בדין תפילין של יד גדולות לבעלי זרוע קטנה

סימן כז סעיף ב

תפילין של יד גדולות לבעלי זרוע קטנה – הנה ענין זה הוא חידושו של המשנ"ב, שהתפילין של יד אסור שתהיה מונחת אפילו מקצתה מתחת לקיבורת כלפי מטה, ולומד זאת מתפילין של ראש, ע"ש בביאור הלכה. והנה אף שפסק זה הובא באחרונים שלאחריו כדבר שאין עליו חולק, נראה לענ"ד שאין זה מוכרח שגם דעת אדה"ז כן הוא, ואדרבא מדיוק לשון אדה"ז בסי' כז ס"ב ניתן לומר שלא חש לה, דכתב שם "ואפילו בחצי התחתון של זה הפרק לא יניח בתחתיתו ממש למטה מן הקבורת", ומזה שדייק לכתוב "לא יניח בתחתיתו ממש" (ועד"ז דייק לכתוב בסידורו), יש לומר שכוונתו, שיש להקפיד רק שעיקר התפילין (רוב התפילין) לא יהיו מונחות "בתחתיתו ממש", אבל אם חלק מהתפילין גולשות (מחמת גודלם או שגלשו קצת לאחר הנחתם) מתחת לקיבורת, אין זה נקרא שהניח התפילין מתחת לקיבורת ממש.

ואולי יש לדייק כן גם מלשון רבנו בסי' כז ס"ח שדוקא "אם המכה על כל הקיבורת פטור מתפילין של יד", ומזה שלא כתב "על רוב הקיבורת", משמע שניתן להניח על חלק מהקיבורת (שאז עדיין יש מקום לרוב התפילין של יד) ולברך עליה.

[ויש להוסיף על כך ביאור בדרך אפשר, טעם הדבר שתפילין של יד צריכים להיות מונחות על הקיבורת דוקא, מבואר בגמרא מנחות צז, ב הובא גם בשוע"ר שם, שזהו מטעם שנאמר "ושמתם את דברי אלה על לבבכם", "צריכה שתהיה שימה כנגד הלב", והקיבורת מכוונת ממש כנגד הלב, הנה ההדגשה בזה היא ש"הדברים האלה" המונחים בתפילין של יד צריכים להיות מכוונים כנגד הלב, אם כן עיקר ההקפדה בזה היא שהבית עצמו שבה מונחים הפרשיות תהיה מכוונת כנגד הלב ולא התיתורא והמעברתא, משא"כ בתפילין של ראש שנאמר "ולטוטפות בין עיניך", שמשמעו גם על הבית עצמו שהוא טוטפות מלשון תכשיט, על כן יש להקפיד שלא יהיו מונחות כלל מתחת לעיקרי שערות ראשו].

על כן לענ"ד, אין להנהיג בענין זה מנהגים חדשים, והנח להם לאנ"ש כפי מה שנהגו עד עתה, והלואי והיו הכל מקפידים בזה בתפילין של ראש, שהיא חובה לכל הדעות.