שטיפה והדחה בכוס של ברכה
סימן רעא סעיף יח
בסי' רעא סי"ח כותב אדה"ז "כוס של קידוש בין של לילה בין של יום ובין של הבדלה טעון כל הדברים שטעון כוס של ברכת המזון .. ושישטפנו מבחוץ וידיחנו מבפנים". והנה מקור הלכה זו הוא גבי קידוש הוא ברמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"ז ושם הסדר ברמב"ם הוא "ומדיחו מבפנים ושוטפו מבחוץ". ומקור הדין בכלל גבי כוס של ברכה הוא בגמרא ברכות נא, א וגם שם הסדר הוא: "טעון הדחה ושטיפה .. הדחה מבחוץ ושטיפה מבפנים". ולפי זה תמוה שאדה"ז משנה סדר הדברים ומקדים שטיפה להדחה.
ויתרה מזו אדה"ז עצמו בהל' ברכת המזון בסי' קפג ס"א וס"ב כותב בסדר המובא בגמרא וברמב"ם: "הדחה ושטיפה .. הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ". ולפי זה צריך להבין מדוע בהל' קידוש שינה הסדר מכפי שהוא עצמו כתב בהל' ברהמ"ז.
ולכאורה היה אפשר לומר בסברא פשוטה, היות והטעם להדחת ושטיפת הכוס בכוס של ברכה הוא משום שיורי כוסות כלומר שיורי יין ששרה בו פת, כמובא בשוע"ר סי' קפג ס"ב (ומקור בתוס' ברכות נא, א ד"ה שטיפה ומ"א שם סק"ג), הרי מטעם זה עיקר ההדחה צריכה להיות מבפנים ורק אח"כ מבחוץ, וא"כ והיות ובכוס של ברהמ"ז סביר יותר החשש של שיורי כוסות לכן הקדים אדה"ז הדחת פנים לשטיפת חוץ, משא"כ בקידוש והבדלה שעדיין לא שתו בכוס זה הרי תחילה יש לשטוף את הכוס מבחוץ ורק אח"כ להדיח מבפנים.
אלא שחילוק זה לא מתאים עם דברי אדה"ז בסי' תעט ס"ב שמדבר על כוס של ברכת המזון ובכל זאת מקדים שטיפה להדחה, אף שגם שם מזכיר הטעם של שיורי כוסות.
וא"כ עדיין צריך ביאור מהו בסי' רעא שינה אדה"ז הסדר מכפי שהוא בגמרא וברמב"ם ומכפי שהוא עצמו העתיק בהל' ברהמ"ז?
ואולי יש לומר, שבעצם הסדר המובא בהל' ברכת המזון שונה במהותו מהסדר המובא בהלכות קידוש, בהל' ברכת המזון כותב אדה"ז על עשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה, כלומר סדר הדברים לפי חשיבותם מצד כוס של ברכה, וכפי שהוא מנסח שם בסי' קפג ס"ב: "הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ", כלומר הדגש הוא מצד כוס של ברכה, שאצל כוס של ברכה החשיבות היא לפי הסדר הזה דוקא שיהא יפה תחילה מבית ואח"כ יפה מבחוץ. והטעם לסדר זה דוקא הוא כאמור לעיל משום שהטעם שמצריכים הדחה ושטיפה בכוס של ברכה הוא משום שיורי כוסות, שעיקרו מבפנים, לכן עיקר ההדגשה בכוס של ברכה היא הדחה מבפנים ורק אח"כ שטיפה מבחוץ. משא"כ בהל' קידוש אדה"ז כותב את הסדר מבחינה מעשית, כשאדם לוקח כוס לקידוש איך הוא צריך לטפל בכוס זה, ולכן שם הסדר הוא תחילה שטיפה מבחוץ ואח"כ הדחה מבפנים. ומדוייק הדבר גם בלשונו של רבנו בסי' רעא סי"ח שכתב "ושישטפנו מבחוץ וידיחנו מבפנים", כלומר הדגש הוא על האדם השוטף, שתחילה שוטף הוא מבחוץ ורק אח"כ מבפנים, למרות שמבחינת חשיבות הכוס הרי שהפנים חשוב יותר מבחוץ, כמבואר בסי' קפג ס"ב.
ועד"ז הוא בסי' תעג סל"ט גבי ד' כוסות כותב אדה"ז "אחר כך צריך למזוג לו כוס שני ואין צריך שטיפה והדחה שהרי שטפו והדיחו קודם הקידוש", גם כאן הדגש הוא על הסדר מבחינה מעשית "שטפו והדיחו". וכ"ה הסדר בסי' תעט ס"ב המובא לעיל.
ובכלל גם בעיון קל ניתן לראות איך שגם שאר הדברים המנויים בסי' רעא סי"ח הוא לפי סדר עשייתם (ולא כ"כ לפי סדר חשיבותם), שתחילה כותב "שיהיה שלם", ואח"כ "ויהא מלא יין", ואחר שממלא יין צריך לבדוק ולהזהר ש"לא יהא היין פגום" (ואם היה כותב לפי סדר החשיבות הרי שהיה צריך להקדים תחילה שלא יהא היין פגום ורק אח"כ שהכוס יהא מלא יין כדמשמע בסי' רעא ס"כ בסוגריים. וראה גם סי' קפב ס"ד), ואח"כ "יקבלנו בשתי ידיו" ואח"כ "יאחזנו בימינו לבדו" ואח"כ "יגביהנו מעל השלחן טפח" ואח"כ "יתן עיניו בו". ומכאן אנו רואים עד כמה דייק רבנו גם בסדר כתיבת הדברים.