סדר ההלכות בשוע"ר סי’ תעב

סימן תעב

בשוע"ר סי' תעב סעי' ג-ה כותב דיני הסיבה בליל הסדר לאבל ורק אח"כ כותב דיני הסיבה בכלל, ולכאורה היה צריך להפוך הסדר ולכתוב תחילה דיני הסיבה בכלל ורק אח"כ דין הסיבה לאבל.

ואולי יש לומר הטעם לזה, משום שחובת האבל להסב בליל הסדר קשור קצת עם המדובר בסעיף שלפניו (סעיף ב), ששם כותב שצריך להתחיל את הסדר בלילה ממש ולא במה שהוסיף מחול על הקדש מבעוד יום, ע"ש הטעם, ובהמשך לזה מיד (סעיף ג) כותב שהאבל חייב בהסיבה (ובכלל זה אבל שנקבר מתו בערב פסח שגם הוא חייב בהסיבה) כיון ש"מיד שהגיע הפסח בטלה ממנו האבילות שבעה". והנה ענין זה שהרגל מפסיק את האבילות, היינו דוקא משתחשך ולא מבעוד יום כמבואר במ"א סי' תקמח סקי"ד. וכיון שכל דיני ליל הסדר מתחילים דוקא בלילה, לכן גם האבל חייב בהסיבה בלילה, אבל אילו היה אפשר לצאת ידי חובת סדר ההגדה בתוספת יו"ט מבעוד יום, הרי שהאבל היה פטור מלהסב אז, כיון שהיה חייב לישב באבילות עד שתחשך (אלא א"כ היה עורך הסדר בלילה ממש), ולכן כתב רבנו מיד את דיני הסיבה באבל, משום שזה שהאבל צריך ויכול להסב הוא בגלל שחיוב סדר ההגדה הוא רק בלילה ממש, ולא בתוספתו.

ומצינו עד"ז בעוד כמה מקומות בשוע"ר שאדה"ז כותב סעיף מסויים ליד סעיף שלפניו אף שאינו קשור לגמרי אלא יש קשר צדדי בין שני הסעיפים, ואביא עוד שתי דוגמאות.

א) באותו סי' (סי' תעב) סעיף כג כותב אדה"ז דין גבי "מי שאי אפשר לו לעשות הסדר בתחילת הלילה מיד כו'", ולכאורה אין מקומו של סעיף זה שם אלא מיד לאחר ס"א שכותב שצריך למהר לעשות הסדר מיד שתחשך, ומה טעם המתין עם סעיף זה עד לסעיף כג (והכניסו שם בין סעיף כב לסעיף כד, אף שסעיף כד הוא המשך ישיר של סעיף כב)? אלא הטעם שכתבו רבנו שם, משום שבסעיף כב הזכיר רבנו בין השאר את חובת בני הבית לשתות ד' כוסות, ובהמשך לזה כותב בדרך אגב ענין צדדי הנוגע לחובת בני הבית הקטנים לשמוע הקידוש וההגדה שמשום כך צריך למהר לעשות קידוש מיד כשתחשך כדי שהקטנים לא ישנו ויקיימו את מצות שתיית ד' כוסות.

ב) בסי' תרלט סעיף י' כותב גבי מי שנושא אשה כמה ימים לפני סוכות שפטור מסוכה לגמרי, ולכאורה אינו שייך לסדר הדברים שם, המדבר בעניני שינה בסוכה, ולא במי חייב ומי פטור מסוכה, וכבר העיר הרא"ח נאה ז"ל שלכאורה מקומו בסי' תרמ. אבל המעיין שם היטב יראה שלסעיף י' יש קשר מסויים עם המבואר בסעיף שלפני זה סעיף ט, כיון ששם מדובר אודות הפטור לישן בסוכה למי שהוא נשוי, וע"ז כותב בסעיף י' שהנושא אשה לפני החג פטור לגמרי מסוכה, ולא רק משינה.