לדבר באמצע תקיעת שופר מעניני תפילות ותקיעות

סימן תקצב סעיף ז

בסי' תקצב סוס"ז כותב אדה"ז שאסור לדבר בין תקיעות מיושב לתקיעות מעומד "אבל מותר להשיח ביניהם מעניני התפלה והתקיעות". מקור הדין הוא במהרי"ל הל' שופר שכתב "אכן דבר השייך לתקיעות ולתפלה רשאין לישא וליתן איש עם רעהו", הביאו ברמ"א שם ס"ג שכתב שם "מיהו בענין התקיעות והתפלות אין הפסק",  והנה אדה"ז העתיק את דברי המהרי"ל רמ"א והפך הסדר והקדים עניני תפלה לעניני תקיעות, וטעמא בעי?

ויתרה מזו, זה שמותר לדבר מעניני תפלה זהו חידוש גדול יותר מאשר ההיתר לדבר מעניני תקיעות, שכן בין הברכה לתקיעות אם דיבר מעניני תפלות הוי הפסק, ואילו אם דיבר מעניני תקיעות לא הוי הפסק (כמבואר בשוע"ר שם), והחידוש שבין תקיעות מיושב למעומד הוא שמותר לדבר גם מעניני התפלות, א"כ אדה"ז היה צריך לכתוב תחילה שמותר לדבר מעניני התקיעות ורק אח"כ להוסיף שמותר לדבר גם מעניני התפלה.

ויש לומר הביאור בזה בפשטות, כאמור לעיל שדברי אדה"ז בשו"ע הם מתאימים למציאות המעשית, הרי כשמדובר גבי הפסק בין תקיעות מיושב לתקיעות מעומד יותר מצוי שהציבור ידבר מעניני התפלה שהם עסוקים בו כרגע ונוגע להם, ולא מעניני התקיעות שאין מעניניהם כ"כ, שהרי זהו נוגע בעיקר לתוקע, ולכן כשאדה"ז רוצה לומר שמותר לדבר באמצע התקיעות הוא כותב תחילה על הדבר היותר מצוי שהוא עניני תפלה, ורק אח"כ עניני תקיעות, משא"כ המהרי"ל והרמ"א שכתבו את דבריהם באופן של לא זו אף זו.

אגב כך, יש לומר דיוק נוסף בדברי אדה"ז, דהנה המהרי"ל כתב שמותר לדבר מעניני "תפלה", והכוונה בפשטות לתפלת מוסף שבו אוחזים, והרמ"א העתיק בלשונו "והתפלות" משמע שרוצה להתיר לדבר בעניני התפלות בכלל ולא רק בתפלת מוסף שהם אוחזים בו, ואילו אדה"ז מעתיק הלשון כלשון המהרי"ל "מעניני התפלה", והיינו תפלת מוסף שהצבור עסוק בו כרגע, והוא ע"פ האמור לעיל שאדה"ז כותב על הדבר הפשוט והמצוי יותר שהצבור מדבר בעיקר בעניני התפלה שהם עסוקים כעת ולא בשאר התפלות שאינם עסוקים בו. אך יתכן בהחלט לומר שיש לדייק מכאן דבאמת ס"ל לאדה"ז שמותר לדבר רק על עניני תפלת מוסף שהם עסוקים בו ונוגע להם כעת, ולא על עניני שאר תפילות שחרית או מנחה וערבית כיון שאין זה נוגע להם כעת, ולכן דייק לכתוב בלשונו "מעניני התפלה" ולא תפלות.

כל המובא כאן אלו הן רק דוגמאות אקראיות ויש להביא עוד כהנה וכהנה רבים, אבל גם בזה יש מספיק כדי ללמד עד כמה מדוייקים דברי אדה"ז שגם כתיבת סדר הדברים הוא מדוייק בתכלית, ולא באתי כלל למצות את הענין אלא רק בבחינת טעימה בלבד, ותן לחכם ויחכם עוד.