קונטרס אחרון ס"ק יב - 884

נאמנות המשגיח, העע"ג בשחיטה והרב המורה

הרב שלום דובער לוין

ספרן ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד

בשוע"ר סי' א קו"א סוף ס"ק יב: "וכל היכא דסגי בגדול עומד על גביו סגי אפילו [באחד] אם הבהמה שלו או שנמסרה בידו לשחוט, שאף על פי שאינו יודע לשחוט בעצמו הרי היה בידו להוליכה אצל מומחה, ומשום הכי נאמן לומר שהחרש שוטה וקטן שחטוהו כראוי. אבל אם נמסר להחרש שוטה וקטן אין עד אחד נאמן במה שאין בידו ואתחזק אסורא". והיינו כמבואר בשו"ע סי' קכז ס"ג, שאין עד אחד נאמן באיסורים נגד חזקה, אלא כשהוא בידו, משא"כ כאן, שהעומד על גבי השוחט אינו בידו לשחטו.

ואף שלפי זה גם הרב המורה אינו בידו לשחוט, ומדוע א"כ נאמן להורות שהשחיטה היא כראוי אף נגד חזקת איסור של הבהמה. מתרץ רבנו לקמן סי' יח קו"א ס"ק י (במוסגר): "והמורה שנאמן להורות היתר מיקרי לא אתחזק איסורא אפילו בשחיטה וכהאי גוונא משום דהרי שחוטה לפניך. דאם לא כן אף בשל אחרים לא היה שום חכם נאמן להורות היתר בספק שנולד בשחיטה שהרי אין בידו לתקן, וכיון דאתחזק איסורא לא מהימן מדאורייתא".

אמנם צריך להבין טעם החילוק בינם, מדוע מאמינים לרב המורה כשאינו בידו מטעם שחוטה לפניך, ומדוע אין מאמינים לעומד על גביו לומר ששחט כראוי מטעם שחוטה לפניך?

ואפשר שטעם החילוק הוא, שאצל הרב המורה להתיר השחיטה, נולד הספק אצלו אחרי השחיטה, כשבאים לשאול אצלו על השחיטה אם היא כשרה, ולכן אמרינן בזה שחוטה לפניך ואין כאן חזקת איסור.

משא"כ העומד על גבי השוחט, שנולד הספק לפני השחיטה, כשעדיין אינה שחוטה לפניך, והוא צריך לפסוק שנשחטה כראוי, נגד חזקת האיסור, בזה אינו נאמן אלא כשהוא בידו.

ולפי זה צריך עיון בדינו של המשגיח כשרות שנשלח על ידי הרב המכשיר לראות את הגעלת המפעל, ששם בודאי לא נמסרה ההגעלה עצמה לידי משגיח הכשרות (שהרי אינו יודע כלל להפעיל את מכונות ההגעלה), וגם לא נמסר לו הדבר למנות מגעיל, שהרי ההגעלה היא רק בידי פועל החברה שמפעיל את המכונות. ושם בודאי נולד הספק לפני ההגעלה, שהרי הוא נקרא לשם להיות עומד על גבי ההגעלה לראות שנגעלת כראוי.

וא"כ מה בין זה לבין העומד על גבי השוחט שנמסרה לו השחיטה, ששם אין העומד על גביו נאמן בעצמו, וצריך שני עדים.

אמנם העירני ידידי הרב דן יואל שי' ליווי, ששאני הגעלת מפעל, שאין לאוסרו מטעם חזקת איסור, מכמה טעמים:

א) לדעת הט"ז סי' קכז ס"ק ה, שדבר היתר שלא נאסר אלא מחמת דבר איסור שמעורב בו לא נקרא אתחזק איסורא. וכ"ה בהגעלה.

ב) ההגעלה היא בכלים שאינן בני יומן, שאיסורם רק מדרבנן, ובזה נאמן הגדול אפילו בחזקת איסור ואפילו אינו בידו.

ג) המשגיח יכול להפעיל את מכונת ההגעלה בעצמו, או להורות לבעלי המפעל מי יפעיל את ההגעלה, וא"כ נקרא בידו.