המברך על הלולב אחר שמו"ע בסוכה - 846 [גליון]

המברך על הלולב אחר שמו"ע בסוכה [גליון]

הרב נחום גרינוואלד

ניו דזשערזי

א. כאשר ראיתי את דברי הרב לאזאר בגליון האחרון - תתמה (עמ' 66), הצבעתי מיד על דברי הגהות הר"ש ויטאל כמקור לדברי רבינו, וכעת הראתה לי המערכת שכבר הרב הנ"ל גילה בעצמו מקור הנ"ל ואין בדבריי משום חידוש. ורק אוסיף נקודה אחת.

לפני שנים רבות, כאשר גיליתי שהמקור לדברי רבינו הוא בהגהות שער הכוונות, עדיין התפלאתי, הכיצד אכן הגיע לרבינו תיווך זה, שהרי כנודע לא ראה רבינו השמונה שערים שרק נדפסו שנים רבות אחרי הסתלקות רבינו, והרי שער הכוונות והגהות מהר"ש טרם התפרסמו בימי רבינו, עד אשר מצאתי שבתיקוני זהר (ואינו מופיעות במהדורת מרגליות הנפוץ כיום) מדפוסים שונים, החל מדפוס קושטא (אינני ידוע באיזה שנה נדפס לראשונה, אך ברור שבימי רבינו הזקן כבר נדפס, שהרי עסקו בהדפסתו המגיהים שלהלן, שחיו לפני שנת ת"ק) - מצויות הגהות מאב ובן: ימי"ן = יעקב מווילנא ירושלמי נר"ו (בעל יאיר נתיב על ספר מאורי אור, ומתלמידי הר"א רוויגו שהי' תלמידו של הרמ"ז בקבלה והצ"צ מביא הרבה היאיר נתיב) וחיו"ן = חיים ירוחם ווילנא נר"ו - (בן ימין), ושם בתיקון ו' כג, א מציין חיו"ן בהגהתו: "עיין ברעיא מהימנא פ' פנחס ד' נו, א שכתב בפי' כמ"ש כאן [בתיקו"ז] בפנים, וכתב ואינון נענועים דהלל משותפים בנענועין דברכת לולב.

ואני שמעתי מפי הרב א"א זללה"ה [ונתקשיתי בפיענוח ר"ת, האם הכוונה שחיו"ן שמעו מאביו ימי"ן, הכיצד מברכו בברכת המתים, כאשר בכל הגהות נראה שהם היו בחיים, ולא יכולתי לברר עפ"י דפוסים ראשונים. ועוד, הרי ראינו שמקור התיווך אצל מהר"ש וויטאל בשם עצמו ולא חידושו של רבי יעקב? ויתכן שרווח תיווך זה בין המקובלים, וצ"ע] - שהיה מתרץ, במ"ש מורינו האריז"ל שהנכון הוא להתפלל בתוך הסוכה, ולברך על נטילת לולב אחרי העמידה ותיכף הלל, אך מפני הרואים יברך קודם התפילה בסוכה, ושאר הנענועים יעשה בבית הכנסת, ובזה היה מתרץ שכאן [בתיקו"ז] וברעיא מהימנא פ' פנחס מיירי כפי הנכון שכתב הרב, לברך אחר העמידה ותיכף ההלל, ואז די בג' נענועין בתוך הלל, אכן מורינו האר"י מיירי לדידן דמברכינן בבקר ואיכא הפסק עד ההלל, ולכן כתב שצריך ד' נענועין בתוך ההלל". הרי שרבינו לקחו מכאן ונקט כדעתם. (והטעם שרבינו דייק לציין לר"מ ולא לתיקו"ז (ראה בהמשך), הוא מאחר שבתיקו"ז מצויה גירסא אחרת שם, ולכן ציין רבינו רק לר"מ).

[וישנם עוד ביאורים בזה. ראה 'אור ישראל' מהרה"ק מקאזניץ על תיקו"ז שם שמבאר באופן אחר. ובספר 'טור ברקת' לרבי חיים הכהן תלמיד הרח"ו או"ח סי' תרנו סי' טו באופן אחר. ואכמ"ל].

והמתבאר מהמקורות הנ"ל, שההבדל בין אם נטל תיכף להלל או לפני התפילה הוא, שאם נטלו סמוך ונראה תיכף לאמירת הלל, הרי מצטרפים הנענועים של נטילת לולב לנענועים של הלל, ואז אין צורך בעוד ארבעה נענועים, והנענועים שבנטילת לולב מצטרפים, אך באם הי' הפסק שהנטילה הי' במקום אחר, אז שוב אין הנענועים מצטרפים לאמירת הלל וצריכים ארבע בהלל לחוד.

[והנה במקורות הנ"ל מבואר, שהתפללו בסוכה בזמן הזהר, ולכן כתבו שהנטילה לפני הלולב הי' בסוכה תיכף לאמירת הלל, אך רבינו שינה הדבר שתתאים למציאות ימינו שאין אנו מתפללים בסוכה, ולכן שינה שאם נטל בביהכ"נ, כי רק באופן זה יתכן שהנענועים בשעת הנטילה מצטרפים. ופשוט. אך מה שראיתי מהרב הנ"ל, שטעם שרבינו נקט בית הכנסת הוא, כי בזמן רבינו הסוכה היתה רחוקה מן הבית הכנסת, צ"ע מנין לו מציאות שכזו? אלא פשוט שרבינו שינה בגלל שאצלינו לא יתכן ציור כזה ליטול לולב מיד רק אם לוקחים בבית הכנסת, כי אין אנו מתפללים אף פעם בסוכה. ולכן בכדי שהמקרה יהי' שייך למציאות שלנו ומילתא דשכיחא כתב רבינו "בית הכנסת"].

ב. במה שדייק הרב א"א מלשון רבינו בסידור "בעודו בסוכה", בלי להיכנס בעצם דקדוקו (אם ניתן אכן לדייק מכך באשר לשינה, כי הרי בלא"ה יש חיוב להיות בסוכה בכל זמן בין כשמטייל וכו', מלבד אם הולך לבהיכנ"ס, ואיזו הוכחה יש מכאן, שהרי מיד שקם בבוקר חייב לשהות בסוכתו), יש לציין שמקור סגנון רבינו הוא (כדרכו בהרבה מקומות בסידורו) ממשנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה פ"ה מ"א, "שבבקר קודם שיתפלל בעודו בסוכה יברך על נטילת לולב".