מקום הנקב והקשר בכנף הטלית - 904

[1] בהוצ"ח דשוע"ר, ובסידור עם "ציונים מקורות והערות" הגירסא כאן היא "מהזוית" (ולא "מהזויות"), וכ"ה בכת"י מהרי"ל (נדפס בסי' הנ"ל ע' תרלה), ובסידור עם דא"ח. ולפ"ז ההבנה במ"ש "שנאמר ועשו להם ציצית על כנפי", היא לימוד על מקום עשיית הקשר בטלית, שהוא למעלה ממלא קשר גודל מהזוית שלמטה, כי זה מה שנזכר שם ממש בסמוך לפנ"ז.

אך כדייקת שפיר, נראה שמפסוק זה לומד (וכן הוא בש"ס ובשו"ע ובשוע"ר) על מקום עשיית הנקבשבטלית, דבזה מיירי שם בתחילת העניין (ושם לא הביא את הלימוד על זה), שהוא "למעלה ממלא קשר גודל מהזויות", (ומ"ש שם סוג הנקב, ומקום הקשר הוא כעין מאמר המוסגר שם). דאם לא כן אינו מובן, א). דהרי מקום הקשר נלמד כמ"ש מיד בהמשך "שנאמר גדילים תעשה לך על ארבע כנפות", ולמה צריך הלימוד מ"על כנפי". ב). דמייד לאחר שמביא לימוד זה, ד"על כנפי", כותב: "ולא די במה שהנקב . . הוא למעלה מקשר גודל", ואם לא נאמר שלפנ"ז דיבר על מקום הנקב, אין משמעות ללשון זו. הגירסא "מהזויות" נמצאת בסי' תו"א, סי' מהרי"ד, ובסוף שוע"ר.

לאחר כותבי כל זאת, ראיתי שבכל ההוצאות הישנות הנ"ל כתבו כן - זוית/זויות - לאורך כל הל' ציצית, כך שא"א לדייק מזה לגמרי, אך שאר הדיוקים עדיין במקומם.

גם יש לעיין אם ההגדרה "לשונו הזהב" הנזכרת בקשר לשוע"ר נאמרת במלואה גם על ה'סידור' (ובמיוחד בהקשר להל' ציצית), שהרי נראה שהייתה מעורבות למהרי"ל אחי רבנו כנ"ל שהל' ציצית שבסידור נכתבו בכתב ידו (כנראה ע"פ מה ששמע, עם הגהות רבינו), וכן בהקדמה לספיה"ע הוסיף מעצמו (שעה"כ פמ"ט סוסק"ב, וראה גם שם פל"ז סק"ה, אגרות קודש כ"ק אדמו"ר ח"ב ע' קכד, ח"ה ע' ז'. אבל ראה שם חי"ג ע' סא שכתוב כן על לשון מאמר בתו"א. ולהעיר שגם בשוע"ר ישנה הגה"ה שכ"ק אדמו"ר הצ"צ מעיד שהיא מכת"י מהרי"ל).

[2] באשל אברהם (בוטשאטש, מהדו"ת סו"ס יא) כתב על דברי רבינו הנ"ל: "ולהסוברים שברוחב הבגד שייך ג"כ סגנון אגודל, הרי אין הקשר העליון למעלה מאגודל ברוחב הבגד". פי' דבריו: דלמאן דמצריך הרחקת קשר גודל הן באורך והן ברוחב, הרי באופן תליית ציצית בנקב א' א"א שיהי' הקשר הראשון למעלה מקשר גודל מהשפה הן באורך והן ברוחב, שהרי חוטי הציצית תלויין על שפת הבגד וחודו.

ובסידור 'עם ציונים מקורות והערות' (ע' לו הע' 29) כתב ע"כ: "וא"כ הזהירות שכתב רבינו כאן - שגם בטלית גדול יהי' הקשר למעלה מקשר-גודל - הוא רק למאן דס"ל דשיעור הרחקת קשר-גודל באורך לבד נאמר, ולא ברוחב, וכו'".

אך באמת זה י"ל דכן מיירי לכל הדעות, ואין שייכות בין המחלוקת דמקום הנקב לדין של מקום הקשר. דאם נאמר שיש שייכות, אז כפי שא"ז מתאים אם מאן דס"ל שמלא קשר גודל צריך שיהי' מרוחב הטלית, כך א"ז מתאים גם עם מאן דס"ל שהוא מאורך הטלית, שהרי לב' הדעות צ"ל מלא קשר גודל בתוך עומק הכנף (והמחלוקת היא רק אם צד א' סגי או צריך מב' הצדדים), והרי אפי' על גדיל הבגד כתב רבינו בשו"ע שלו, סי' יא סי"ט: "אם יש גדיל שקורין (לייסט) בשפת הבגד שגודלין שם כדי שיהיה חזק בין שהגדיל הוא בשפת רוחב הבגד בין שהוא בשפת אורך הבגד לא יטיל את הציצית שם בגדיל אע"פ שהוא [מרחיק] מלא קשר אגודל משפת הכנף כגון שהגדיל הוא רחב אעפ"כ אין מטילין בו ציצית משום שנאמר על כנפי בגדיהם והגדיל אינו נחשב עיקר מן הבגד אלא הוא טפל ומשמש לבגד". ע"כ. וכאן הרי הקשר מחוץ לכנף לגמרי.

וההסבר בזה י"ל: דטעם הדעה שמצריכה שהנקב יהי' מלא קשר גודל מאורך ומרוחב הוא, דאם יעשהו רק מאורך, אמנם יתקיים מ"ש "על", כיוון שהוא בגובה הנכון אך לא יתקיים "(על) כנפי", שהרי במציאות הוא עדיין בכנף (מהרוחב).

אך כשמדבר על הקשר, הנה מכיוון שנקבע (מאיזו סיבה שתהי') שמקומו הוא מחוץ לכנף הרי אם יעשהו בתחתית הכנף בריחוק מלא קשר גודל מקרן הזויות אמנם לא יהי' זה בכנף (וכנדרש), אך יחד עם זאת לא יהי' זה "על (כנפי)". לכן גם דעה זו תפרש הלימוד ממ"ש "גדילים . . על ארבע כנפות" רק ביחס לגובה, דאין כאן כל מציאות שסותרת ל"על . . כנפות".

והשאלה שבפנים היא על ב' הדעות, שאותו לשון הפסוק מתפרש פעם על פנים הכנף, ופעם על מחוץ לכנף.

[3] ראה 'שער-הכולל' פכ"ג ס"ק ב. ולפי מ"ש שם, סרה גם תמיהת המ"ב בסי' ריט ב'ביאור הלכה' סוף ד"ה "חבוש" ואכ"מ.

[4] וראה גם סי' 'עם ציונים מקורות והערות' עמ' לז בשוה"ג.