הפסק בין תש"י לתש"ר - 752
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה
עיין בסידור בהלכות תפילין בנוגע לההפסק בין תפילין של יד לתפילין של ראש, וז"ל:
. . אף על פי כן אם שמע קדיש או ברכו או קדושה [ועיין בקצות השולחן סימן ח סעיף ט דהיינו דוקא איש"ר וכיוצא כמו בקריאת שמע וברכותי'] מותר להפסיק ולענות עם הציבור ואע"פ שגורם ברכה אחרת על של ראש ואסור לגרום ברכה שאינה צריכה לפי שיש אומרים שמברכים לעולם על של ראש על מצות תפילין אם לא שח בינתיים . . כדאי הם לסמוך עליהם שלא לבטל מעניית דבר שבקדושה, עכ"ל.
ובשו"ע הלכות תפילין סימן כה סעיף כב כתב אדמו"ר הזקן, וז"ל:
אסור להפסיק בין תש"י לתש"ר ואפילו במקום שאין גורם לברך לברך ב' ברכות על תש"ר כגון אותן המניחין תפילין בחה"מ בלא ברכה וכן המניחין תפילין דר"ת צריכים לתכוף ולסמוך תש"י לתש"ר בלי שום הפסק שיחה בינתיים . . אבל מ"מ מותר לענות קדיש וקדושה וברכו ואמן על כל הברכות בין תש"י לתפילין ש"ר בתפילין דר"ת או בחה"מ מי שאינו מברך עליהם כיון שאינו גורם לברך ברכה שאינה צריכה על תש"ר. עכ"ל.
נמצא מזה, שבמקום שאין גורם לברך ברכה שאינה צריכה מותר לענות על כל הברכות בין תפילין של יד של רש"י לתש"ר.
משא"כ כשגורם ברכה שאינה צריכה אז מותר להפסיק רק כמו שמותר להפסיק בקריאת שמע וברכותי'.
ולפי זה צריך עיון, מה יהי' הדין אם שמע "אמן יהא שמי' רבא מברך" מהחזן בין הנחת תפילין של יד של רש"י לתפילין של ראש (שעל זה מותר לענות, כנ"ל); ובעוד שלא הניח תפילין של ראש שמע מהחזן "שמי' דקודשא בריך הוא" (שעל אמן זה אסור לענות, כנ"ל). האם מותר באופן כזה לענות עכשיו גם על אמן זה, שהרי כבר נתחייב לברך על מצות תפילין על של ראש מצד ענייתו "אמן יהא שמי' רבא" שקדם לאמן זה.
ואם תמצא לומר שבאופן זה מותר לו לענות אמן אחר "שמי' דקודשא בריך הוא" – יש לעיין מה יהי' הדין אם עדיין לא ענה "אמן יהא שמי' רבא מברך", אבל יודע הוא שיהא צריך לענות על זה קודם הנחת תפילין של ראש. האם מותר לו לענות אמן על "יתגדל ויתקדש שמי' רבא" ועל "ויצמח פורקנה ויקרב משיחה" קודם שענה "אמן יהא שמי' רבא מברך" ונתחייב לברך ברכה שני' על של ראש.
וכן על דרך זה תהי' השאלה אם שמע "הא-ל הקדוש" מהש"ץ אחר הנחת תפילין של יד דרש"י, וקודם שהספיק להניח תפילין של ראש שמע גם ברכת "אתה חונן" מהש"ץ, האם מותר לענות אמן.
או האם מותר לענות אמן אחר ברכת "מחי' המתים" מאחר שיודע שיצטרך להפסיק ולומר קדושה עם הציבור קודם הנחת תפילין של ראש ויצטרך בלאו הכי לברך ברכת על מצות תפילין על של ראש.
וכן על דרך זה בנוגע לאמן של "שומע תפלה" ו"מודים אנחנו לך" האם מותר לענות אמן על הברכות שלפניהם ושלאחריהם.
*
וראיתי בספר לקט ציונים והערות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן שמביא שם לשון אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך סימן כה, סעיף כא: אם שמע קדיש או ברכו או קדושה בין תש"י לתש"ר לא יפסיק לענות אם הצבור אלא שותק ושומע ומכוון למה שהציבור אומרים. עכ"ל רבינו בשלחן ערוך.
וכתב על זה, ראה בסידור הלכות תפילין שכתב רבינו שאם שמע קדיש או קדושה או ברכו בין תפילין ש"י לש"ר מותר להפסיק ולענות עם הצבור ואח"כ מברך על הש"ר על מצות תפילין, אבל שמעתי בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א (בלי אחריות) שינהגו כמו שכתב בשו"ע משום ששומע כעונה ושב ואל תעשה עדיף, עכ"ל בספר לקט ציונים והערות.
אבל צריך עיון אם יש איזה יסוד לשמועה זו. כי עיין באגרות כ"ק אדמו"ר חלק טו אגרת ה'תצו בסופו, וז"ל: מל' אדה"ז שלא לבטל כו' מוכח דחיוב הוא, עכ"ל.
ועיין שם בהערות, וז"ל: בהל' תפילין גבי הפסק בין תש"י לתש"ר "שלא לבטל מעניית דבר שבקדושה". והיתה השאלה אם רק מותר להפסיק או שצריך להפסיק. עכ"ל ההערה שם.