִילָה כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה[סב] מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם[סג]. וּשְׁאָר דִּינֵי אֲבֵלוּת כְּגוֹן יְשִׁיבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע – צָרִיךְ לִנְהֹג עַד הַלַּיְלָה מַמָּשׁ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם[סד]: